אהרוני לוקח אתכם לסיור: השדרה שניבא את יעודה והמועדון האהוב

שף ישראל אהרוני (צילום: אסף קרלה)
שף ישראל אהרוני (צילום: אסף קרלה)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: השף המוכר והאהוב שלוקח אתכם לחנות התבלינים המועדפת עליו, לגינה שבה הוא מבלה עם הנכדים ומקנח בגלידרייה המיוחדת שלו. זו העיר שלו, תבואו רעבים

1. שדרות רוטשילד

שדרות רוטשילד, הרחוב בו אני גר 40 שנה, הוא הרחוב הכי יפה ונהדר בתל אביב. רק צריך להסתובב בו והלב מתרחב. המסעדה הראשונה שלי הייתה בשדרות רוטשילד. בחמש השנים הראשונות שלה "יין-יאנג" הייתה המסעדה היחידה בשדרה, שבשנת 1981 דמתה לבית קברות. העירייה לא הסכימה לתת לי רישיון בתואנה שזה אינו רחוב שמתאים לעסקים. שאלתי אותם האם יש עיר בעולם שהשדרה הזו לא הייתה עורק ראשי לבוטיקים, גלריות, בתי קפה ומסעדות? בחלוף 40 שנה מתברר שצדקתי.

שד' רוטשילד | צילום: shutterstock
שד' רוטשילד | צילום: shutterstock

2. תבליני חבשוש

פרט לכך שהאבא והילדים הם אנשים מקסימים וחוץ משפע התבלינים האיכותיים שהם מחזיקים – יש בחבשוש אוצרות נסתרים, תבלינים שלא חלמתי ולא ידעתי. כשמחפשים משהו הם תמיד מפשפשים ומוצאים, וכשאין הם מביאים. אני מוצא אצלם אוצרות מדהימים וזו חוויית קנייה מענגת. הם כל כך מבינים, יודעים ונחמדים שזה תענוג.
החלוצים 18

אורי חבשוש בחנות התבלינים (צילום: שלומי יוסף)
אורי חבשוש בחנות התבלינים (צילום: שלומי יוסף)

3. גינת קריית ספר

מאחר שנעשיתי סבא וצריך לבלות עם הנכד, גינת קריית ספר היא אחלה מקום. פוגשים המון ילדים אחרים ויש שם פעילות נחמדה. לא מתאים לי לומר זאת ואני מתפלא על עצמי, אבל זה ככה. להפתעת כולנו אני סבא פעיל מאוד, עם נדנדות וכל הגשעפט.

מתפנן בגן קריית ספר. צילום: דין אהרוני
מתפנן בגן קריית ספר. צילום: דין אהרוני

4. גלידריית שטפן

יש גלידות נפלאות בעיר אך המעלה העיקרית של שטפן, מעבר לכך שהגלידות איכותיות בעבודת יד מחומרי גלם טובים, היא רמת המתיקות הטובה ביותר שאני מכיר. הגלידות אינן מתוקות מדי וזה מאוד נדיר. עודף סוכר מבחינתי הוא כמו עודף מלח המכסה על טעמים. הווניל הכחול נפלא בעיני, וניל עם פרח אפונת הפרפר שצובע הכול בתכלת זוהר יפהפה.
טשרניחובסקי 21

גלידת קרם וניל ומרנג בשטפן (צילום: קרן אלון)
גלידת קרם וניל ומרנג בשטפן (צילום: קרן אלון)

5. מועדון הבלוק

קודם כל כי הוא אחלה מקום עם שירותים נקיים, שזה הישג גדול למועדון, והכל נוח מאוד, ובעיקר בגלל הרפרטואר המוזיקלי הנהדר בניצוחו של ירון טראקס. מאז ומתמיד הבלוק הוא בעיני בית גידול למוזיקה, מימיו הראשונים ועד תחילת הקורונה. מאז הפתיחה המחודשת עדיין לא ביקרתי בו וזה חסר לי מאוד. אני בקבוצת סיכון ומשתדל להימנע ממקומות הומים עד יעבור זעם.
דרך שלמה 157 (התחנה המרכזית)

הבלוק (צילום: גוני ריסקין)
הבלוק (צילום: גוני ריסקין)