טיים אאוט timeout

416

03-7755060
כתובת:
הארבעה 16
תל אביב יפו
מפה
שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:00־24:00

12:00־16:00
כרגע בתקופת הרצה

כל האירועים ב416

  • הכל
  • היום
  • מחר
  • בסופ"ש
  • בשבוע הקרוב
  • בחרו טווח זמנים
  • הכל
החל מיום:
עד יום:
חפש
סגור
לא נמצאו אירועים להצגה, אנא חפשו בטווח תאריכים אחר

ביקורת: האג'נדה הפכה לחפפנות: יצאנו לאכול ב - 416

ה"סטייק" היה צמיגי, ה"חריימה" התפורר וב"קלמרי" היו אפס ניחוחות של ים - האג'נדה הטבעונית של 416 היא אליבי לחפפנות 
| מאת: אלון הדר

מותר להשוות: הטבעונים – מעשם ברוך הוא – הם המיינסטרים החדש. שיהיה בכיף. רק שהקולינריה הטבעונית סוחבת את טעמי הלוואי המוכרים של ההמון: עדר שוורים ששועט קדימה, רצון להמציא את הגלגל מחדש גם בלי לדעת לנפח אוויר וקוליות מאוסה. האוונגרד האינטלגנטי עשה זאת נהדר במיס קפלן ותפריט ימי ראשון בפרנץ' 57, השאר ביאסו. למה? הנחת סלב. על הרף המקצועי שמסעדה תל אביבית חדשה ומעודכנת נאבקת, הטבעוניות צפצפו בקשת. האג'נדה (הברוכה) הפכה אליבי לחפפנות. למסעדה, להבדיל מדוכן שייקים, דרושים שף עם ניסיון וטבחים עם יד אלוהים. למטבח שאינו מנסה לחקות את הקולקציה המוכרת דרוש ראש שיודע לבנות מנות חדשות שיתאימו לאג'נדה המנומקת שלו, ויהיו שפיציות שחבל על הזמן.

416 – הדבר הבא בתחום הקולינריה הטבעונית, לפחות בקרב הקהל שצמא להרחיב את מנעד הריזוטו פטריות או הטחינה שמצויים בכל מקום – מנסה לייצר זהות מובדלת: ויגן פודיס קוקטייל בר שמוקם ברחוב הברים של תחילת המילניום, הארבעה. גם העיצוב המתכתי מכוון לשם, כולל הקומה השנייה הכה קלסטרופובית. חשבתם על ביסטרו רך ורומנטי, קיבלתם מפעל טקסטיל נטוש.

416. חלוץ בדרכו. צילום: אנטולי מיכאלו

416. אכן הדבר הבא? צילום: אנטולי מיכאלו

כבר שנים אני טוען שטבעונים יכולים לקבל חוויה נהדרת דווקא במסעדות רגילות – מחומוסיות מעולות ועד שפים שאלופים בירקות וקטניות – אייל שני, דיוויד פרנקל, אסף דוקטור, אנשי הבסטה והברוט. הם אמנם יקראו לזה מטבח פלסטינאי, פארם טו טייבל או שד המיתוג יודע מה, אבל הטבעונים יקבלו בהן מנות פיצוץ. הצלחות האלו לא מנסות לחקות את המנות הבשריות־דגיות. הן מוגשות לעתים כסייד/מאזט, אבל הושקעו בהן מחשבה לא פחות מהמנות העיקריות. המחיר הרגשי־ערכי: השכן שלך לבר ינשנש נספה שואה. ב־416 זה הפוך. המסעדה מנסה לתת אדפטציה – או תחפושת – למנות בשריות, וכל התפריט נראה שנלקח מבית מטבחיים 5 או ספינת דייגים. בשר טחון, עוף היער, סלט טונה – אלה כיכבו ברשימת הספיישלים. באנו בשלהי החג, אבל פה כל יום פורים: פטריות יער מטוגנות הפכו לקלמרי, תערובת לא מוסגרת הוגשה כסיגר בשר, טופו כחריימה וכו'. רק חסרה לנו הביצה שהתחפשה.

אוכל – אם אתה לא כופה עליו אלכימיה – לא בראש שלו להתחפש. חתיכת מניאק. פטריות היער המטוגנות היו קריספיות מבחוץ וטיפ'לה גומי מבפנים. אותן פטריות ממש גם כיכבו במנות עוף היער. מה שנקרא ים יבשה. כך או כך, הטבעות המטוגנות היו מאנץ' מצוין ליד הקוקטיילים המתוקים מדי (כולל ארומות שלא התחברו ללב האלכוהול). למה לא לקרוא לפטריה בשמה? היא לא צריכה להיות האווטאר של הקלמרי.

קלמרי טבעוני. 416. צילום: אנטולי מיכאלו

קלמרי טבעוני. 416. צילום: אנטולי מיכאלו

ניסיתי להבין למה הדהוד החי כל כך חשוב (ולמזלי לא נתקלתי בתפריט בשווארמה טבעונית). הטבעונית הכי חכמה במרחב הסבירה לי שגם לטבעוני קפדן יש געגוע לטעם אסור. ברשותה נעבור מזיכרון למציאות. חוץ מהמרקם לא היה שום קשר לקלמרי. אפס ניחוחות של ים. שילוב של אצות מיובשות למשל היה יכול להעניק מסתורין של מעמקים. נסינו למצוא את האוקיינוס גם בפריקסה. קיבלנו אותו בשובר גלים: בגט חרוך ויבש מדי, שעליו אריסה חביבה, לימון כבוש וחתיכות של טמפה – שלא שחה לשום מקום. הטמפה, שפודיס טבעונים נשבעים בהוד גדולתה, סחבה טעם לוואי של מוצר מעובד. היא אכן הביאה מרחב אחר של טקסטורה, חלבונים וטעמים – אבל הם היו בלתי נסבלים.

ועכשיו לכתר: הסטייק הטבעוני שעשוי ממרכיבים סודיים והוגש על מחבת לוהטת. סוף סוף מנה מישלנית. צמיגי מישלן. מרקם גומי מפחיד, טעם לא מזוהה שטבע בתועפות סלסת צ'ילי. מסביב היה שמח, תפוחי אדמה פריכים, שומר, אבל פלחי העגבניות היו גדולים ונאים מדי. חצי מהספיישלים לא היו במטבח הערב, אז נותרנו עם החריימה של ריקי. רוטב פלפלים חריף, נדיב, מתובל ועשיר שבו שחו שלוש קציצות טופו. הן היו פושרות (איזון לחלה החרוכה?) והזכירו מרקם של גפילטע שהתפרק. בדיוק כמו בשאר המנות, חלפי הבשר והדגים (וגם הגבינה, ע"ע עוגת הגבינה/סויה הדחוסה מפוצצת טעמי פלסטיק), שהיו החלק החלש בתפריט. למה לא לצאת מהכלוב ובאמת להוביל את האוכל הטבעוני למקום שראוי לו? רואו פוד מרתק, קטניות ואגוזים שבאמת יעשו טנגו על הצלחת, ירקות שעברו כבישה ואז נאפו או טוגנו ומאפים ובצקים מסחררים. ירוק עולה (ואני בכלל אוהב בית"ר).

צמיגי מישלן. סטייק טבעוני של 416. צילום: אנטולי מיכאלו

צמיגי מישלן. סטייק טבעוני של 416. צילום: אנטולי מיכאלו

שורה תחתונה: גם טמפה זה אוכל מעובד

חשבון בבקשה:

  • קלמרי 48 ש"ח
  • טמפה טוניסאית 55 ש"ח
  • סטייק במחבת 68 ש"ח
  • חריימה 45 ש"ח
  • עוגת גבינה 45 ש"ח
  • קוקטייל אפל ווד 50 ש"ח
  • קוקטייל 416 50 ש"ח

סך הכל: 361 ש"ח

 

		  
now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601