לגרש את החושך: הנפש הישראלית הפצועה צריכה את הסדרה הזאת

בשנים האחרונות יצא שם רע לסנטימנטליות. רגישות יתר נחשבת לתכונה שמעידה על חולשה בעולם שמעריך אנשים חזקים. ובכל זאת, יש מקרים שבהם הסנטימנטליות מנצחת. יש אירועים מסוימים בחיים – שירים, סרטים, לפעמים סדרות – שנותנות לרגש את המקום הראוי בו בחיים שלנו. במידה רבה, כזו היא "טיפול לילי", הסדרה החדשה שעלתה אתמול (ראשון) ב-yes.

>> משהו לכל הליידיז: 28 סדרות שלא כדאי שתחמיצו בחודש יולי
>> מה מצחיק כאן: דירוג הקומדיות הטובות ביותר של כאן 11

לפני הכל, בניגוד לאפוסים הגדולים שאנחנו רואים בזמן האחרון בטלוויזיה שלנו, יש ב"טיפול לילי" משהו לא מתיימר. היא סדרה קטנה, שקטה, לא באה לעשות רעש כמו הפאודות והפאלו אלטות שמבקשות להחזיק אותנו על הקצה. היא בעיקר סדרה שמדברת חמלה בתקופה שבה זה הולך ונעשה נדיר.

קצת שקט? בבקשה. "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

"טיפול לילי" מספרת את הסיפור של לואי – פסיכולוג קליני שאשתו התאבדה, ובניסיון להתמודד עם החיים של גידול שני ילדים לבד, מחליט להפוך את יום העבודה שלו. לעבוד בלילות במקום בימים. שם, כשהחושך עולה, הוא פוגש את הפציינטים שלו שבאים כל אחד עם הסיפור האישי שלו. את לואי מגלם יוסף סוויד – שגם נוכחותו כערבי היא חלק מהעניין, אבל היא לא דגל שמישהו נושא. לואי הוא פסיכולוג, שהוא במקרה גם ערבי. יש בזה משהו מרענן ובעל חשיבות, כשמה שחשוב הוא לא מי שאתה אלא קודם כל מה שאתה. ולואי, בעצם הטיפול החומל שלו באנשים שמולו, הוא קודם כל המקצוע שלו.

ערביות שאינה אישיו. יוסף סוויד, "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

חוץ מסוויד, שנותן בראש בתפקיד מצוין, אפשר למצוא בסדרה גם אנסמבל שחקנים די מרהיב – בפרק הראשון נתקלנו בירון ברובינסקי (שמפתיע לטובה בתצוגת משחק מצוינת) ושירה האס (שלא יכולה להפתיע לטובה, פשוט כי היא תמיד מעולה), אבל גם בדאנה איבגי העילאית שמשחקת תפקיד קטן אבל מקסים, ולוסי איוב שעושה עבודה נהדרת. בהמשך, אמורים להפציע בסדרה גם שחקנים נהדרים כמו תומר יוסף, יעקב זדה-דניאל ושמות טובים אחרים. עוד נגיע להשוואה הבלתי נמנעת ל"בטיפול", אבל קו מחבר אחד יש ביניהן – היכולת לקחת שחקנים מסוגים ומנעדים שונים ולהוציא מהם את המיטב.

אנסמבל שחקנים מרהיב. ירון ברובינסקי, "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

הבחירה בלילה היא הכל חוץ ממקרית. אנשים שעובדים בלילה יודעים שיש בו משהו שונה, אחר לגמרי מההתנהלות בשעות היום. שקט יותר, איטי יותר, פחות תזזיתי וממהר-לאיזשהו-מקום. כמו נהג המונית שמשוחח עם לואי בתחילת הפרק, לפעמים עדיף בלילה. יש שם יותר מקום להתפתחות. מעל הכל, נדמה ש"טיפול לילי" אוהבת את הגיבורים שלה. זה לא שכולם אנשים טובים (הדמות של נועם, למשל, די רומזת למעורבות ברצח), אבל אצל כולם אפשר למצוא איזשהו מימד אנושי. בתקופה שבה מושגים כמו אנושיות וחמלה קצת אוזלים מהמדפים והציניות שולטת – יש משהו טוב מאוד בלפתוח את הלב ל"טיפול לילי".

סדרה שאוהבת את הגיבורים שלה. שירה האס, "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

ובעיקר, נדמה לי שבתוך מערכת היחסים שבין לואי למטופלים שלו – תמיד יש משהו חסר. משהו שלא נאמר מפורשות אבל נזרק בסאבטקסט. נועם, למשל, מספר על הרצח שחווה, אבל לא מספר עד כמה היה מעורב. יסמין מתוודה על מערכת היחסים שלה עם מקס, אבל לא אומרת עד כמה הם ביחד באמת. לשני המטופלים יש שלד בארון שלא נחשף מפורשות ונוכחותו נשארת באוויר.

זה לא "בטיפול", וההבדלים חשובים. לוסי איוב, "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

מעל הכל, יש את ההקשר הבלתי נמנע לאם המולידה – "בטיפול" (ששודרה ב"הוט" בין 2005 ל-2008). הפורמט, אחרי הכל, מאוד דומה – יש כאן פסיכולוג, יש פציינטים, הדיאלוגים בין שניהם הוא הכוח המניע של הפרק. ועם זאת, יש כמובן הבדלים: הדמות של ראובן דגן ב"בטיפול" הייתה סגורה ומסתורית, והיא התקלפה ונחשפה באיטיות רבה לאורך עשרות פרקים. לואי של "טיפול לילי", לעומת זאת, מציע מהרגע הראשון מבט לעומק נפשו – הטרגדיה שלו, המאבקים שלו, הדברים שמכשילים אותו בדרך לטפל כמו שצריך במטופלים. גם העובדה שבפרק הראשון ראינו שני פציינטים ולא רק אחד – שונה מ"בטיפול" כמובן, שהיתה הרבה יותר ממוקדת בדמויות ספציפיות.

הלילה התל אביבי הוא מגיבורי הסדרה. "טיפול לילי" (צילום מסך: yes)

"טיפול לילי" היא סדרת הביכורים של רענן כספי, ואם זה אומר משהו על המשך הדרך, הרי שיש כאן הבטחה גדולה מאוד. בתקופה שבה הטלוויזיה נועדה להתקפה על החושים שלנו, יש בסדרה הזאת משהו מרגיע והרבה יותר מחבק. נדמה לי שהנפש הפצועה והעצובה שלנו צריכה גם את הדבר הזה. בטח עכשיו. חוסר היומרה של "טיפול לילי" הוא החוזקה שלה – היא לא סדרה שצריך להתמכר אליה אלא כזו שאפשר פשוט לזרום איתה, לתת לה לנהל את הקצב – קצת יותר לאט, קצת פחות בומבסטי. ככה זה כשרואים אותה בלילה. לפעמים, כאמור, בלילה הרבה יותר טוב.