האם ה"סטייק לחם" של זכאים שווה משהו? יצאנו לטעום
אחרי המבורגר (אבטיח) ושווארמה (פטריות), זכאים משיקה סטייק (לחם). שרון ליפקינד טעמה את המנה המדוברת של השבוע והתמוגגה מהנתח העסיסי
אחרי כמה שנים שהציעו לנו רק מנות חדשות, מקוריות, עם שמות שאף פעם לא שמענו עליהם, האחים הזכאים מהטבעונית זכאים, החליטו לשנות גישה (או יותר נכון, היו במוזה הנכונה לזה) ולכנות מנות בשמות מוכרים מעולם הבשר הקרניבורי – מהלך שעורר הדים רבים. אחרי שהתמקמו להם ונהיו חלק ארי בנוף הטבעוני, חש הראל זכאים ברצון, נטול הבושה, לתת למנות שלו שמות שבהם היה משתמש בימים הרחוקים שבהם עוד אכל בשר.
אז אחרי ההמבורגר אבטיח, שנמכר בקיץ כמו גרעינים, ולצד שווארמה (פטריות מלך היער על גראטן תפוחי אדמה וסלסה של עגבניות טחינה שמזכירות טעם של נקניקיות), מצטרף לחם הסטייק לשורת יצירות האמנות שמבשל זכאים. המנה – שתמונתה עלתה בסופ"ש לרשת בצירוף הטקסט "סטייק לחם שיצא מהתנור קריספי וחם, מונח על איולי שום מלא לימון ולב חצוי של חסה ערבית" – עוררה תגובות רבות והיו לה מאות שיתופים, אבל גם העלתה גיחוך, או חיוך, ויצרה סביבה דאחקות רבות
מדובר בפרוסת לחם קלוי עבה המונחת על איולי שום ולימון ומלווה בפלחים גדולים וטריים של חסה רומית. המלצר הדגיש בפנינו שזאת מנה שכל אחד יכול לאכול בדרכו, עם הקומבינציות שהוא בוחר מבין שלושת מרכיבי המנה: חסה עם איולי, לחם וחסה, לחם ואיולי, או הכל יחד. כל הקומבינציות היו מוצלחות, אבל בעיקר אלה שהגיעו עם ביס מהסטייק. נתח הלחם היה עסיסי ושומני והאיולי עשה לו טוב, כמו ממרח טעים מאוד. בכלל, העובדה שאוכל טבעוני יכול להיות מושחת וטעים גרמה לנו הנאה רבה. את מה שנשאר על הצלחת (איולי ושומן) ניגבנו עם עלי החסה המפתים. זאת מנה טעימה מאוד כסייד דיש, לא כמנה עיקרית, אבל לגמרי שווה את המחיר – 39 ש"ח. ככה זה, על שחיתות משלמים, ולא משנה איך קוראים לשחיתות הזאת: סטייק או אחוריים של פרה, כל עוד אף פרה לא מתה בשבילה.