מנהל השיווק של דיזנגוף סנטר גדל בין המסדרונות שלו, אבל הלב שלו נמצא גם ברחוב בוגרשוב, שהפך לשלוחה של צרפת. מאור ציון לוקח אותנו לסיבוב בעיר שהוא אוהב, מסביר למה ברוריה היא הבית ומספר על סטודיו שהפך לקהילה. בונוס: המקום השנוא שנמצא בשדרות דוד המלך
מאור ציון הוא מנהל השיווק של דיזנגוף סנטר, אבל האהבה שלו למקום התחילה הרבה לפני שהפך אותו למקום העבודה שלו. בעבר שימש כדובר בכנסת ועסק בחקיקה נגד עישון, וכיום הוא גם מתנדב באגודה למלחמה בסרטן ומרצה בבתי ספר. לאחרונה גם הפיק אירוע וולנס על גג הסנטר בשיתוף סטודיו ביננפיט. ביקשנו ממנו לקחת אותנו לסיבוב בעיר שלו, וגילינו שבין בוגרשוב לסנטר יש לא מעט נוסטלגיה, סושי וקשרים בחומוסייה.
>> ריח של רכב חדש וגיטרות בחנות שוקולד. זאת העיר של אבי סינגולדה
>> אוזניות במוזיאון ומפגשים לא מתוכננים בבר. העיר של סתיו אחאי
>> אמבטיית חורשה ורומנטיקה באוטובוסים. זאת העיר של מאיה גז
>> בר עם אפלוליות סקסית וקולנוע שהוא בית. העיר של ענת סטלינסקי
1. ברוריה
מאז שאני זוכר את עצמי, הסנטר היה מקום הבריחה שלי, כי אני פתית שלג ייחודי. והחנות האהובה עליי תמיד הייתה ברוריה. עם כל הכבוד ליער הפיות ולפיל עם המגלשה הרקטלית, ברוריה זה הבית.
2. אבו חסן
המסבחה הכי טעימה שיש. תגידו שאתם מכירים את מאור ציון. מאור, לא נאור. לא שיש לי משהו נגדו, פשוט לא בטוח כמה נקודות זכות זה ייתן לכם באבו חסן.
הדולפין 1, שבטי ישראל 14 ושבטי ישראל 17, יפו
המנה שתביא את השלום. המסבחה השמימית של אבו חסן (צילום: עמית סלונים)
3. מון
ממש מול הבית שלי. סושי מעולה שלא ייעלם מהחיים שלי, לא משנה כמה סושיות חדשות ייפתחו בעיר הזאת.
בוגרשוב 58
4. רחוב בוגרשוב
אמנם שלוחה של צרפת כרגע, אבל זה הרחוב האהוב עליי בתל אביב. הרחוב שבו אני גר, שקרוב גם למקום העבודה שלי ושכל החיים שלי מתרכזים בו. בוגרשוב, מון שרי.
5. ביננפיט
סטודיו לאימונים ממש מתחת לבית שלי, שהוא הרבה מעבר לסטודיו. זו ממש קהילה: יש ארוחות שישי, מפגשים, כולם מכירים את כולם וכולם מרגישים חברים. אפילו עשינו איתם אירוע וולנס על הגג של הסנטר. ושי ולירן עושים לי מנוי גולד, כי סלב.
בוגרשוב 47
מקום או תופעה לא אהובים בעיר
רבנות תל אביב. עדיין לא התחתנתי, אבל הם כבר מורידים לי את החשק מהיהדות וגם מלהתגרש. ולהתגרש זה הכי תל אביבי שיש.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"צעצוע של סיפור 5". קודם כל, אני פריק של דיסני. יש בסרט את הסצנה האייקונית שבה הטאבלט מגיע ומחליף את הצעצועים הישנים, וזה הפעיל אצלי טריגר של נוסטלגיה וגעגוע לילדות של פעם. לתקופה שבה צעצועים היו עולם שלם של דמיון, ולא עוד מסך. פתאום קלטתי כמה מהר הטכנולוגיה מחליפה לא רק את הצעצועים, אלא גם את החוויות ואת הקסם של הילדות. אשרינו שזכינו להיות ילידי האייטיז.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אמנם לא יצירה, אבל איריס חיים היא דמות מעוררת השראה. הרבה מהטקסטים שהיא כותבת ומוציאה החוצה נותנים לי המון תקווה בעם הזה.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
האגודה למלחמה בסרטן. אני מתנדב כבר כמה שנים באגודה ומרצה בבתי ספר יסודיים על מניעת עישון. זה אחד הנושאים הכי חשובים לי. בתקופה שעבדתי בכנסת כתבתי הצעות חוק נגד עישון. מדובר במכת מדינה מזעזעת שגובה את חייהם של כ-8,000 אנשים בשנה. זה פסיכי שלא קם קול ברור וחזק יותר נגד התופעה הזאת.
מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
סתיו סטרשקו היא מודל לחיקוי בעיניי. היא אמנם טרנסית, אבל לא הופכת את זה לכל ההגדרה שלה. היא הרבה יותר מזה. היא מקדמת את הקהילה בצורה הכי בריאה, אותנטית ונכונה, וההסברה שהיא עושה מיוחדת וחשובה מאוד. משפט אחד שאמרה לי נשאר איתי: "אנשים בקהילה צריכים להסתכל לא רק על מי שמתקשר אליהם בחודש יוני כדי לסמן וי ולהראות מצגת יפה במחלקת השיווק, אלא על מי שמסתכל ומתעניין בהם בכל חודשי השנה, בינואר, בפברואר ובמרץ, ולא רק משתמש בקהילה כאקססורי בחודש הגאווה". אגדה.
מה יהיה?
יהיה רע, לדאבוני. כל יום שאני חי זה נס. מי שמכיר אותי יודע שאני חרדתי ותמיד מתכונן לגרוע מכל, אבל מצפה לטוב. אז בראש אני כבר מוכן לכל תרחיש אפוקליפטי אפשרי, אבל בלב אני מאמין שהפרק הכי טוב שלנו עוד לפנינו.