הטלוויזיה זורחת: דירוג 20 הסדרות הכי טובות שאפשר לראות עכשיו

צריך להודות בזה: המצוקה בענף הסטרימינג מורגשת. קצת פחות סדרות נועזות, שאפתניות, יומרניות ועתירות תקציב. קצת יותר קומדיות, דרמות וסדרות אקשן נוסחאתיות שהולכות יותר על בטוח. כשרואים את ההתרסקות של "האחרונים שבינינו" בעונתה השנייה, שנפלטת החודש מהמצעד כאחת מאכזבות השנה, אפשר להבין את החשש לשפוך מאות מיליוני דולרים על ניסויים טלוויזיוניים רדיקליים. כשרואים את ההצלחה האדירה של "משחק הדיונון" למרות הצניחה באיכותה (היא אפילו לא בטופ-10 שלנו), אפשר גם להבין שהטרנד הולך בכיוון שבו איכות היא דווקא כן מילה גסה. קצת עצוב, אבל מבחינתו זאת לא באמת בעיה. אנחנו אוהבים מילים גסות.

>> יולי לוהט על המסך: בחרנו 19 סדרות שבטח תרצו לראות החודש
>> לראות אותן היום: מצעד 20 הסדרות הכי טובות של דיסני+

20. הסטודיו // The Studio // אפל TV+

המקום ששמור לפרידה מסדרות שאהבנו במיוחד: בהתחשב בכך שאנחנו רואים אותה כאחת הסדרות הקומיות הטובות של העשור, השיח מאחוריה נעלם די במהרה, לפחות עד שהיא תזכה בכל הפרסים. סת' רוגן הבין שאם היום הטלוויזיה היא הקולנוע, אז הוא יכול לעשות סרט הוליוודי קלאסי על הוליווד המודרנית דווקא בסטרימינג. מבלבל? יופי, כי גם התסבוכת העצמית שהיא הוליווד בעידן ה-AI, ה-PC וה-MCU מבלבלת, ורוגן ושותפיו (שני יוצאי "ויפ") מתארים זאת בדרך מופלאה. כמות הופעות האורח הנוצצות מסיחות את הדעת מהכתיבה המדויקת, ומסדרה שכל פרק שלה מרגיש כמו עוד ערימת אדמה על הקבר של הוליווד הנוכחית, לקראת פיתוח של מודעות עצמית. חוץ מזה, רק על פרק הליהוק לבדו מגיע להם אמי, או אוסקר, או פרס של ה-NAACP.

19. האחרונים מבינינו 2 The Last of Us //יHBOmax

באמת שלא רצינו להיפרד מהעונה השנייה של סדרת הזומבים המצוינת ככה, אבל החצי השני של העונה לא השאיר לנו ברירה. כל סדרה מתקשה להיפרד מדמות מרכזית ולמצוא את דרכה החדשה, וכאשר זה מתרחש שנייה וחצי לתוך העונה באמת קשה לצלוח את האתגר. אבל מאובדן דרך כמו שקרה בעונה הזו קשה מאוד להתאושש – מערכת היחסים בין אלי לדינה לא מספיק מעניינת, החלל בצורת פדרו פסקל מתקשה להתמלא, והקליף האנגר הארור עם התרגיל השקוף שמכין לעונה הבאה מנקודת המבט של אבי כבר היו יותר מדי. עם הידיעה על כך שניל דרוקמן עזב את הסדרה, אנחנו בכלל מודאגים לקראת העונה השלישית. תנו לפטריות לנצח.

18. מראה שחורה 7 Black Mirror // נטפליקס

האמת שכבר כמעט ולא ספרנו את צ'ארלי ברוקר קשישא, בין היתר כי חשבנו שבעידן שכבר מרגיש כמו דיסטופיה, עד כמה העונה השביעית (!) יכולה לחדש, להלחיץ או לרגש אותנו. כמה טעינו – העונה הזו של סדרת המד"ב הכי משפיעה במאה הנוכחית מזכירה, גם אם במעט, את ההתרגשות שהיתה לנו מהעונות הראשונות. הסיבה לכך היא שברוקר נזכר שמה שהכי מפחיד אצלו זו לא הטכנולוגיה, אלא האנשים שמשתמשים בה כדי למצוא שיטות חדשות להפוך את חיינו לסיוט. רגעים שוברי לב כמו הפרק עם פול ג'יאמטי, ניסיונות פורמטים חכמים כמו פרק "מלון רוורי" ופרקים שמרסקים אותך מבפנים במפתיע כמו הפרק הראשון בעונה הם בדיוק מה שנרשמנו עבורו, והלוואי וירשו לברוקר להמשיך להוציא פרקים גם אחרי שה-AI ישלוט בכולנו.

17. החברים והשכנים שלך // Your Friends and Neighbours // אפל TV+

הדרמה הקומית השחורה שחיכינו לה, ובעיקר התפקיד הכי טוב של ג'ון האם מאז "מד מן", וזה לא שהיו חסרים לו תפקידים טובים כפי שבוודאי זוכר כל מי שראה את העונה הקודמת של "פארגו". האם מגלם כאן את אנדי קופר, מנהל קרן גידור בניו יורק שמאבד את כל מה שיש לו, וכשהוא מבין שלא נשאר לו מספיק כסף כדי להמשיך באורח החיים הבזבזני אליו התרגל עם משפחתו, הוא מתחיל לגנוב מהבתים של האנשים בשכונה. וזה כמובן מסתבך מאוד וכיף מאוד ובטח גם אומר כל מיני דברים על הקפיטליזם המאוחר, כמו שכולנו אוהבים, אבל בעיקר מספק קנבס להאם המבריק לספק עוד הופעה אחת אחרונה שתגרום לכם לחמול ולכעוס על אנשים לבנים עשירים. היי, תנו לאיש לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב.

16. קו המים // The Waterfront // נטפליקס

הרבה ציפיות היו סביב הקאמבק של קווין וויליאמסון לטלוויזיה, בכל זאת זה האיש שהביא לנו את "דוסון קריק" אל הטלוויזיה ואחר כך את "צעקה" אל המסך הגדול, ונחשב בתחילת האלף לנער פלא הוליוודי בתחום התסריט. ואכן, "קו המים" היא סדרה טובה מאוד מסוגה, רק שהסוגה במפתיע היא סוג של טלנובלת פשע. היא עשויה מצוין, כתובה היטב וגם הקאסט לא עושה בושות, והיא להיט כי וויליאמסון עדיין יודע לזהות טוב יותר מרבים אחרים מה אמריקה מעוניינת לראות: תככים, כסף, אלימות ודרמה בין-דורית בתוך המשפחה. ככה פשוט.

15. חוליגנים // כאן 11

לא עפנו על הפרק הראשון של "חוליגנים", אבל מאז שודרו עוד ארבעה ושוב התברר שפרק הפתיחה הוא המחלה הגדולה של היצירה הטלוויזיונית בישראל, כשהתסמינים הם אקספוזיציה ארוכה ומפורטת מדי ועלילה שלוקחת את הזמן להתניע. אז "חוליגנים" התניעה, והסיפור שלה מסתדר יפה בפאזל הכללי של קריסת הישראליות, ובן סולטן מושלם בתפקיד הראשי ואנחנו נותנים לה את הצ'אנס שלה. כדאי גם לכם.

14. סטיק // Stick // אפל TV+

בביקורת על הסדרה כתב לירון רודיק כי "במבט ראשון, "סטיק" נראית ממש קופי "טד לאסו": קומדיה על מאמן גרוש שמוצא את עצמו דרך ענף/ספורטאי חדש, ואם המאמן המשופם עסק בפוטבול וכדורגל, המאמן הפעם הוא פרייס קהיל (ווילסון), שחקן גולף לשעבר שמתפרנס ממכירת ציוד לגולף ונוכלויות קטנות. יום אחד הוא מבחין בנער בשם סנטי (פיטר דאגר) עם כישרון אדיר למשחק ומבקש מאמו לאמן אותו ולשלוח אותו לטורנירים, וביחד הם יוצאים למסע שבו כל אחד אמור למצוא את עצמו. שליש קומדיית התבגרות, שליש קומדיית משבר גיל 40 ושליש קומדיית ספורט". היי, אם זה עובד לא צריך לתקן את זה.

13. משחק הדיונון 3 Squid Game // נטפליקס

אפשר לסכם שזאת הייתה עונת סיום קצת מיותרת, עם או בלי קייט פאקינג בלאנשט בסצנת הסיום? תופעת "משחק הדיונון" הדהימה בעונה הראשונה שלה בגלל שהייתה חייזרית לחלוטין ביחס לנוף הטלוויזיוני המוכר, משהו שכמותו רוב הצופים פשוט לא ראו מעולם. כשהחידוש התפוגג, בעונה השנייה, לא נשאר ממנה הרבה וגם העונה השלישית ניסתה ולא הצליחה להרחיב ולהעמיק את הסיפור, וסבלה מתסריטאות עצלנית ולפעמים פשוט גרועה ומפגמים רבים מכדי להתעלם מהם. ככה זה כשמורחים 22 פרקים על פני שלוש עונות.

12. איירון הארט // Ironheart // דיסני+

המאבק של מארוול להציל את מהלך הסדרות שלהם נמשך, ואם נהיה כנים קשה להאמין שסדרה על איירון מן פשוט באישה צעירה ואפרו-אמריקאית תשנה את כיוון הספינה, אבל ריאן קוגלר הנהדר ("הפנתר השחור" והלהיט "חוטאים") מפיק את זה, והתסריטאית צ'ינאקה הודג' ("רכבת הקרח") כתבה את זה, ובנתיים זה די כיף לראות את רירי וויליאמס (דומיניק ת'ורן) נאבקת במוסר של עצמה, גם אם אין לנו ציפיות גדולות מדי ממנה. מסשה ברון כהן בתפקיד מפיסטו, לעומת זאת, יש עוד ציפיות, אז אנחנו רוצים לראות איך זה מתפתח.

11. עשן // Smoke // אפל TV+

בפעם האחרונה שטארון אגרטון ("קינגסמן", "רוקטמן") כיכב בסדרה של דניס ליהיין ("מיסטיק ריבר", "שאטר איילנד"), קיבלנו את המיני סדרה הנהדרת "ציפור שחורה". הפעם אנחנו מקבלים דרמת מתח פסיכולוגית על משחק חתול ועכבר בין פירומן לחוקר שריפות ושוטרת, רק שיש מצב שהפירומן הוא בכלל אחד מהם. הטון אמנם מתחיל בקצב איטי, אבל מתגבר ככל שהתעלומה נפרשת בעינינו, וכרגע עם שלושה פרקים בחוץ אנחנו סקרנים מאוד לאן זה ילך מכאן, כי זה הולך ומשתבח. ואיפה שיש עשן, יהיה אש.

10. אהבה מוות ורובוטים 4 Love, Death + Robots // נטפליקס

תקראו לנו גיקים, תקראו לנו חנונים, תקראו לנו פאק-בויז של אנימציה, אבל אנחנו כל כך אוהבים את סדרת האנתולוגיה הזאת של נטפליקס. החופש שמקבלים בה יוצרי האנימציה, הדימיון הפרוע, הסיפורים הקצרים והפתייניים, העולמות המופלאים – "אהבה, מוות ורובוטים" מציגה גם באסופה הרביעית שלה סרטים קצרים שמעיפים את המוח או לפחות מדגדגים אותו, בעיקר בעונה שבה היא בוחרת לעסוק בעיקר בשאלת האלוהות ובחתולים. למה חתולים? התקבלתם.

9. אנדור 2 Andor // דיסני+

היא מחוספסת וריאליסטית, מותחת ובוגרת, וגדושה באלגוריות אנטי-דיקטטוריות שהופכות אותה גם לאקטואלית מאוד, כמו ש"מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס התכוונה להיות במקור, לפני שהפכה לפרנצ'ייז הרווחי בכל הזמנים. הטריק הוא שיש כאן הרבה פחות ממה שהפך את "מלחמת הכוכבים" לתופעת פופ – אין חייזרים, אין ג'דיי, אין כוחות על – והרבה יותר דרמה על מאבק בכיבוש (אהמ אהמ), ואיכשהו זה פשוט עובד מדהים. עונה שנייה ואחרונה שהיא הדבר הכי טוב שיצא מהגלקסיה הזאת בהמזון המון זמן. הלוואי שבדיסני ילמדו מזה משהו.

8. הבאקניריות 2 The Buccaneers // אפל TV+

אם אתן חייבות לראות סדרה עם מבטאים בריטיים, אופנה ויקטוריאנית מוגזמת ואחוזות אצילים מפוארות, אנחנו לגמרי ממליצים על זאת. יותר חכמה מ"ברידג'רטון" (זה די קל), פחות פוצית מ"העידן המוזהב" (גם זה לא קשה), "הבאקניריות" עוסקת בחמש צעירות אמריקאיות יפות שמגיעות ללונדון כדי לתפוס חתן אציל ומנערות את הבריטים המאובקים עם העמדות הפרוטו-פמיניסטיות שלהן. מאחורי כל זה יש כמובן הרבה מאוד רומנטיקה מתוקה, כי בשביל זה אנחנו כאן, אבל הדמויות אינו חד-מימדיות ולא צריך לנעול את האינטליגנציה במרתף כדי ליהנות ממנה (אבל בקבוק רוזה ושאכטה לא יזיקו).

7. פיצוי יתר // Overcompensating // אמזון פריים

כנראה שצריך להיות חתיכת כוכב טיקטוק כדי לאחד ביחד את צ'ארלי XCX וג'ונה היל, אבל בניטו סקינר הוא לא סתם תופעה ויראלית, אלא גם קול קומי רענן וסיפור מתוק-מצחיק המבוסס על חייו: נער שגדל במשפחה קתולית טובה וכיוון להיות גוד-אול-אמריקן-בוי לרבות להפוך לשחקן פוטבול חתיך והום קאמינג קינג והכל – רק כדי שלא ידעו שהוא בעצם הומו. אבל עם הגעתו לקולג' דברים חדשים נפתחים בפניו ואין יותר איך להדחיק. במקום להפוך את חייו לדרמה, הוא בחר ללכת לאגפי הפאנצ'ים שמזכירים לנו את הקצב של "קומיוניטי". בסדר, אולי גם אווירת הקולג' וההומור ההומואירוטי עוזר להשוואה. אה, ומה בנוגע לג'ונה היל וצ'ארלי XCX? שניהם מפיקים, והאחרונה גם ארגנה את פסקול הסדרה.

6. פוקר פייס 2 Poker Face // פיקוק

נטשה ליון אמרה על העונה הזו שזה כנראה הדבר הכי ריאן ג'ונסון שריאן ג'ונסון אי פעם ריאן-ג'ינסן – ובמקרה של האדם שיצר את הפרנצ'ייז "רצח כתוב היטב", זה דבר מצוין. אבל אם יורשה לנו, זה גם הדבר הכי נטשה ליון שנטשה ליון אי פעם ניטשה-ליונה. בכל אופן, על אף החשש שלנו שהפורמט האפיזודיאלי יעייף מהר, העונה השנייה מצליחה להקפיץ רמה גם בזכות קלילות מסוימת שצ'ארלי קייל זוכה לה, גם בזכות קאסט אורחים מהטופ וגם כי יש פרק מושלם שבו צ'ארלי מוצאת את היריבה הקשה ביותר שלה בדמות ילדה פסיכופטית. הם באו לעשות כיף, ובדיוק בשביל זה התחלנו לצפות. נו בולשיט.

5. מרדרבוט // Murderbot // אפל TV+ 

אחת הבעיות הגדולות של ז'אנר המד"ב בטלוויזיה היא הרצינות שבה הוא לוקח את עצמו. רובו קודר ודיסטופי, מורכב ומלא בפיתולים עלילתיים עם קאסט רחב ולא מעט דמויות מרכזיות. ואז באה סדרה כמו "מרדרבוט" ומזכירה שזה גם יכול להיות פשוט מצחיק וכיף. "מרדרבוט" היא קומדיית מד"ב נהדרת עם אלכסנדר סקרסגארד בתפקיד חייו כרובוט אבטחה חכם שמפתח תודעה, וכדי להסתיר אותה מבני האדם הוא מצטרף למשימה מסוכנת במסע לכוכב לכת מרוחק, למרות שכל מה שהוא רוצה זה לראות אופרות סבון ושיעזבו אותו בשקט. התאהבנו.

4. המזח // כאן 11

כל כך הרבה זמן חיכינו לסדרה הזאת, שהייתה אמורה לעלות רגע לפני שבעה באוקטובר ועוסקת בחיילי מוצב בסיני שהופקרו במלחמת יום כיפור, וגם יותר משנה וחצי אחרי היא קשה מאוד לצפייה ולעיכול. "המזח" היא יצירה גדולה שמבוססת על תחקיר מקיף ונאמן לאירועים אמיתיים, והיא כואבת להפליא באופן שבו היא מסמנת כמה לא למדנו כלום ממחדלי העבר ואיזה מחירים בלתי נגמרים אנחנו משלמים על עיוורון וזחיחות. אין פלא שלמרות האיכויות המופתיות שלה, היא לא הפכה לעוד להיט של כאן 11. יש דברים שלא קל להודות בהם.

3. מחלקה קיו // Q Dept // נטפליקס

ההפתעה הגדולה של החודש, שהוכיחה לנו שוב שאסור לשפוט סדרות לפי הפרמיס שלהן. על פניו, "מחלקה Q" היא עוד דרמת משטרה בלשית על בלש שנזרק למחלקה מפוקפקת כדי להזיז אותו מהדרך אחרי שסרח. ראינו הרבה כאלה בעשור האחרון. ובכל זאת, הסדרה של סקוט פרנק ("גמביט המלכה") היא יצירה אינטנסיבית ומקורית – אולי זה הגוון הסקוטי שנותן לה אדג' – וצופים בה בנשימה עצורה על קצה הכיסא. אולי הסדרה הכי טובה מהז'אנר שראינו השנה (כי אנחנו לא בטוחים אם "פרדייז" נחשבת).

2. חזרה גנרלית 2 The Rehersal //יHBOmax

לא לא לא, אנחנו עוד לא נרגעים מהמאסטרפיס הטלוויזיוני של ניית'ן פילדר. זו לא רק טלוויזיה פורצת גבולות, זו יצירה שמנתקת את עצמה מעולם הטלוויזיה לעבר מחוזות הפרופורמנס ארט (סליחה). אין איך להסביר למי שלא ראה איך כל הרגעים המופרעים, הזויים, בלתי קשורים האלו – החל מבובת אם ענקית שמניקה את פילדר התינוק המלחיץ, דרך שיר של אוונסנס ברגע הנכון ועד לפעלול הטיסה הסופי – מתחבר לידי עונה מופתית שמשבשת את המוח. אבל זה פשוט כך, כי האיש גאון. או אוטיסט. או שניהם, אנחנו כבר לא יודעים. והאמת היא שמפחיד לנסות לחשוב מה הוא מתכנן לעונה השלישית – לא נתפלא אם נגלה שהמלחמה באיראן התחילה כי פילדר רצה לבדוק את עמידותם של מדינות ולכן זייף את חתונת אבנר נתניהו. בשלב הזה, הכל אמין.

1. הדוב 4 The Bear // דיסני+

אנחנו מודעים היטב לשיח הנפוץ סביב "הדוב", בערך מאז העונה השלישית שאכזבה רבים. שמענו את כל הדעות, הדיסים והטיעונים, והתשובה שלנו לזה היא שאם אתם לא מסוגלים לסבול את החום, צאו מהמטבח. כנראה שמעולם לא נועדתם למקצוע. עבורנו היא היתה ונשארה מופת של טלוויזיה, מנת מישלן של צילום, עריכה והעברת רעיונות. מי שמוטרד מהתקדמות עלילה איטית כנראה שלא הבין שהרבה יותר חשוב לשהות במרחב שבו אמנים עובדים, לראות אותם מהצד, ופשוט להתרשם. אם כבר, העונה הרביעית היא הנאה צרופה של חום אנושי, אינטיליגנציה רגשית ואהבת אדם ואוכל. חייכנו מאוזן לאוזן בסצינה שמתחת לשולחן בפרק החתונה ובכינו את הנשמה במפגש הדרמטי של כרמי בפרק התשיעי. נשאר לנו עוד מלא תיאבון. חוץ מזה, אתם לא צריכים לסמוך רק עלינו. רק שאלו שף.