אוכלוסיות רבות לא מיוצגות במחאה הזאת. אנחנו חייבות להתעקש להשמיע קול

(צילום: יערה פרץ)
(צילום: יערה פרץ)

"השיח הציבורי מבקש לחזור אחורה, 'לישראל הישנה והטובה והדמוקרטית', וזה הקו הדומיננטי גם בהפגנות. אבל אנחנו, הלהט"ביות, המזרחיות, פלסטיניות, שלא סוגרות את החודש ושלא זוכות כמעט אף פעם לצדק - אנחנו נהיה הראשונות להיפגע מההפיכה המשטרית" // טור אישי

כן, צריך שינוי במערכת המשפט. בית המשפט העליון לא היה מגן מהולל של האוכלוסיות המוחלשות והמודרות ומזרחים אכן בתת ייצוג בקרב שופטי בג"ץ כבר מקום המדינה. אך בעיקר, מערכת המשפט בכללותה פועלת בצורה לא שוויונית ובמקרים רבים משרתת את בעלי הכוח וההון.

אבל עלינו אי אפשר לעבוד עם שיח פופוליסטי שמנצל את המאבק המזרחי ומרדד אותו לייצוג ותו לא, וזה ברור לנו שהרפורמה המתוכננת נועדה בחלקה עבור פוליטיקאים ואינטרסים צרים, ובעיקר לטובת מפלגות גזעניות ולאומניות, אבל ממש לא עבורנו. ולכן, למרות שהשיח הציבורי לרוב משמיע קול שמבקש לחזור אחורה, "לישראל הישנה והטובה והדמוקרטית", וזה הקו הדומיננטי גם בהפגנות – אין לנו פריווילגיה לשבת בבית, כי אנחנו, האוכלוסיות במאבק, חסרות קורת הגג, הלהט"ביות, המזרחיות, יוצאות בריה"מ, פלסטיניות, מנותקות חשמל, שלא סוגרות את החודש ושלא זוכות כמעט אף פעם לצדק – אנחנו נהיה הראשונות להיפגע מההפיכה המשטרית.

הקול שלנו כמעט ומושתק בשיח הציבורי. לגנרל עם פנסיה תקציבית יש כנראה משהו חשוב יותר להגיד, שוב ושוב, מאשר אם חד הורית מהפריפריה או אדם בעל מוגבלות שמחכה לדיור ציבורי. הסיפורים שלנו לא נשמעים, וכל הזמן מדברים בשמנו. באותו זמן, ועל ידי אותה ממשלה, לא מוארך תוקפו של חוק הדיור הציבורי, חוק היסטורי שנועד לאפשר למשפחות בעוני לקנות את הדירה בה חיו שנים ובכך למנוע עוד דור, כנראה כבר חמישי, שיגדל בעוני, ונופלת ההצעה לאפשר הבטחת הכנסה להורים יחידניים גם בזמן לימודים באקדמיה. גם ההצעה שלא לתקצב מוסדות מפלים, שפוגעים ומפלים בעיקר תלמידות ספרדיות(מזרחיות) ואתיופיות, נפלה בקואליציה הנוכחית. העוולות, ההפליה, הגזענות והפגיעה בזכויות לא החלו אחרי הבחירות האחרונות והם ככל הנראה לא יסתיימו גם אם המחאה, כפי שהיא מתקיימת כיום, תצליח ותשיג את יעדיה. ולכן, בשבת הקרובה נצא להפגין כבר בפעם השלישית כחזית הלא מיוצגים.ות, כיוזמה שיצאה מתוך הקבוצות שנאבקות לשרוד ושנעדרות מהשיח הציבורי, בהובלה של קולקטיב כאןתוקם, ותנועת שוברות קירות.

ספיר סלוצקר עמראן (צילום: איליה מלניקוב)
ספיר סלוצקר עמראן (צילום: איליה מלניקוב)

אנחנו מזמינות להצטרף אלינו למפגן של סולידריות וחיבור בין מאבקים, בכל שבת, בשעה 19:30 בצומת הרחובות קפלן-דה וינצ'י. אוכלוסיות רבות אינן מיוצגות במחאה הזאת, ואנחנו חייבות להתעקש ולהשמיע את קולנו ואת קול הקהילות שלנו. כי הדרך היחידה בה תהיה כאן דמוקרטיה היא אם הדמוקרטיה תהיה לכולן. ורק עם הרחבת הדמיון הפוליטי של המחאה יש לה סיכוי להפוך למאבק רחב ומוצלח, שמתארגן כתנועה פוליטית אל מול הכוחות המחופרים שעומדים מולה. במילים אחרות, אנחנו צריכות את כולנו, גם את מי שעדיין לא שם. אז תעשו מקום, אנחנו באות.

תנועת שוברות קירות היא תנועה פמיניסטית עצמאית בתמיכת הציבור, המתמקדת בארגון קהילות ובניית בית פוליטי לכל מי שנאבקות לשרוד. אנחנו מאמינות בעבודה משותפת ביחד ולא עבור קבוצות מוחלשות, בסולידריות ובמאבקים מקומיים וארציים לצדק לצד עזרה פרטנית.
אפשר לקרוא עוד ולחתום על מסמך חמסה, המאיר נקודות על המאבק שלנו והמשך הדרך.
כאןתוקם היא קהילה פוליטית למען דמוקרטיה רדיקלית ושוויון לכולןם, שמחוייבת לסולידריות ולמאבק רחב למען חירות וצדק.

ספיר סלוצקר עמראן היא עורכת דין לזכויות אדם, בדגש על חופש המחאה ועוני. ממייסדות תנועות שוברות קירות, פרויקט דוקורייטס להגנה על חופש המחאה והמזרחיון: הארכיון העממי למאבקים חברתיים בישראל