"יחידת המתאבדים": הסרט הכי גרוע שתראו השנה

ביום חמישי בצהריים, בהקרנת תלת המימד הראשונה של "יחידת המתאבדים" בקולנוע לב, המקרן סירב לבצע את תפקידו כהלכה והתמונה היתה כפולה, למרות שניקיתי את המשקפיים בתשומת לב. כשהתברר שהאשמה אינה במשקפיים, המקרין הפסיק את ההקרנה והתחיל את הסרט מחדש, אבל זה לא עזר. רק בניסיון השלישי המקרן המורד נכנע, וסחב בצייתנות עד סוף הסרט. לא חלף זמן רב בטרם הבנתי את סירובו העקשן של המקרן להריץ את הסרט הגרוע הזה, ואף הזדהיתי איתו.

הרעיון הבסיסי מוצלח בהחלט, והוא עבד היטב בסרט האהוב "12 הנועזים" (1967) שסיפר על חבורת אסירים נידונים למוות המגויסים למשימת התאבדות במלחמת העולם השנייה. בסרט ההוא סיכוייהם של הגיבורים הסוררים לשרוד אכן היו נמוכים מאוד, וכמעט כולם נהרגו. ב"יחידת המתאבדים", השלישי בסדרת סרטי העולם המורחב של DC קומיקס (המנסה להציב תחרות לסרטי "הנוקמים" של מארוול), אין סיבה אמיתית לדאגה – החבר'ה בעלי כוחות העל צריכים להמשיך לסרט הבא, ולכן הכינוי "מתאבדים" הוא סוג של הונאה שיווקית. אבל האמת היא שגם אם היה קורה משהו למישהו, למי אכפת. פרט למרגוט רובי, שמכניסה פלפל לכל תפקיד שהיא מגלמת, דמויות הגיבורים הנבלים שטוחות ולא מעניינות, וזה כולל את וויל סמית הקול לשעבר בתפקיד רוצח שכיר (מיני ספוילר: אחד המועמדים ליחידה נרצח למען יראו וייראו, דקות ספורות אחרי שהגיע, והעובדה שדווקא הוא מגולם על ידי שחקן אינדיאני מעלה טעם מר בפה).

לדיוויד אייר, שכתב וביים, דווקא יש ברזומה כמה סרטי חבורה טובים למדי ("סוף המשמרת", "זעם"). אבל התסריט שכתב הפעם קצוץ ורצוץ ולא הגיוני בשום רובד. יש איזו מכשפה שהשתלטה על גוף של ארכאולוגית (קארה דלווין) ולמכשפה יש אח (שניהם תוצרים של אפקטים דיגיטליים חסרי דמיון) והם רוצים להשמיד את העולם כי הם הרוע בהתגלמותו (כמו יותר מדי יצורים דיפוזיים אחרים שראינו בסרטים אחרים). משום שסופרמן מת בסרט הקודם בסדרה, אישה אחת מהמודיעין (ויולה דיוויס) נעזרת בבאטמן לקבץ נבלים ליחידה לוחמת שתמלא את מקומו. יש לה תאוריה שאפשר לשלוט בהם באמצעות גילוי נקודות התורפה שלהם, אבל לפני היציאה לפעולה מוכנסים לתוך גופם קפסולות מתפוצצות למקרה הצורך, כך שלא ברור בשביל מה כל האקספוזיציה הארוכה שמספקת לחלקם סיפורי רקע שנגזרו על פי שטנץ. בכל אופן, כשהסוציופתים למיניהם יוצאים לדרך ברור שהם יהפכו למשפחה, כי ככה זה בסרטים הוליוודיים, ואחד מהם אפילו אומר את זה, בלי להתבייש. אין בסרט אף סצנת אקשן/אפקטים מקורית או מרשימה, אף רגע שיגרום לנו להשהות את חוסר האמון ולפעור את פינו בהתפעלות, או לפחות בחיוך של הנאה. זאק סניידר, במאי איום בזכות עצמו ("באטמן נגד סופרמן"), חתום כמפיק, והסרט ניחן באותו מראה עכור שמאפיין את סרטיו שלו. בקיצור, להוריד את הראש ולחכות שזה יעבור.

0.5/5