מסעדות של שפים חברים וכל מה שבלומפילד. העיר של איוון מסלוב

שף איוון מסלוב (צילום אנטולי מיכאלו)
שף איוון מסלוב (צילום אנטולי מיכאלו)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על מקומות שהם אוהבים. והפעם: שף איוון מסלוב, השף של הבראסרי החדש ברוטשילד - קפה פטיט - לוקח אותנו לסיבוב בין מקומות של קולגות וחברים, מהבאן מי המפנק של עמרי זקהיים ועד הרופטופ של צביקה שטראוס. ובלומפילד. הכי חשוב בלומפילד

בשבעה באוקטובר שף איוון מסלוב (עכשיו בקפה פטיט החדש ברוטשילד) התעורר לקול האזעקות, כמו כולנו. כמי שגדל ברעים וחלק גדול ממשפחתו עדיין מתגורר בקיבוץ, הוא ישב בסלון צמוד לדיווחים השוטפים ובמקביל התכתב עם דודתו, שהסתתרה באותה עת בממ"ד. "היא ענתה תשובות קצרות מאוד, אך כל עוד הוואטסאפ הראה שהיא מחוברת – ידעתי שהם בסדר. עד שחילצו אותם והם פונו לאילת". לאחר יומיים צמוד לטלוויזיה, פנה אליו חבר טוב בהצעה להצטרף לעמותת "קבוצת המ"מ", שירדה לשטח לבשל אוכל לחיילים בשטח. במשך חודש וחצי הוא נסע מדי יום לדרום, לפגוש את הלוחמים בהפוגות ולספק להם אוכל חם, חיוך וחיבוק. "ההירתמות המדהימה של מתנדבים מכל הארץ, שפעלו על מנת לספק לחיילים ציוד ולגייס תרומות, חיממה את הלב, נתנה לי הרגשה טובה והחזירה קצת אופטימיות".

>> העיר של רוביק רוזנטל // מסעדה שכולם אוהבים ומקומות שהיו ואינם
>> העיר של עמוס גוטמן ז"ל // חשפניות בבר 51 ופגישות בקפה תמר

1. באבאג'ים

מסעדה טורקית עם שני סניפים בתל אביב. אחרי כל משחק של מכבי תל אביב בבלומפילד אני אוכל מנה מושלמת של לחמא בעג'ון עם סלט טורקי, יוגורט וחמאה מזוקקת.
סלמה 43, השלושה 11

איסקנדר של באבאג'ים. צילום: מתן שרון
איסקנדר של באבאג'ים. צילום: מתן שרון

2. באן מי 13

מזללת כריכים וייטנאמיים בשוק לוינסקי של השף עמרי זקהיים, חבר וקולגה שעבד איתי יחד במסעדת רפאל. כריכים שמשלבים טעמים טובים, מפנקים ומשביעים.
נחלת בנימין 107

באן מי 13 (צילום יעקב בלומנטל)
באן מי 13 (צילום יעקב בלומנטל)

3. רופטופ 98

הבר עם הנוף היפה ביותר בעיר. שף צביקה שטראוס, קולגה וחבר טוב, מכין אוכל טוב והאווירה מיוחדת.
דיזינגוף 98

רופטופ 98 (צילום: יהונתן בן חיים)
רופטופ 98 (צילום: יהונתן בן חיים)

4. a

שף יובל בן נריה ואני מכירם מהימים שעבדנו יחד במסעדת הרברט סמואל, של שף יונתן רושפלד. ב-a יובל מגיש אוכל מדויק, לצד שירות מוקפד באווירת חו"ל.
מנחם בגין 121

יובל בן נריה במסעדת a (צילום אסף קרלה)
יובל בן נריה במסעדת a (צילום אסף קרלה)

5. בלומפילד

אצטדיון מושקע ברמה בינלאומית. אני אוהד שרוף של מכבי תל אביב והולך עם הילדים לכל המשחקים ואנחנו נהנים ביחד מהאווירה המיוחדת במקום ומהמשחקים.

רמה בינלאומית אומרים לכם. אצטדיון בלומפילד (צילום: ברק ברניקר)
רמה בינלאומית אומרים לכם. אצטדיון בלומפילד (צילום: ברק ברניקר)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

כמו שאני אוהב את בלומפילד, ככה אני גם לא מקבל את ההחלטה שלא לבנות גג באצטדיון, לטובת האוהדים הקבועים שמגיעים בכל מזג אוויר. אני מזמין את כל מקבלי החלטות שטוענים שבשביל שלושה ימי גשם בשנה לא שווה להשקיע תקציב בבניית גג, לצפות במשחק בשבת גשומה ולהרגיש על בשרם את החשיבות של הוספת גג.

אבל איפה הגג. אצטדיון בלומפילד (צילום: ברק ברניקר)
אבל איפה הגג. אצטדיון בלומפילד (צילום: ברק ברניקר)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני שבועיים צפיתי עם ילדיי בסרט "הקול בראש 2", שמציג את הרגשות והקולות הפנימיים של ילדים ונערים בגיל ההתבגרות ואת הקשיים שאיתם הם מתמודדים. כאבא, הסרט סיפק לי הצצה לאתגרים איתם הילדים מתמודדים והכניס לפרופורציות את הכול.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בדרך לעבודה אני מקשיב לשירים של החברים של נטאשה. המצב הכללי בארץ מעניק פרשנות חדשה למילות השירים שלהם, כמו "בדקה אחת שפויה" ו"עוד נגיעה", והם עוזרים לי למצוא קצת שלווה ולשאוב אופטימיות לעתיד טוב יותר.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליצ. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למרות שלצערי הרב, האסון שפקד אותנו, המלחמה והמצב הביאו עימם המון גופים שזקוקים לתרומה. אני, כאב לשני ילדים המאובחנים על הספקטרום, מאוד מחובר לעמותת אלו"ט, הפועלת להעלאת המודעות לילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים ושילובם בחברה. בכל שנה עולה מספר המאובחנים הנמצאים על הרצף, וחשוב שאנחנו כחברה נדע לחבק אותם ולייצר ולקיים עבורם אורח חיים מכבד ומכיל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה לפרגן לחבר יקר ואהוב, השף תומר טל, שעשה דרך מדהימה, דרך התחנות הקולינריות הטובות ביותר, עד שהגיע לצמרת הקולינרית בישראל. כמי שמייצג את הקולינריה הישראלית המודרנית ברחבי העולם, הוא עושה לנו המון כבוד.

שף תומר טל ממסעדת ג'ורג' וג'ון (צילום אמיר יעקובי)
שף תומר טל ממסעדת ג'ורג' וג'ון (צילום אמיר יעקובי)

מה יהיה?
אני מקווה שיהיה טוב ושנחזור לתחושת בטחון ואופטימיות, אבל אני ברגשות מעורבים. המציאות מסמנת שאנחנו הולכים לכיוון פחות טוב. כבן קיבוץ רעים, שם גדלתי כל ילדותי, ראיתי את השינוי שקורה, משינה עם דלתות פתוחות ותחושת בטחון, לפחד שמתחיל להשתלט. ה-7.10 היה השיא של הכאב ושל התפוצצות בועת הביטחון, אבל אני עדיין שומר על אופטימיות זהירה.