מרכז מסחרי מהסבנטיז וחופש לבחור. זאת העיר של הצ'ייסרית מיכל שרון

>> מיכל שרון היא הצ'ייסרית בשעשועון הלהיט של כאן 11, "המרדף" (כל הפרקים כאן), שחזרה בשבוע שעבר לעונה תשיעית (עם מנחה חדשה בדמותה התבונית של הילה קורח). בימים שהיא לא עובדת בלדעת הכל בטלוויזיה, היא משמשת כעורכת גרפית בשבועון "לאשה", ובכל הימים היא מתגוררת בתל אביב. גם לכל השאלות שלנו היו לה תשובות. 

>> להריח פרחים בפארק ולרקוד עד שהשמש עולה // העיר של זיו בראשי
>> הקולנוע הכי לא קולנוע וסיפור אהבה עם פיל // העיר של דן פילץ

1. גן החשמל

לפני כ-20 שנה עברתי מהצפון הישן לשכונות שבעבר הירקון, ולמרות שאני תושבת העיר, אני מוצאת את עצמי אומרת ש"מחר אני נוסעת לתל אביב". בדרך כלל הכוונה היא לאזור גן החשמל, שם אני מבקרת אצל כרמית רזניק, מעצבת השיער המוכשרת שלי (ברזילי 13). אני אוהבת את השילוב המרתק של בתים מתפוררים לצד חידוש עירוני, בתי אוכל עדכניים וחנויות מראשית ימי תל אביב, ונוף אנושי מגוון. אם אתם כבר שם, אני ממליצה על קפה ORO (לבונטין 12 פינת ברזילי), שכל דבר שניסיתי בו היה טעים.
פרט טריוויה, כי אי אפשר בלי: כשהשכונה נוסדה לפני כמאה שנים, היא נקראה "רמת השרון", וגן החשמל נקרא "גינת השרון".

2. מוזיאון תל אביב לאמנות

מדי פעם כשהנפש מבקשת, אני הולכת לסיבוב במוזיאון, שאף פעם לא מאכזב. השקט, הרוח התרבותית שמנשבת בו, המחשבה וההשקעה מאחורי התערוכות – גורמים לי להרגיש טוב. התערוכה שנסגרה לא מזמן על הצלם מוֹי וֶר/משה רביב העיפה לי את המוח, ועכשיו אני מתכננת ללכת לתערוכה של רות פתיר. וכמובן שאי אפשר להתעלם מהמיצג האנושי-חברתי שברחבה החיצונית, להלן הסעיף הבא.
שאול המלך 29

3. כיכר החטופים

אני מבקרת בה מאוקטובר 2023, שבוע אחרי שאביחי ברודץ' לקח כיסא והתיישב מול שערי הקריה. הכיכר היא מפעל אזרחי מדהים שלא נראה כמותו בשום מקום בעולם. בכל ביקור שם, הלב נשבר עוד קצת. אני מחכה כבר ליום בו כולם ישובו הביתה, והכיכר תתרוקן. 

4. טיב טעם

הסניף הענקי ברמת החייל שפתוח גם בשישי בערב, בשבתות וחגים. דיסנילנד של ריחות וטעמים, והמון מוצרים שלא תמצאו בסופרמרקטים אחרים. אני מאוד מתחברת לסלוגן שלהם, "החופש לבחור", כי אם יש משהו ששנוא עליי – זה שנכנסים לי לצלחת או מטילים עלי מגבלות מכל סוג שהוא. אני חושקת שיניים כשמגיע החשבון בקופה, ואומרת לעצמי שזו תרומתי לשימור הרוח התל אביבית החילונית והחופשית.
דבורה הנביאה 122

5. כלבו עדית

הוא הגילטי פלז'ר שלי. במרכז המסחרי הישן של הדר יוסף נמצאת חנות, בעצם סוג של מחסן, שיש בה כל מה שצריך בתחום הקוסמטיקה, הטואליקטיקה וחומרי הניקוי. הלוק-אנד-פיל הוא של שנות השבעים, ורוב המחירים בהתאם, נתקעו ולא עלו מאז. תגידו לעזרא ששלחתי אתכם.
הדר יוסף 14

מקום לא אהוב בעיר:

אני פחות מתחברת לשכונות החדשות, בעיקר ב"גוש הגדול" (רמת אביב החדשה). הן גדולות מדי, חדגוניות ואנונימיות, ויכלו להיות חלק מכל עיר בארץ. בשכונת מגוריי, נאות אפקה, יש עדיין מרקם של שכונה קטנה, יש שבט צופים פעיל וגינות כלבים בהן כולם מכירים את כולם, קצת כמו בצפון הישן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ביום ההולדת שלי הוזמנתי לארוחה והופעה ב"גילה וננסי", הבר/מסעדה של אייל שני ו-PAG שמארח הופעות דראג. כבר בכניסה ברור שמדובר במקום שמקבל כל אחד באהבה, לא חשוב מאיזה ג'נדר הוא/היא/הם. ראינו מופע מקסים שממש גרם לי לדמוע מהתרגשות.
לבונטין 8

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז המלחמה אני לא מסוגלת כמעט לצרוך תרבות, ולצערי לא די בספר או סרט כדי לסדר את הראש. יש רק תוכנית אחת שמצליחה להצחיק אותי בקול רם, "קופה ראשית" (בכאן 11, הערוץ המשובח שאחראי גם על "המרדף") כמובן. מתי עוד עונה?

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
באמת, שכל אחד יתרום ויתנדב איפה שמתאים לו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה לחזק את האיש הכי מושמץ בעיר, רון חולדאי, ולאחל לו עוד שנים רבות של בריאות טובה. שימשיך לעמוד איתן ולחצוץ בינינו, מדינת תל אביב השפויה והנורמלית, לבין הטרללת מסביב.

מה יהיה?
אוף. אני לא אופטימית. בדרך כלל, כשאנחנו שמים לב לשינויים פוליטיים וחברתיים, זה כבר אחרי שקרו תהליכי העומק, אחרי שהלוחות הטקטוניים כבר זזו. אבל אין ברירה, חייבים להמשיך ולהיאבק ולקוות שיהיה טוב.