ביקורת בונה: ביקור בפתיחת חנות הלגו הרשמית הראשונה בארץ

בשעה שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן צעד במדרגות אייר פורס וואן ונופף לבאי הטקס המכובד בשדה התעופה, כמה מאות אנשים (בסך הכל, כך נמסר מהחנות עצמה, בארבע השעות הראשונות לקיומה עברו בה 5700 איש) עמדו בתור ארוך מאוד לאירוע לא פחות היסטורי ומרגש: פתיחת חנות הלגו הרשמית הראשונה בישראל. הלוקיישן, איך לא, דיזינגוף סנטר תל אביב, הבית של החנויות הכי ספציפיות במדינה.

>> המקום הכי אהוב בתל אביב: דיזנגוף סנטר מככב במדור "העיר שלי"
>> כראמל סופרסטאר: אליל הילדים שישתלט על הסנטר בחודש אוגוסט

המתח הנלווה לפתיחת חנות בגודל כזה – 240 מ"ר מרשימים שכולם מוקדשים ללגו הורגש באוויר סביב צוות העובדים, או "בנאים" כמו שהם מכנים את עצמם. "משפחת בנאי" היה יכול להיות אפילו יותר טוב, אבל לא נורא. משיחות צדדיות היה אפשר להבין הם עבדו עד שלוש בלילה להרכיב את המודלים שהועמדו בחנות ברגע האחרון, כשאחד המודלים אף נפל בדרכו אל החנות ויצר פאניקה רגעית. אפילו האטרקציה העיקרית, תא צילום שיאפשר הרכבת יצירת לגו בדמות המצולם, יגיע רק בעוד שבועיים, כפי שאמר ערן תור, בעלי החנות (שהחברה שלו מפעילה גם עוד חנות-ענק בסנטר, ושל מותג חזק לא פחות – נינטנדו), בחיוך מבוייש.

איפה אם לא בסנטר. (צילום: אבישי פינקלשטיין)

ב-16:00, לאחר בילד-אפ גדול מאוד, שכלל את הגעתם של (משום מה) ליאור סושרד ושגרירת דנמרק בישראל (יותר הגיוני) לאירוע, הורדה יריעת הבד השחורה שעטפה את חזית החנות אט אט באופן מאוד אנטי קליימקטי. נו טוב, עדיין מדובר בישראל. הדנים יותר טובים מאיתנו בדרמה.

קשה להסביר את התשוקה המטורפת של חובבי הלגו למשחק. עידן שבו כל בני הנוער מכורים למסכים ולמשחקי מחשב מורכבים יותר ופחות, דווקא צעצוע פיזי פשוט עדיין מצליח לתפוס חלק גדול מחייהם של לא מעט מהם. הביקוש רק הלך וגבר במגפת הקורונה. קבוצת נערים, בני 15 עד 17, שחיכו בתור יותר מחמש שעות (!) התעקשו לנסות להסביר את ההייפ: "זה כמו לראות את הדמויות שאתה רואה בסרטים מתעוררות לחיים", אמר אחד. אחר תיאר בפירוט את סאונד הקליק של שתי קוביות לגו כששאר החבורה פתחה כמו מקהלה בשאגת "וואו!" מתענגת.

הכבוד להיות הקונה הראשון של התור ניתן לגוטליב ספיבק, נער בן 18 מפתח תקוה, רגע לפני הגיוס. "אני בתור הזה מ-8 וחצי בבוקר. בדקתי מתי הסנטר נפתח והגעתי ישר בפתיחה בשביל להיות ראשון". אחד האבות בתור, קצת פחות הופתע מהסיפור של גוטליב. הוא ובנו טסו כל הדרך מאילת כדי לנכוח באירוע.

תראו, יש שם בובה ענקית של עובד ברכבת הקלה. (צילום: אבישי פינקלשטיין)

התחביב הותיק הזה, מן הסתם, חוצה דורות. סם, בן 26, לבוש בחצאית ובעל שיער מחומצן, הגיע לאירוע יחד עם הארוס שלו, שלומי, כל הדרך משדרות. שלומי השתרך אחריו כל זמן שהיו בחנות, מחזיק בקושי את ארגזי הלגו בזמן שסם הולך ובוחר עוד ועוד. מפגן אהבה כזה לא ראיתי כבר זמן רב, מי יתן ויתחתנו בקרוב ויקימו בית לגו בישראל.

כשעמדתי ליד מודל של גרוט (מ"שומרי הגלקסיה"), יואל מזור, חובב לגו בשנות ה-40 שלו, לא יכל להתאפק, הצטרף והסביר על הפה והגבות של גרוט, ואיך שהם בכלל מגן בוץ הפוך של שנלקח מדגם של רכב. ואיך הוא יודע את כל זה? כי הוא מעצב ישראלי של לגו שחי בדנמרק. מזור הלך והפך את התחביב שלו למקצוע, כפי שחלם מאז ששיחק כילד עם דמות אופטימוס פריים עשויה מלגו. מזור, חדור גאווה לאומית, לקח חופש מהעבודה וטס הביתה לנכוח באירוע.

זול יותר בעשרות אחוזים. חנות הלגו בדיזנגוף סנטר (צילום: אבישי פינקלשטיין)

וכמה מילים על המחירים: לגו ידועה בארץ בשל מחירים לא זולים כלל (כפי שניסח זאת מגיב אחד בפייסבוק בידיעה על פתיחת חנות הדגל: "רק חמור קונה לגו בארץ, מחיר של חלקים מזהב"). ובכל זאת, בעלי לגו הישראלית מתעקשים שהמחירים בחנות יהיו נמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים שהכרנו עד עכשיו במדינה ויהיו תחרותיים למחירים בחו"ל. כשראיתי את גוטליב בחנות, אוחז בדגם חדש של פורש 911, שאלתי אותו כמה זה עלה לו. "649. את הקיט הזה ראיתי באלף בחנויות אחרות. ככה זה, אני מרוצה בסך הכל". זה הכי חשוב.