הכיכר שוחררה: דיזנגוף שוב נראתה לרגע כמו אי של שפיות

בכיכר דיזנגוף, היום. תופעות שמסגירות מעט נורמליות. צילום: שלומי יוסף
בכיכר דיזנגוף, היום. תופעות שמסגירות מעט נורמליות. צילום: שלומי יוסף

עם תום הסגר הרשו לעצמם בעלי העסקים והעוברים ושבים באזור הכיכר לצאת החוצה מבלי לחשוש מאכיפה מוגזמת. אפילו להקה ניגנה, עד שהורו לה להתפזר. על דבר אחד מסכימים כולם: אין מה להתרגל למצב הנוכחי, כי המגבלות הבאות ממש מעבר לפינה

7 בפברואר 2021

כיכר דיזנגוף היא אולי יותר מכל מראה לתקופה ההזויה שעוברת עלינו כבר שנה, ובכלל על איך שנראית תל אביב. בימי הקורונה הפכה הכיכר למוקד קטן של שפיות בו אנשים מרשים לעצמם לשבת על ספסל עם מסיכה על חצי הצוואר, ולשתות קפה מבקבוק זכוכית – כי זה מה שמותר. בימי הסגר האחרון הוגברה האכיפה המשטרתית לממדיים מפלצתיים ולא הגיוניים, עד כדי כך שהתחושה הבוקר עם סיום הסגר היתה של כיכר משוחררת, לא פחות.

בימי הקורונה ידעה הכיכר דייטים מבוישים עם כוסות יין מאולתרות, ילדים מקפצים ואנשים שאוכלים גלידה שארוזה בתוך קופסאות טייק-אווי או שותים בירה כשמזג האוויר אפשר. נערכו בה גם שלל הפגנות ברוח התקופה, כמו גם מופעי אימה מצד המשטרה שכללו ניסיונות מבולבלים לתת דו"חות לאזרחים שכל חטאם היה לשבת בה.

בילוי בימי קורונה. היום בכיכר. צילום: שלומי יוסף
בילוי בימי קורונה. היום בכיכר. צילום: שלומי יוסף

אודי ונופר למשל, שמתגוררים ברחוב פרישמן הסמוך, סיפרו שבמהלך ימי הסגר האחרון שוטר נתן להם דו״ח, מכיוון שישבו בכיכר עם קפה. בגלל שהם מתגוררים קרוב, לא היה ברור להם על מה הדו"ח ולכן, לדבריהם, השוטר גמגם משהו על הפרת הנחיות. "היום, סוף-סוף אפשר לשתות את אותו ספל קפה בדיוק כמו ששתינו אתמול, אבל אולי עם פחות פחד?" אומר היום אודי בבלבול.

כך או אחרת, אין ספק שהסגר הותיר אותנו ואת הכיכר די מבולבלים. בסך הכל רצינו קצת לצאת החוצה ולקבל ויטמין די, ובדרך לשתות קפה של בית קפה שמוגדר כמרכול או מאפייה, מה שזה לא אומר בימים אלה, העיקר שאת הטייסטרס צ׳ויס נזניח. וכן, גם את מכונת הקפה או את המקינטה.

מאור שוויגר, מבעלי רשת בוטי, מספרת שלמרות שפעלו כמרכול בימי הסגר, הדו"חות לא איחרו להגיע, גם אם סיבת העבירה לא היתה ממש ידועה. כעת, היא אומרת, יש אווירה אחרת לחלוטין. ״קמתי בבוקר ויכולתי לנשום לרווחה, לא רק שאפשר למכור את כל התפריט שלנו, גם סוף-סוף יש תחושה שלא צריך להסתתר או לפחד".

לדבריה, "אנחנו בסך הכל עושים את מה שאנחנו אוהבים כל כך". מה גם שמאוד נחמד, היא מוסיפה, לראות את העסקים שמסביבם פתוחים לאחר פרק זמן לא קצר. "יש אווירה של חיות, חיוניות ואוויר לנשימה שהיינו צריכים כל כך. הכיכר שוקקת ובמורל גבוה, ישנה תקווה שזהו פתח לשגרה שאנחנו רוצים כל כך".

עסקים כמעט כרגיל, ליד כיכר דיזנגוף היום. צילום: שלומי יוסף
עסקים כמעט כרגיל, ליד כיכר דיזנגוף היום. צילום: שלומי יוסף

דנה, שעומדת בתור לגלידריית פינולי הסמוכה, מספרת שלפני זמן קצר ניגנה כאן להקה, והמשטרה פיזרה אותה די מהר. לדבריה, היא ללא ספק תרמה מעט לאווירה השמחה ולתחושה שמשהו השתחרר פה. והרי גם אם זה לזמן קצר, גם זה משהו.

למרות שמשהו השתחרר היום בכיכר שכבר הפכה לסמל, לרבים פה מקונן החשש שהפך כבר לקבוע שמדובר בפתיחה זמנית בלבד. נראה שמהר מאוד נחזור לימים מוזרים תחת הנחיות תמוהות שבהם קפה בבקבוק מותר – אבל בקרטון אסור, וישיבה של הורים עם שלושה ילדים היא התקהלות אסורה. אבל מה נגיד, לזמן קצר הבוקר זה הרגיש שוב מעט נורמלי.

עוד בענייני הכיכר והאכיפה:
>>מופרך, בלתי חוקי, בלתי הגיוני ואסור בתכלית מצד השוטרים
>> אכיפה דרקונית בתל אביב: האם המשטרה משקרת לציבור?
>>העיר החנוקה: אכיפת הסגר בתל אביב היא אקט נקמה פוליטי
>>הסכנה הגדולה ביותר בישראל: ספסל מסכן בכיכר דיזנגוף