המחלה כמטאפורה ב"טופס 17": לאייר את הכאב, לצייר את הפחד

מתוך "המדריך לבריאות הילד" (איור: גפן רפאלי)
מתוך "המדריך לבריאות הילד" (איור: גפן רפאלי)

האוצרות ענת שפירא ונעמה ריבה נפגשו סביב האבחון וההחלמה ממחלת הסרטן. מהפגשים ביניהן נולדה התערוכה "טופס 17" (במבנה היפה והנטוש של הבית הסקוטי ביפו) שמציגה התמודדות של מאיירים עם המחלה הזאת ואחרות, עם הומור ובלעדיו, במסע מטלטל של אכזבות ותקוות

22 בנובמבר 2021

"חולי הוא שעות הליל של החיים, אזרחות מכבידה. כולנו נולדים עם אזרחות כפולה, בני ממלכת הבריאות וממלכת החולי. אנחנו מעדיפים להשתמש רק בדרכון הטוב, אבל במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו יצטרך – לפחות לזמן מה – להזדהות כאזרח של המקום האחר ההוא" (סוזן סונטג על חווית החולי בספרה "המחלה כמטאפורה")

במסגרת שבוע האיור השמיני שמתקיים בין ה-18.11 ל-27.11, מוצגת תערוכת האיור הקבוצתית "טופס 17", בה משתתפים כ-20 מאיירות ומאייר, המבקשת לשים על הבמה את אותה חוויית חולי, פיזית או נפשית, אשר כולנו נפגוש במהלך חיינו בעצמנו או כמלווים, באופן ממשי או ספוקלטיבי. כאשר השימוש בכלים הגרפיים ובאיור, בפרט על גבי מדיומים שונים כגון ספרים גרפיים, קומיקסים ופוסטרים, מאפשר בחינה של הנושא המורכב והעדין הזה הן ברצינות והן בהומור. כאשר מימד נוסף של חוויה מתאפשר בעקבות מיקום התערוכה, בבית הסקוטי, אשר עומד נטוש בשנים האחרונות בהמתנה לשימור והפיכתו למלון, אך שימש במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 כבית החולים האנגלי ביפו.

הרעיון לתערוכה החל במפגש בינינו האוצרות – המעצבת ענת שפירא, מנחת פודקאסט "המחלה" ופעילה בעמותת חלאסרטן שממוקדת בעזרה לצעירים חולי סרטן, ונעמה ריבה, עיתונאית ב"הארץ" ואדריכלית, סביב חווית האבחון וההחלמה המשותפת בסרטן השד.

השימוש בההתמודדות בעזרת הומור (ואף ציניות) עם מחלת הסרטן בא לידי ביטוי במספר עבודות בתערוכה: דנה שאול פרויד, מעצבת בוגרת לימודי עיצוב תעשייתי ב-HIT בחולון, אובחנה בסרטן בשנת 2017. לאחר תקופה בה הרגישה כי אינה מצליחה להביע את תחושותיה לסביבה, החלה לעבוד על ספר גרפי שארבעת העמודים הראשונים מתוכו מוצגים בתערוכה. מטרת הספר היא לתווך לחברה, מהסביבה הקרובה ועד למוסדות הרפואיים ועובדיהם, מה חווה חולה סרטן במהלך הבדיקות והטיפולים. מלבד השימוש בהומור, משתמשת שאול פרויד באיור המטופלים והמטפלים כחיות, ודרכם היא משקפת את החרדות, חוסר הנוחות והמסע המטלטל של חולת סרטן.

מתוך "זר לא יבין זאת" (איור: דנה שאול פרויד)
מתוך "זר לא יבין זאת" (איור: דנה שאול פרויד)

בתערוכה מציגה גם רותם אנגלמאיר בת למשפחה של אמנים, שהמוכר ביניהם הוא, אביה, המאייר והאמן זאב אנגלמאיר. בהתאם היא ציירה מגיל צעיר מאוד, והיא מעידה שלעיתים היא מציירת עם אביה ולעיתים לחוד, והם נוהגים להתייעץ זה עם זו. אנגלמאיר נולדה עם תסמונת נדירה ביותר בשם סירופ מייפל, שפוגעת במערכות שונות בגוף. כיום היא ממתינה להשתלת כבד. בשנתיים האחרונות היא אושפזה פעמיים במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים וולפסון, אשפוזים שלוו בכאבים ופחדים, ולכן דמיינה את הטיפול נמרץ כג׳ונגל. באיוריה, היא מדמה את האחים והאחיות ואף את הילדים המאושפזים האחרים כחיות, בין אם זה התוכי שסבוך עימה בצינורות האינפוזיה או התנין והג'ירפה המטפלים בה, השימוש בהם משמש משחק דימיון משעשע שלמראית עין נראה שמח ועליז, אך התבוננות מעמיקה בעבודותיה חושפת כאב, פחד והתמודדות מורכבת לצד תקווה ודימיון.

 "ג'ונגל טיפול נמרץ" (איור: רותם אנגלמאיר)
 "ג'ונגל טיפול נמרץ" (איור: רותם אנגלמאיר)

מלבד סרטן, מציגה התערוכה מספר עבודות העוסקות בשימוש הגובר בתרופות בעידן העכשווי. שני פומס, סטודנטית לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, מביעה את התחושות המעורבות שקיימות בקשר עם הכדורים. גם היא, כמו נשים רבות בעולם המערבי, נוטלת תרופות שקשורות להיותה אישה באופן יומיומי כגון גלולות למניעת היריון, תרופות לשיכוך כאבי ראש או מכאובים אחרים בגוף ומגיעה, כמו רבים בעולם המערבי, למצבור ענק של תרופות שלא בשימוש. ובעוד שהתרופות משפרות באופן זמני את איכות חייה ומאפשרת את קצב החיים הקדחתני, שימוש זה מגיע עם תו מחיר של תלות והתמכרות, ואף איסוף ויצירת מצבורי תרופות ביתיים . פומס הופכת את קופסת התרופות לבריכה ענקית והכדורים מועצמים. והיא, שמייצגת אנשים רבים בעולם המערבי, עומדת על סף מקפצה וחוששת מטביעה בתוך אותו מצבור כדורים ענק שכל כך דומיננטי בחיי כל מי שחווה כאבים, חרדות או כל שיבוש גופני אחר.

"בריכת התרופות" (איור: שני פומס)
"בריכת התרופות" (איור: שני פומס)

זרקור נוסף מופנה בתערוכה, לבעיות רפואיות ייחודיות של נשים. המאיירת רעות בורץ, ילדת מבחנה בעצמה, ניסתה לאחר לימודיה במחלקה לאומנויות המסך בבצלאל להרות בשלישית. לפתע נדרשה לטיפולי פוריות ארוכים ומפרכים שהתישו את גופה ונפשה. בדרך לילד המיוחל גם חוותה הפלה טרגית. לבסוף, הרתה והיום היא אמא לארבעה. בזמן טיפולי הפוריות ולאחר ההפלה, היא חוותה דיכאון שלווה בתחושה שאף אחד לא מתייחס לתהליך שנשים המנסות להרות חוות. בורץ החליטה להפוך את התהליך לקומיקס, מצחיק, ציני וגם עצוב מאד שיעורר תחושת "ביחד" בחוויה שהיא בודדה מאוד. התוצאה היא הספר "יבוא בקלות" שחושף את הקהל לקשיים שחווה אישה בזמן טיפולי פוריות, את היקף התרופות, הדקירות, תופעות הלוואי, האכזבות והתקווה. ובסופו יש גם שמחה גדולה.

מתוך הספר "יבוא בקלות" (איור: רעות בורץ)
מתוך הספר "יבוא בקלות" (איור: רעות בורץ)

היבט נוסף שמוצג בתערוכה, שמעסיק את המין האנושי יותר ויותר, הוא זיקנה. ניאטי פרוינד, בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, התבוננה בשנים האחרונות בהוריה, שהלכו והזדקנו. אמה חלתה באלצהיימר ומתה לבסוף מקורונה, ואביה הסיעודי בגופו וצלול בתודעתו, וחווה את הליך ההזדקנות בצורה מודעת. בתערוכה היא מציגה סדרת איורים ריאליסטיים, בה מאויירים קשישים אנונימיים והוריה של פרוינד בעודם מתקשים להתנהל – ברחוב, בסופרמרקט, בבתי החולים ובבית. דרך שימוש זה בוחנת פרוינד את ההתמודדות שלהם עם מחלותיהם ועם סבך הביורוקרטיה שמלווה אותם ומאופיין בגיל מבוגר בהתמודדות מעורפלת של חוסר ידיעה ומחסור בכלים טכנולוגיים מותאמים לקשישים ופתרונות להתמודדות.

"חדר המתנה" (איור: ניאטי פרוינד)
"חדר המתנה" (איור: ניאטי פרוינד)

את ההיבטים הספוקלטיביים מציגות בתערוכה המאיירות גפן רפאלי ומרב סולומון. עבודתה של רפאלי, "המדריך לבריאות הילד" היא אינדקס פסאודו-מדעי מאויר למחלות ילדים ודרכי הטיפול בהן. העבודה על הספר החלה באיסוף אימרות ומיתוסים נפוצים בפולקלור היהודי-אשכנזי, שמטרתם לחנך ילדים קטנים לנימוסים, בריאות והיגיינה. על בסיס מיתוסים אלה, רובם הומוריסטיים וגרוטסקיים, ובהשראת ההומור היידי, הגדירה רפאלי את חמש עשרה מחלות הילדים תחת הפסבדונים ד"ר רולף קישנטוכעס.

"המדריך לבריאות הילד" (איור: גפן רפאלי)
"המדריך לבריאות הילד" (איור: גפן רפאלי)

לצידה סולומון, המציגה שתי עבודות בתערוכה, עוסקת באחת ב–12 דרכים לפגוש במוות, כמו למשל, הדרכים למות מאסון טבע, הדרכים למות במלחמה, תרשים האיברים המועדים לסרטן ועוד, ובשניה בתופעות פיזיולוגיות נדירות ואף מגוחכות, תוך איור סיטואציות פיזיות שלא מוכרות בספרות הרפואית, כגון טרנספורמציה של הגוף למשטח, שמזכיר בצק שעבר רידוד או אישה בעלת עשרה זוגות שדיים או האישה בעלת 5 הרגליים.

מתוך "The Business of Staying Alive" (איור: מרב סלומון)
מתוך "The Business of Staying Alive" (איור: מרב סלומון)

>> התערוכה פתוחה בתאריכים 17-28.11, בימים ד' וה' בין 16:00 ל-21:00 ובימים שישי ושבת בין 10:00 ל-17:00. סיור מודרך ייערך בימי שבת ב-12:00. כתובת: הבית הסקוטי, יפת 52. כל הפרטים על שבוע האיור כאן