העיר שלנו: 20 המקומות האהובים ביותר בתל אביב

16. הבסטה

"אחד המקומות היחידים שאתה יכול לפגוש דמויות של תל אביב הקצת יותר ישנה (או מאוד ישנה) והשיחות יתחילו על יין ויגמרו בסיפורי מור"ק עירוניים. אם יחבבו אותך היושבים, מצב שתגלה שגם שילמו עליך כאשר יגיע החשבון". (יוני שרוני, מוזיקאי)

"תפריט שמבוסס על טהרת חומרי הגלם המקומיים המובחרים ביותר, שרבים מהם מגיעים ישר מהבסטות של השוק השכן, מה שעושה את זה כל כך נכון. הבסטה מקדשת את אג'נדת Nose-to-Tail ובכל פעם מחדש אני מופתעת מהאופן בו חומר גלם בסיסי הופך לזהב דרך הידיים המוכשרות והנשמה של השף אילון עמיר. הישיבה באוויר הפתוח כשהשמש של החורף מלטפת, החברים שתמיד פוקדים את המקום, מבחר מטריף של יינות. החוויה המושלמת". (דניאל ויינברג, מעצבת)
השומר 4

נכנס יין, יצא מור"ק. הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

15. גן יעקב

"גן יעקב שלא נמאס עליי אף פעם, אולי בגלל התיכנון המדויק שלו שכל כך חסר במקומות אחרים בעיר. עבורי גן יעקב מסמל את אירופה, את השיק שהיה פעם, את הרוך של תל אביב ובמקביל את הקושי שלה בלהוות מפלט מהחום – עיר שטופת שמש אכזרית שהיא כמעט נטולת צל". (ג'ניפר אבסירה, אמנית)

"סוף הולם לכל טיול פסיכדלי. הניגוד בין הגן הקסום הזה ("הגן הקסום" הוא סוג של תה, לא?) לכיכר התרבות המנצנצת דוקר את הקרנית, אבל במפלס העליון, בין צמרות עצי השקמה המוזרים (כל העצים מוזרים, אבל עצי השקמה האלה ביזאריים עד הסוף), אפשר לשכוח לרגע מהאגו טריפ של חולדאי – ולהתרכז בטריפ". (עודד כרמלי, משורר)
תרס"ט 2

אירופה באמצע העיר. גן יעקב (צילום: אירינה אופצ'בסקי/שאטרסטוק)

14. חוף עלמה

"אני גרה במרחק הליכה מהים ואני חושבת שרק בחודשים האחרונים גיליתי אותו. אני לא מבינה איך לקחתי את המקום הזה ככל כך מובן מאליו; כאוברייטד. אני מתכוונת לתקן מעתה והלאה על כל דקה שלא הייתי שם". (רות אלבז, דמות בכירה באינטרנט)

"אוהבת לשבת שם מול הים, לפעמים אחרי ריצה, להקשיב למוזיקה, לבהות באופק ולזכור שעיר עם ים זאת עיר שמזכירה לנו שהכל פתוח". (רננה רז, כוריאוגרפית ושחקנית)

איך אפשר לחשוב שזה אוברייטד? חוף עלמה (תמונה: shutterstock)

13. בית תאילנדי

"אין דרך להתחמק מזה. אני אוכלת שם כבר שנים והרמה תמיד גבוהה. יש שם מנה שאינה לכל אחד, טרטר בקר עם כמויות בלתי נתפסות של צ'ילי חריף ברמה משוגעת, ולפעמים אני מביאה פלפלונים מהגינה שלי. השירות מעולה והחוויה כולה היא בריחה קטנה מהמציאות". (רימה אוליברה, שפית)

"מקום שהכרתי כשעברנו לתל אביב. גם כשעברנו דירות ברחבי העיר, תמיד עשינו מאמצים להגיע ולאכול שם. האווירה והאוכל, אפילו החוויה של להתייבש בתור בחוץ עם כולם. בפעם הראשונה שהגעתי לשם, חלקנו תור לטייק אווי עם לא אחר מאשר רפי כהן, והבנו שזו חותמת של איכות". (איתמר דאובה, מאייר)
בוגרשוב 8

"חלקנו תור עם רפי כהן והבנו שזו חותמת של איכות". הבית התאילנדי (צילום: יח"צ)

12. נווה צדק

"בתור רקדנית בלהקת המחול קמע מרבית ההופעות שלנו היו במרכז סוזן דלל. היינו מגיעים בצהריים המוקדמים לחימום, ראן לפני הופעה. יושבים לקפה, מטיילים קצת ברחובות נווה צדק. ואת הערב מסיימים על כוס יין בסוזנה או ארוחה מפנקת בדלאל. היה איזה שקט שניתק את השכונה הזו מתל אביב ההומה. איזו רוח של השראה, אמנות, ריכוז". (לנה פרייפלד, שחקנית)

"מאוד אוהבת את נווה צדק, אם אם זה מאוד בנאלי. זה שפתאום תל אביב הסוערת והמודרנית נגמרת ואת מרגישה שאת בצרפת מטיילת לך בשיא הסטייל, ועוצרת תמיד בסניף הראשון של אניטה. גם אם אני בריצה ספורטיבית, וגם לפני ארוחת ערב – אין מה לעשות, הגלידה הזו, האווירה, לא עוברים ליד זה מבלי לעצור". (מאיה ורטהיימר, מנחת טלוויזיה)

"שקט שניתק את השכונה מתל אביב ההומה". נווה צדק (צילום: Shutterstock)

11. מרכז סוזן דלל

"המקום היחיד בעיר שאני מרגיש בו כתייר. כלומר מתחיל לדבר צרפתית, נהנה מהאוריינטליזם המשומר, ומוכן שיזיינו אותי עם קרואסון במחיר של משכורת חודשית. אם זו לא אהבה, אז מה כן?". (נח אנגלהרד, מוזיקאי ושחקן)

"מתחם עם חוויות וזיכרונות שעיצבו לי את האישיות. בתקופה שרקדתי בבת שבע ולאורך השנים שהייתי מגיע לשם כקהל, מופיע עם כוראוגרפים אחרים, כמלחין לעבודות מחול, או כדי לקחת שיעורי גאגא. מסתובבים שם אנשים ממש מוכשרים". (מתן דסקל, רקדן)
יחיאלי 5

"המקום היחיד בעיר שאני מרגיש בו כתייר". מרכז סוזן דלל (צילום: עמוס גיל)

10. סינמטק תל אביב

"בתור מישהי שלמדה בעירוני א' הסמוך, הרחבה של הסינמטק הייתה המקום שביליתי בו הכי הרבה זמן בעישון סיגריות, שתיית פיוזטי ואכילת בייגלס מטל בייגלס. תמיד כשיש שם הקרנות או פרמיירות זה מרגיש ביתי כזה ומציף זיכרונות נעימים של הברזות ומזמוזים. באופן כללי ללמוד באזור הזה של העיר היה נחמד ועצמאי. לומדים לבגרויות בנחמה, מדפיסים דברים בגלסי, רואים סלבס בבן ציון. החיים הטובים". (שירה נאור, שחקנית)

"הבית השני שלי ב-11 השנים האחרונות. זה גם הבית המרכזי של הקולנוע הישראלי מכל הגוונים והמינים (ולא רק של קולנוע שמאלני כמו שנהוג לחשוב!)". (עמית איצקר, במאי)
הארבעה 5

לא רק לשמאלנים! סינמטק תל אביב (צילום: Shutterstock)

9. חנן מרגילן

"תמיד כשאני מגיעה לחנן מרגילן לאכול מרק דושפרה אני בסוף אוכלת את רוב התפריט. דושפרה הוא המרק הכי כיפי ומנחם, עם הכיסונים הקטנים שעשויים ביד. בכל פעם שנדמה לי שאני זוכרת איזה מעולה הוא, כשאני טועמת אני אומרת 'פאק, הוא עוד יותר טעים ממה שזכרתי'. אני יודעת שרבים מהמרואיינים בוחרים בחנן מרגילן אבל עבורי הוא דת ולא יכולתי לוותר עליו". (רותי רוסו, שפית ואשת קולינריה)

"ברחוב מסילת ישרים, השאנז אליזה של שכונת שפירא, יש מקום שבו אפשר לאכול כבש נוטף שומן בתוך מאפה, ומרק בשרי מפוצץ כוסברה, עם עיצוב רע במובן הטוב של המילה ושירות רע במובן המצוין של המילה (ענייניות עם נגיעות של tough love). מסביב אשכנזים ומזרחים, מבקשי מקלט ומהגרים, וישראל כמו שהיא הייתה יכולה להיות עם קצת יותר ביטחון עצמי במסורות שהתקבצו אליה, וקצת פחות ניסיון להפוך לסניף של ארה"ב". (אורי מרק, עיתונאי ומוזיקאי)
מסילת ישרים 15

"אני יודעת שרבים מהמרואיינים בוחרים בחנן מרגילן אבל עבורי הוא דת". (צילום: אנטולי מיכאלו)

8. כיכר הבימה

"למרות שלעולם לא נכנסתי להצגה, במקום הזה למדתי, חוויתי והעברתי הרבה מאוד דברים בחיים שלי. זה היה מקום שבוא היינו נפגשים כל החברים בתיכון וזה מקום שעד היום אני תמיד מוצא את עצמי מגיע אליו. הוא מחבר בין שדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות בן ציון וזה נותן הרגשה שתמיד יש לאן ללכת משם". (בוי אצ'י, ראפר)

"התיאטרון הלאומי והמתחם שלצידו תמיד מעוררים בי את תחושת הניצחון והחופש, החופש האמנותי להבעה עצמית וליצירה. מכל מקום שמגיעים, תמיד עוברים דרך הכיכר המפורסמת בצומת הרחובות המרכזי. המבנים וצורת הגינה הפתוחה שמסביב מאפשרים מפגשים בין-אישיים, מחאות גדולות, ואת התרבות הבועטת שנוצרת שם כל פעם מחדש. בייחוד לאחר השיפוץ והעיצוב האדריכלי הייחודי שנותן לי תמיד את ההרגשה של חופש ביטוי אמיתי במרחב הפתוח והחופשי". (שירזי, מפיק מסיבות)

גם בלי להכנס להצגה אי פעם בחיים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

7. פארק המסילה

"פתחו את פארק המסילה בדיוק בקורונה בדיוק ליד הבית שלי וזה היה כאילו אלוהים שמע את תפילות תושבי דרום תל אביב, כי אין פה בקושי עץ. הפארק מושך אליו אנשים מהסביבה והוא מלא מיומו הראשון – גם בבוקר ובעיקר בערב. זה מטורף איך דבר שפעם לא היה קיים פשוט נכנס ושאב לתוכו את כולם כאילו תמיד היה שם. קשה לחשוב איך היתה תל אביב בכלל בלעדיו". (נלי תגר, שחקנית)

"חוויתי את התהוותו, כי הוא נמצא שתי דקות מהסטודיו שלי. אני נהנה לבלות שם את ההפסקות המתודיות והפחות מתודיות במהלך היום ומחבב אותו יותר בימי החול ובערבים, עם החבורות החמודות של הפיקניקים עם היין. זה מקום שכיף לחלוף בו לא פחות מאשר לעצור ולשהות בו". (אהד פישוף, מוזיקאי ואמן רב-תחומי)

"כאילו אלוהים שמע את תפילת תושבי דרום תל אביב". פארק המסילה (צילום: Shutterstock)

6. בית רומנו

"משוגעת על המתחם שיש בו הכל, ויש לו את האופי שלו לכל זמן אחר ביממה. בערב בנואיבה לשתות בירה ולחטט בתקליטים, בלילה הופעות ברפי ופיצה, בבוקר פקק של מכוניות בפסאז' ואני עובדת למעלה בסטודיו של גילי מאיר, איפה שהקלטנו את האלבום החדש. החדר הקטן מול מסעדת רומנו שיש בו מסיבות/אירועים הזויים ותערוכות. אינסוף פינות וחדרים שמתמלאים כל פעם באנשים מגניבים ומפוצצים בהשראה ויזמות. בית הקפה למטה ליד רחוב המסילה. האוגנדה בר שצמוד. בקיצור – ניתן למצוא אותי שם לרוב!". (איה זהבי פייגלין, מוזיקאית)

"הנואיבה, חור קטן בתוך המתחם הענק של בית רומנו. מעטים יודעים שבימים הכי פרועים של התדר אפשר למצוא פינה שקטה ומאווררת במסדרון החבוי מול אולפן התדר, ושמתקיימים שם ערבים שבהם הדיג'יים הכי טובים בעיר מגישים את הסטים הכי מיוחדים שיש". (אסף דוקטור, שף)

"מבלי להצהיר על כך, התדר עושים כמעט כל סופ"ש פסטיבל". (צחי סוזנה, דיג'יי, מייסד הליין פאקוטק)
דרך יפו 9

"המתחם שיש בו הכל". יריד תקליטים בבית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

5. פארק קרית ספר

"במקום עוד חניון או מפלצת תמ"א, בזכות מלחמת התושבים/ות, הוקמה לפני כמה שנים גינה קסומה, חבוקה בבניינים מכל עבר. הגינה מלאה פינות צל, יש בה אגם בונסאי קטן, והקטנים ששים לעבור ממגרש המשחקים כדי להאכיל אותם. יש לציין, שרחבת הגינה רחבה-דייה כדי להכיל גם בריות שלא טרודות במשימות הוריות: אפשר לקטוף צמחי תבלין, לקחת קפה בטייק אווי, לפרוש מחצלת או לשבת על מדרגות הבטון, לעשן ג'וינט או סיגריה, ולראות ירוק מסביב, בלי לאבד את הטאץ' האורבני". (אפרת מישורי, משוררת)

"מאחר שנעשיתי סבא וצריך לבלות עם הנכד, גינת קריית ספר היא אחלה מקום. פוגשים המון ילדים אחרים ויש שם פעילות נחמדה. לא מתאים לי לומר זאת ואני מתפלא על עצמי, אבל זה ככה. להפתעת כולנו אני סבא פעיל מאוד, עם נדנדות וכל הגשעפט". (ישראל אהרוני, שף)

הפך את אהרוני לסבא פעיל. פארק קריית ספר. (צילום: Shutterstock)

4. הנילוס

"לשמחתי יצא לי להקשיב לשלבי ההגייה של הבר, כשהבעלים מורן ושותפתה ישבו ודמיינו אותו. יצא לי לשבת בשיחות האלו ולראות כיצד המקום קורם עור וגידים ואיך החלום הופך למציאות. כבר בשלב הזה הבנתי עד כמה המקום הולך להיות מרגש ועד כמה הוא נחוץ. הנילוס משלב בצורה מושלמת סקס אפיל ותרבות אירוח נינוחה אך מדויקת, ואפשר להגיד עליו שלמקום עצמו יש כריזמה ולא רק לאנשים שמפעילים אותו". (אסף גרניט, שף)

"לשבת על גדות נהר אלנבי המפואר בבר הרומנטי והקסום בעיר – כי אין תחליף לטעם משובח". (ענת ניר, יזמית ואקטיביסטית)
אלנבי 33

"למקום עצמו יש כריזמה, לא רק לאנשים שמפעילים אותו". הנילוס (צילום: יסמין טננבאום)

3. פארק הירקון

"הפיצ׳ר הכי טוב של העיר הזאת. יותר גדול מסנטרל פארק! ויש בו אקליפטוסים! בגדול זה אומר שניצחנו. יוצא לי לרכב בחלקים ממנו פעמיים וחצי ביום בממוצע, וממליצה עליו גם כמקום לביצוע ספורט כשיש העדפה לא לראות יותר מדי פרצופים מוכרים תוך כדי". (רותם אור – AKA טוטמו – מוזיקאית)

"לפני חצי שנה עברתי לדירת חלומות בקוסובסקי מול הפארק. כל חיי בתל אביב (שלושים שנה תכף) גרתי סמוך מאד לפארק אבל זו הפעם הראשונה שיש לי סלון שמשקיף לפארק. מול החלון שלי אני רואה אנשים שעושים אקרו יוגה וטאי צ׳י ומבחינתי אני גר בטבע, אבל עדיין נהנה מכל הדברים הטובים שיש לתל אביב להציע". (עידן אלתרמן, קומיקאי)

"הירקון הוא הגבול, אין צפונה ממנו דבר". (זיו רובינשטיין, מוזיקאי)

"אין צפונה ממנו דבר". פארק הירקון (צילום: שאטרסטוק)

2. שוק הכרמל

"שוק הכרמל זה הבית, אני גדלתי 200 מטר מהשוק. לעשות קניות על הכיסא אופניים של אמא ואבא, לנגב חומוס פול אצל זכי ביום חורף קר, ג'ינס בחמישים – דגים בהרבה יותר, ירקות ביקר למעלה בזול למטה ומה לא. היום, בתור דרום תל אביבי, אני מתחיל את הכניסה שלי לשוק מלמטה. נותן ראש במים על הבוקר במנטה ריי, עושה קפה קטן וגבינה אצל יוגב בפינת הגבינות ואז עולה למעלה דרך הכניסה של שוק עזה – עם מיץ טבעי אצל מוסא יחד עם שמעון המלך הבלתי מעורער ולאט לאט מטפס את דרכי למעלה דרך השוק". (אלישע בנאי, מוזיקאי)

"השוק מתחיל להיות כמו שוק מחנה יהודה דיזנגוף סנטר הוא נוף ילדותי. תמיד הרגשתי בו כמו ברחם ענקי חמים ומוגן, באווירה רטרו עתידנית, כמו שדמיינו את העתיד בשנות השבעים. משהו באדריכלות, במעגליות, פשוט נעים ומרגיע. תמיד חלמתי לעשות מסיבה ענקית בסנטר, לא מתחת לקניון, במערה החשמלית, אלא במסדרונות הארוכים המסתלסלים. חוץ מזה זה מקום סקסי בטירוף, אף פעם לא הבנתי איך זה בדיוקהעיר שלי קורה אבל תמיד יש שם אווירה מעוררת.
בירושלים, עם תנועת אנשים גם בערב למטרות בילוי. הכרמל הוא מרכז הבילוי החדש של תל אביב". (בשארה חינאווי, קצב)

"שווקים באופן כללי הם יעד חובה בכל מדינה שאני עובד או מבקר בה. שוק הוא מראה המציאות הכי טוב של עיר. עדיף לבוא באמצע שבוע ולא בסוף שבוע, למרות שבכל יום זאת חוויה רב חושית – הסחורה הטרייה והעונתית, הדגים, האווירה, האנרגיות, הכל. האופי הים התיכוני מזכיר לי שווקים באיטליה, ספרד וכמובן צרפת, בפרט פרובאנס". (אריק קייזר, שף-קונדיטור)

"הכרמל הוא מרכז הבילוי החדש של תל אביב". שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)

1. דיזנגוף סנטר

"דיזנגוף סנטר הוא נוף ילדותי. תמיד הרגשתי בו כמו ברחם ענקי חמים ומוגן, באווירה רטרו עתידנית, כמו שדמיינו את העתיד בשנות השבעים. משהו באדריכלות, במעגליות, פשוט נעים ומרגיע. תמיד חלמתי לעשות מסיבה ענקית בסנטר, לא מתחת לקניון, במערה החשמלית, אלא במסדרונות הארוכים המסתלסלים. חוץ מזה זה מקום סקסי בטירוף, אף פעם לא הבנתי איך זה בדיוק קורה אבל תמיד יש שם אווירה מעוררת". (ירון טראקס, בעל מועדון)

"בתור מי שנולד בתל אביב והסתובב בסנטר לא מעט במהלך חייו, אני עדיין בהלם שבכל ביקור אני מוצא דרכים חדשות ללכת לאיבוד במבנה המפלצתי הזה. שאוט אאוט לכל החנויות הוותיקות והמוזרות שבחיים לא תראו באף קניון אחר". (איתמר פינצי, מוזיקאי)

"אני אוהבת אותו אפילו יותר מאז שקראתי את 'זיכרון דברים' של יעקב שבתאי, שחלקים ממנו מתרחשים בשכונת נורדיה: שכונת הצריפים שעל חורבותיה הסנטר נבנה. פעם חשבתי לתלות בסנטר שלטים כמו בבסיס צבאי – 'הסנטר הוא ביתך. שמור עליו'". (טליה לביא, במאית ותסריטאית)
דיזנגוף 50

"הסנטר הוא ביתך, שמור עליו". דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רולנד)