העיר שלנו: 7 המלצות רותחות על דברים שכדאי לעשות בתל אביב
אם מכירים את תל אביב מגיעים למקומות נפלאים: ספיישל מוזיקלי ענק לקראת פסטיבל סאונדטראק, המנהרות הקולנועיות, השוק עם הפריטים הכי טופא לוק, זכרונות מדן תורן וכריך חביתה כמעט סודי שעולה רק 10 ש"ח. זאת העיר שלנו
מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם. מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: ספיישל מוזיקלי לקראת פסטיבל סאונדטראק, שיערך בין ה-17.9 עד ה-21.9 בסינמטק תל אביב, ויציג שורה של הקרנות, הרצאות והופעות מומלצות בחום, על ידי לא מעט תל אביבים שהמליצו לנו במהלך השבוע האחרון על עולם ומלואו בעיר הנפלאה ביותר בישראל ודברים נוספים שאפשר לעשות בתל אביב.
>> מועדון ה-6 בבוקר: קפה פלורנטינאי חדש מושלם למשכימי הקום
>> רק אתם תקבעו: האם תל אביב היא אחת הערים הטובות בעולם?
פסטיבל סאונדטראק // הסינמטק
דנה קסלר וישיב כהן הם המייסדים של פסטיבל סאונדטראק, שמציג ליינאפ פשוט נפלא של הקרנות, הרצאות והופעות החל מה-17.9, והם כמובן ממליצים על המקום שנתן לפסטיבל את ביתו:
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי כל חודש לוקחת הביתה את התוכניה של הסינמטק, עוברת עליה מקצה לקצה, מסמנת מה אני רוצה לראות ומשתדלת לעמוד בכמה שיותר מההבטחות שלי לעצמי. היום התוכניה אמנם כבר לא מודפסת, אבל אני עדיין עושה את זה ושמחה להיות גם בצד השני, בצד שמגשים לאחרים חלומות ומביא למסך הגדול סרטים שהם לא חשבו שתהיה להם הזדמנות אי פעם לראות בקולנוע בארץ. הארבעה 5 // העיר שלי דנה קסלר וישיב כהן
ההופעה האחרונה // הבארבי
ביום שבת (21.9) ייפרד פסטיבל סאונדטראק מהמוזיקאי והשחקן דן תורן ז"ל, שהלך לעולמו במאי השנה, עם אירוע מחווה לזכרו. לכבוד המאורע ביקשנו משגיב שחר חן, מנהלו האישי של דן ב-10 שנים האחרונות וחבר קרוב, לספר לנו על המקומות שהאיש המיוחד הזה אהב במיוחד, והוא בחר בין היתר להיזכר במקדש המוזיקלי:
דן אהב מאוד את הבארבים. מיונה הנביא בואך בארבי בסלמה דרך קיבוץ גלויות, ולשמחתי דן הספיק גם לגעת בבארבי בנמל ביפו, אך לא למספיק זמן. הוא אהב את הבארבי בתור קהל ואהב מאד להיות על הבמה בבארבי. דן ושאול מזרחי זה סיפור אהבה של שני אנשים עם לב ענק ופתיל שלפעמים הוא קצת קצר אבל בסופו של דבר עם המון הערכה אחד לשני. דן אהב לראות הופעות בבארבי, הוא אהב את שאול ואריאלה ואת הבמה שהם נותנים למוזיקה הישראלית, הוא אהב את הרעיונות של שאול ואת החשיבה מחוץ לקופסא, וגם כשעפו גיצים בסופו של דבר זה היה כי ריתכו וחיברו משהו שבסוף עבד ולא התפרק. הפעם האחרונה של דן על הבמה של הבארבי היתה ביום ההולדת של דודי לוי. דן צעד מקצה הבארבי לבמה כשהוא עובר בתוך אלף אנשים תוך כדי ניגון מפוחית כפתיח לשיר "נהג מונית/מושיקו" כשדודי והלהקה מחכים לו על הבמה. הרגע הזה שבו הוא עובר בין האנשים מנגן, מחייך, מישיר מבט, מחבק ויוצר קשר עין – זו התמצית הכי מזוקקת של דן. // העיר של דן תורן
לוקיישן קולנועי // מנהרות ארלוזרוב
כבר 12 שנים שבטינה פיינשטיין מתעדת את סצנת האינדי המקומית בפרויקט אינדי סיטי, שבפסטיבל סאונדטראק יציג את העונה הרלוונטית "אינדי סיטי: עוטף עזה", לכן היא המליצה לנו על לוקיישן סינמטי נהדר שהיא מצאה לפני שנים:
פרויקט "אינדי סיטי" התחיל בתל אביב לפני 12 שנה. מהותו זה המפגש בין מוזיקה, לוקיישן ואנשים. אחד הלוקיישנים והשירים שאני מאוד אוהבת הוא של הא’נגלסי אשר צולם במעברים תת-קרקעיים מבטון בארלוזורוב. צילמתי שם במקרה כי ירד גשם והיה צורך להחליף לוקיישן. מנהרות מבטון שחוצות זו את זו, לוקיישן מאוד קולנועי בעיניי. // העיר של בטינה פיינשטיין
טעם החיים // מקדונלדס
המפיק/ראפר יונתן הפנר יציג בפסטיבל סאונדטראק הקרוב את "שלאגרים", אי.פי שמחבר בין היפ הופ מקומי להיסטוריה של הקולנוע הישראלי, ויודע ליהנות מהדברים הפשוטים של החיים:
אני לא יכול להסתיר את העובדה שלאכול מקדונלדס זה אחת מההנאות הכי גדולות בחיים, כל מה שצריך זה כמה חברים ושולחן במקדונלדס/לעשות וולט לספסל בפארק המסילה ויש לכם ערב מלא זכרונות טובים. סורי נוט סורי. אבן גבירול 30 // העיר של הפנר
רעבה ועצבנית // שאפה
צליל דנין היא מהזמרות-יוצרות הכי מרשימות בסביבה מזה זמן, ולאחרונה הוציאה עם אורי אבני את הסינגל המשובח "תדליק את האור", אבל עדיין זוכרת לפרגן למקום שקורא לקוקטייל על שם האלבום שלה:
המוסד הבלתי מעורער של יפו. הזמן לא ניכר עליו, ולמרות שהחיים משתנים השאפה תמיד תהיה לי למרחב בטוח, מה גם שתוכלו למצוא שם את אחד הקוקטיילים הטעימים שיש שנקרא על שם האלבום שלי, "רעבה ועצבנית". שם הם קנו אותי סופית. נחמן 3 // העיר של צליל דנין
שוק ווינטג' // כיכר גבעון
אלבומה האחרון של ג'יי למוטה, "אסולין", משחרר אותה לתוך העברית עם ביט היפ הופי ורוח חולונית, אותו גם תשיק ב-16.11, אבל גם היא כבר הפכה לתל אביבית ברוח ובלוק, אז ממליצה על הפינה שתמצאו בה טופא לוק:
מעניין אותי להתבטא עם לוקים וכמו בת מזל דגים קלאסית, אני נמשכת לווינטג׳ ועתיקות. השוק הזה נדיר בעיניי, יש שם כמה אנשים שאני באה לבדוק להם קבוע את הסלקשנים. אני לא תמיד מוצאת דברים, אבל תמיד לומדת עוד קצת על הטעם שלי. מצאתי שם דברים מפחידים כמו הקואץ' באג הכסוף שלי – מי שמכיר מכיר. // העיר של ג'יי למוטה
סנדוויץ' חביתה // המקום של רמי
דנאי פורת היא רקדנית בבת שבע שתופיע ב"מומו" מאת אוהד נהרין בסוזן דלל ובמופע "אנאפאזה 2023", והיא כבר גילתה את הסוד של יפו – תמיד להיכנס למקום שנראה קצת נטוש, ולשאול מה יש:
בתקופה שגרתי ביפו, הייתי חולפת מדי פעם ברחוב דאנטה (רחוב קטן שיוצא משדרות ירושלים), ותמיד הסתקרנתי מהמקום הקטן הזה שנראה שלא ישב בו אף אדם מעולם, ובו זמנית שיש בו סוד הצלחה שרק מובחרים יודעים עליו. לרוב המקום היה סגור ומדי פעם כשהיה פותח הייתי מצליחה להגניב מבט פנימה ולראות איש מתוק שאוהב אוכל ומחכה להאכיל אנשים. יום אחד החלטתי לבדוק מה העניינים שם, וגיליתי את הסנדוויץ חביתה הכי טעים שטעמתי; אווירה של בית כזה, סנדוויץ' שלא מנסה להיות משהו שהוא לא, כזה שגורם לך לרצות לחזור אליו יום למחרת. והדבר הכי יפה בו הוא שהוא עולה 10 שקלים. שדרות ירושלים 83 // העיר של דנאי פורת