הוא כתב ספר על משפחת נתניהו. כולם פחדו לפרסם אותו

לא משפחת נתניהו הזאת, זאת שהייתה קודם. הנתניהוז (צילום: גטי אימג'ס)
לא משפחת נתניהו הזאת, זאת שהייתה קודם. הנתניהוז (צילום: גטי אימג'ס)

הסופר האמריקאי ג'ושוע כהן, כותב לנו (בעברית!) על הקשיים, כלומר על הפחד של ההוצאות לאור לפרסם פה את ספרו "הנתניהוז", ונזכר בדרך בשיעורי העברית ובבחורות שאהב. לאחר תלאות רבות הספר יצא באחרונה. "כשמפנימים את הצנזורה של המשטר, הופכים למשטר", הוא כותב

אני רוצה להתחיל ואומר שאני כותב את זה בעברית ואני בטוח שזה יהיה מלא בטעויות. למשל, האם זה יותר אידיומטי לומר "אני בטוח שהוא מלא בטעויות" או "אני בטוח שזה יהיה מלא בטעויות"? שכחתי. בכל מקרה, אני מבקש מהעורכים לא לתקן אותן.

הנתניהוז של ג'ושוע כהן. כריכה: עידן אפשטיין
הנתניהוז של ג'ושוע כהן. כריכה: עידן אפשטיין

בשלב הבא אני רוצה לומר שאני מודע לכך שאני במצב בר מזל. אם סופר ישראלי יכתוב רומן על אביו של דונלד טראמפ וישלח אותו למוציאים לאור אמריקאים, מה לדעתך תהיה התגובה? נניח שהרומן הוה יצירת מופת – הסיכוי שלו להתפרסם יהיה אפילו גרוע יותר. אז יש לי מזל, מזל גדול – אני סופר אמריקאי (אם כי באמריקה קוראים לי סופר יהודי) שכתב רומן על אביו של בנימין נתניהו (ויוני ועדו) ואף מוציא לאור ישראלי לא רצה להוציא אותו לאור.

התגובות שקיבלתי הזכירו לי את היותי נער, כל הבנות שנהגו לומר לי, "לא מספיק שאני אוהבת אותך כמו אח – כמו חבר – כמו חבר של אחי?" אני מודה בזה, הבנות האלה צדקו, לעתים קרובות משפחה וחברות יכולות להיות יותר אינטימית מאשר פאקינג.

ג'ושוע כהן בבולוניה ב-2019. צילום: Roberto Serra – Iguana Press/Getty Images
ג'ושוע כהן בבולוניה ב-2019. צילום: Roberto Serra – Iguana Press/Getty Images

אבל כשקיבלתי את אותה חוכמה מהוצאות לאור, הייתי בדיכאון. רציתי לפרסם את הספר הזה בישראל – אבל יותר מזה, רציתי לפרסם את הספר הזה בעברית, שפתם של ישעיהו וקוונטין טרנטינו. כשאני כותב את זה אני מרגיש כאילו חזרתי לבית הספר, והמורה שלי לעברית, הרב שפיגל, הורה לי לכתוב חיבור ל-Time Out בנושא "כשהצנזורה הופכת לצנזורה עצמית, הקשיים של הוצאה לאור בינלאומית במחצית הראשונה של המאה העשרים ואחת".

הבעיה היא שאם חזרתי לבית הספר, השנה היא 1990, ואני לא יודע כלום על הוצאה לאור בינלאומית. ברית המועצות זה עתה התפרקה וחופש הביטוי הוא אוניברסלי… אין ממה לחשוש… אין סיבה לחשוש יותר שהדעות הפוליטיות שלנו או הרומנים שלנו יכניסו אותנו לצרות… אני בן עשר ובמחברת העברית שלי אני כותב פתק לדינה לוקאס שאמסור לה בין השיעורים. אני כותב: "אני אוהב אותך". ברגע שאנחנו מפנימים את הצנזורה של המשטר, אנחנו הופכים למשטר – זה מה שלמדתי מההתאהבות, מכתיבת רומנים, ומהדוגמה של המורים האמיתיים שלי לעברית: העורך שלי עודד כרמלי, והמתרגם שלי ארז וולק.

ג'ושוע כהן. צילום: Photo by Leonardo Cendamo/Getty Images
ג'ושוע כהן. צילום: Photo by Leonardo Cendamo/Getty Images

ספרו של כהן "הנתניהוז" יצא באחרונה בישראל (בשעה טובה) בהוצאת "הבה לאור". הערב (18.11) יושק ספרו במרכז ענב (20:30) עם רונן ברגמן, ג'וליה פרמנטו, עידן אלתרמן, אורי משגב ועוד