אוכל אותנטי ומלון שמרגיש כמו כנסיה ישנה. העיר של אסף ארדה

בוחר הלחם. אסף ארדה (צילום דויד מויאל)
בוחר הלחם. אסף ארדה (צילום דויד מויאל)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: אסף ארדה, בעלי מאפיות "בית לחם" בויצמן ו"האופים הקטנים" בשכונת נחלת יצחק, מוצא לנו את הפיצרייה עם הבצק הכי טוב, המלון פסטורלי שמרגיש כמו בועה באמצע העיר ומקום קטן עם אוכל ביתי מושלם

5 באוגוסט 2024

בבוקר השבעה באוקטובר ישב אסף ארדה בסלון, וכמו רוב עם ישראל, צפה בטלוויזיה. "הייתי המום", הוא משחזר, אך למרות המצב, לא הייתה לו אפילו טיפת התלבטות אם לפתוח למחרת. "אמרתי לשותף שלי שלא משנה מה יקרה – אנחנו צריכים לתת מענה. מעבר למותרות שמסביב, המוצרים שאנחנו מוכרים הם מוצרי צריכה בסיסיים". העובדים לא הגיעו לעבודה כי גויסו למילואים או פשוט חששו, לכן ארדה ושותפו צח שקרוקה חילקו ביניהם את בתי העסק ועבדו כמעט לבד כדי לשרת את הקהל הרעב לפחמימות. "יש לקוחות שכבר עשרות שנים אנחנו חלק מהיומיום שלהם, במיוחד בנחלת יצחק. החלטנו שאנחנו רצים מהתחלה ועד הסוף ונשארנו נאמנים להחלטתנו לשמור ככל האפשר על השגרה".

>> הפסיכולוגית השקטה ודרינק מברלין בתל אביב. זאת העיר של שחר מרום
>> מסעדות של שפים חברים וכל מה שבלומפילד. העיר של איוון מסלוב

אלה הקטנים, גדולים יהיו. אסף ארדה (משמאל) והקונדיטור צח שקרוקה, בית לחם (צילום דויד מויאל)
אלה הקטנים, גדולים יהיו. אסף ארדה (משמאל) והקונדיטור צח שקרוקה, בית לחם (צילום דויד מויאל)

1. קלארו

מקום קלאסי ואהוב ששומר על סטנדרט גבוה לאורך זמן. האוכל תמיד טעים מאוד והאווירה וואו. כשאני מגיע למסעדה אני מתרשם שיש הרגשה של ספייס ומרחב נעים, לא "יושבים לך על הראש", ויש תחלופה של תפריטים באופן מעניין ועונתי.
הארבעה 23

פילה פורל בקלארו. צילום נועם פריסמן
פילה פורל בקלארו. צילום נועם פריסמן

2. לה טיגרה

כבעלים של מאפיות אני יודע להעריך בצק איכותי. למרות שאני לא מגיע לרוב לפלורנטין, החברים בלה טיגרה הרימו פיצרייה מעולה ואיכותית ברמה גבוהה גבוהה מאוד. מקום טוב ופשוט כייפי.
פרנקל 9

לה טיגרה. (צילום: אפיק גבאי)
לה טיגרה. (צילום: אפיק גבאי)

3. סעדיה

אני יושב שם המון, מקום קטן וטעים בכפר שלם שמגיש מרקים, בשרים ותבשילים על פתיליות. אוכל אותנטי ברמה הכי גבוהה שיש.
מנחם מדמון 1

4. בשרה

אטליז ומעדנייה מעולה בשכונת נחלת יצחק, במרחק הליכה מ"האופים הקטנים". קצבייה מהמוצלחות הכשרות, שזה מצרך נדיר.
עמק ברכה 35

5. מלון ג'אפה

בועה בעיר, מלון פסטורלי שמרגיש כמו כנסיה ישנה, שעליה בנו את המלון. שילוב נוסטלגי עם בנייה של היום כמו שאפשר למצוא רק ביפו העתיקה. כיף לרדת משם לחוף ולמזח של יפו, לנשום אוויר ים ולהירגע.
לואי פסטר 2, יפו

לא להאמין שזה ממש פה. החצר במלון ג'אפה (צילום עמית גירון)
לא להאמין שזה ממש פה. החצר במלון ג'אפה (צילום עמית גירון)

מקום לא אהוב בעיר

פעם רחוב אלנבי היה מרכז פועם של העיר, מלא בעסקים קטנים מיוחדים ונדירים, שהיום הפכו לעסקי וינטג' שפשוט קורסים בגלל שיפוץ מסיבי ללא שום דרכי גישה, לא לאנשים ולא לספקים. עצוב לראות מהלך שפשוט ממוטט עסקים בעלי ערך בלי מחשבה.

עסקים מתמוטטים. רחוב אלנבי (צילום: יחסי ציבור/חי – חילונים ירוקים)
עסקים מתמוטטים. רחוב אלנבי (צילום: יחסי ציבור/חי – חילונים ירוקים)

השאלון

אירוע תרבות מהזמן האחרון שסידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
נשף רוק של אביב גפן – אמן שאני מאוד אוהב ומייצג את הדור שלי, ילדי אור הירח. השנה נשף הרוק היה מרגש במיוחד, עם מסרים חזקים להחזרת החטופים ואיחוד לצד חיבור של אמני עבר משנות ה-90 וה-2000, שכולנו גדלנו עליהם וכבר לא מגיעים למעמד כזה של עשרות אלפי אנשים או אפילו מעמד של הופעה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט "סוד החיים הפשוטים". הוא מזכיר לכולנו שאפשר לחיות פשוט וטוב בלי יותר מדי, חוץ מאשר חבר טוב ונוף עוצר נשימה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לצה"ל כמובן ולחיילנו האמיצים והנדירים. מפרוץ המלחמה אנחנו תורמים המון, דרך האופים הקטנים ובית לחם. יש לנו מתנדבים קבועים שעולים לאוגדות שונות עם מאפים, עוגות, לחמים וכל מה שאפשר. זה המעט שאנחנו יכולים לתרום לחיילים שמסכנים את חייהם עבורנו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל אזרח בתל אביב שחי בדואליות עצומה – מצד אחד מואשמים כחיים בבועה, מנותקים, מצד שני נושאים בנטל כלכלי עצום, מיסים בלתי נגמרים. הכל יקר ברמות קשות לעסקים בעיר שבקושי שורדים את החודש.

מה יהיה?
יהיה טוב, אין אפשרות אחרת.