גם חמישים שנה אחרי שהוציאה את האלבום הראשון, קשה לחשוב על להקה ישראלית גדולה יותר מ"כוורת". חבורת החיילים שהחלה את דרכה בלהקת הנח"ל התפתחה להיות הסופר גרופ הישראלי הגדול בכל הזמנים – להקה שהוציאה אמנם רק שלושה אלבומים אבל השפיעה על דורות, ושישה אמנים וזמרים שהפכו להיות, ביחד ולחוד, מהיוצרים הכי חשובים של המוזיקה הישראלית לדורותיה. גידי גוב, דני סנדרסון, אפרים שמיר, יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ויוני רכטר.

>> הטוב, הרע והמביך ברמות: דירוג שירי האירוויזיון של ישראל
https://timeout.co.il/%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%92-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%95%d7%9f/>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות ותוכניות שהחזיקו אותנו ערות השבועhttps://timeout.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%94-1503/

לאורך השנים היא לא רק היתה הלהקה המנוגנת ביותר – אלא גם המתועדת ביותר. ארבע יצירות דוקומנטריות גדולות נעשו על הלהקה לאורך השנים – מ"תמונות מחיי להקה", הדוקו של צבי שיסל שליווה את האיחוד שלהם ב-1990; "כוורת בפארק", סרט תיעודי שליווה את האיחוד שמונה שנים לאחר מכן; "שק של סנטימנטים" של אבידע לבני, שהיה שם באיחוד האחרון – ואפילו הפרק "היה נחמד" מהסדרה "סוף עונת התפוזים", שסיפר את הסיפור של כוורת במלואו. וזה עוד בלי לדבר על הראיונות, על הכתבות ועל שלל האוספים שיצאו לכוורת לאורך השנים.

"כוורת: נתתי לה חיי" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)

אז לכאורה קצת קשה לחדש על להקה שדיבררה את עצמה כל הזמן – עם שבעה אנשים שאף פעם לא חששו להתראיין או לדבר, ושהיו בעין הציבורית כל הזמן בחמישים השנה האחרונות. ובכל זאת, יש מי שעדיין מנסה. אתמול (שבת), עלתה לאוויר בכאן 11 הסדרה "כוורת: נתתי לה חיי" – דוקו בשלושה חלקים של צמד היוצרים יואב קוטנר ואבידע לבני (יחד עם הבמאי יהונתן אברהמי), שמספר את סיפור החיים המלא של הלהקה. וכשמגיעים לדוקו כזה, מישהו כמוני שבאמת ראה הכל על כוורת – תוהה: איך אפשר שוב להמציא את הגלגל?

זו לא העבודה הראשונה של קוטנר ולבני ביחד. הם יצרו ביחד סדרה דוקומנטרית אחרת, על אגדת מוזיקה ישראלית אחרת – "שיר אהבה סטנדרטי", שהופקה עבור yes על חייו ומותו של אריק איינשטיין ז"ל. השניים שיתפו פעולה גם ביצירת "האלבומים" – הסדרה המופתית שהופקה ב"הוט" על אלבומים גדולים במוזיקה המקומית, ושרדה שתי עונות. עכשיו הגיע תור "כוורת".

"כוורת: נתתי לה חיי" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)

המשימה שהם לקחו על עצמם בוודאי אינה קלה אך נראה שהם הצליחו בה, כי הסרטים הדוקומנטריים הקודמים, מקיפים ככל שהיו, בסופו של דבר התמקדו באירוע נקודתי – בדרך כלל איחודים של הלהקה, ומשם ניסו לצאת החוצה. כאן אין איחוד באופק (לפחות כך אפשר לקוות), והמטרה היא באמת לספר את הסיפור. מנקודת ההתחלה. כל ששת חברי הלהקה החיים התייצבו מול המצלמה (ללא יצחק קלפטר ז"ל) ומי שיצר איתם קשר היה הגיבור הנוסף – והסמוי – של הסדרה: יואב קוטנר.

זה הטוויסט שהופך את הסדרה לכל כך מיוחדת: העובדה שהסדרה לא רק מספרת את הסיפור של חברי הלהקה, אלא גם את הסיפור של קוטנר, אולי עיתונאי המוזיקה המשפיע והחשוב בישראל, אבל גם בן אדם שגדל על כוורת כמאזין, והיא עזרה לו להתחיל את חייו מחדש אחרי התאונה הקשה שעבר. הבחירה בקוטנר כמוביל של הסיפור היא גם זו שפותחת את חברי "כוורת" לדבר – זו כבר לא "היצירה הדוקומנטרית", אלא ראיון אישי אחד על אחד של שני חברים (קוטנר נמצא בקשר קרוב, כזה או אחר, עם כל אחד מהמרואיינים) שמאפשר לדברים לצאת החוצה.

יואב קוטנר וגידי גוב, "כוורת: נתתי לה חיי" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)

בשגרה היינו רואים לכאורה טעם לפגם בפמיליאריות הזאת של קוטנר עם מושאי הסיקור שלו, אבל כאן נדמה שהיא רק מוסיפה. היא גם מאפשרת לספר את הדברים ש"כוורת" עד כה לא חשפה לעין כל – את הטראומה ממלחמת יום כיפור, את מערכת היחסים האמביוולנטית עם האמרגן המיתולוגי פשנל וגם את הסכסוכים בתוך הלהקה שהובילו בסופו של דבר לפירוקה אחרי שלוש שנות פעילות בלבד.

ובעיקר, יש תחושה שאתה רואה אמנים שהגיעו למנוחה ולנחלה שלהם. כוורת, אוסף של אנשים מאוד מחושבים (בוודאי גוב וסנדרסון), לא באו לפרויקט הזה כדי לקדם משהו – גם היוזמות לנסות ולאחד אותם שוב העלו חרס. מה כן יש כאן? אולי אנשים שמבינים שיד הזמן מתחילה לגעת בהם – וזה הזמן לחשוף את הכל, עד הסוף, מול המצלמות. איחוד אחד אחרון, אם לא על הבמה, לפחות בסדרה דוקומנטרית טובה ורחבת היקף.

"כוורת: נתתי לה חיי" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)

ולמה הפרויקט הזה יוצא עכשיו? המטאפורה ברורה: כוורת הרי התפוצצה באמת רק אחרי טראומה לאומית ענקית – הטראומה של מלחמת יום כיפור. ההומור שלה וגם השירים היותר כנים ואישיים ("ילד מזדקן" למשל) – כולם תוצר של התקופה שבה חברי כוורת תיזזו בין המוצבים, ראו את המוות מול העיניים, אבל הצליחו לייצר מכל זה תקווה. יכול מאוד להיות שזה גם הניסיון של כוורת, בדרכה המודעת לעצמה והמקסימה, להציע את אותה כתף מנחמת לצופים של היום, שחיים בצילה של עוד טראומה לאומית גדולה.

מעל הכל, יש תחושה ש"כוורת: נתתי לה חיי" היא אקורד הסיום של המסע של הלהקה. איחוד נוסף כנראה כבר לא יהיה – ובכל מקרה, חבר אחד כבר לא יכול להופיע איתם על הבמה. גם על אלבום חדש, כנראה, אין מה לדבר. אז זה הצ'אנס האחרון לקבע את מקומם בנצח. והסדרה הזו היא דרך מושלמת לסיים את הסיפור של הלהקה הגדולה ביותר שנוצרה במדינת ישראל.
>> "כוורת: נתתי לה חיי", 3 פרקים, עכשיו בכאן 11

• ביקורת טלוויזיה https://timeout.co.il/topic/%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%94/
• כאן 11 https://timeout.co.il/topic/%d7%9b%d7%90%d7%9f-11/
• כוורת https://timeout.co.il/topic/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%aa/
• דוקומנטרי https://timeout.co.il/topic/%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%99/