מופרך, בלתי חוקי, בלתי הגיוני ואסור בתכלית מצד השוטרים

בידי משטרת ישראל לא מצויה שום סמכות לפנות בכלל לאזרח ששומר על מרחק חוקי מביתו בימי הסגר, גם אם השוטרים חוששים מתסריט עתידי ובדיוני כלשהו

למרבה ההפתעה, נפתח דווקא בחדשות הטובות: למרות שמפגשים רבים ברחוב עם שוטרים אינם מלמדים על כך, חשוב לדעת שישנם גורמים רציניים במשטרת ישראל שמבינים היטב שתפקידם הוא לשמור על המשטר הדמוקרטי, שלטון החוק וזכויות האדם. מדובר בחלק מהקצינים הבכירים (לא כולם, לצערי), בחלק ניכר מקצונת הביניים וגם בחלק מהקצינים הזוטרים.כאן אנחנו חייבים לדלג לחדשות הבעייתיות: שוטרים וקצינים רבים כלל אינם מבינים שתפקידם הוא לשמור בקפידה על זכויות האדם והאזרח. הם כלל לא מבינים שעליהם לאזן בקפידה ובחוכמה בין החובה לשמור על הסדר והביטחון לבין החובה לשמור על זכויות היסוד של כולנו (חירות תנועה, חירות הפגנה, חופש עיסוק ופרנסה, חופש דת ומצפון וכבודנו האנושי שמוכר בשפה המשפטית במונח "כבוד האדם").

ייתכן שבקורס השוטרים הבסיסי בבסיס ההכשרה של משטרת ישראל בבית שמש לא קיימת שום הרצאה על זכויות אדם. ייתכן שבקורס שוטרי הסיור לא מצויה תוכנית מינימלית ללמידת זכויות יסוד. ספק אם גם בקורס הקצינים במשטרת ישראל ניתן דגש מספק לנושא זה. השורה התחתונה זהה: ישנם גורמים במשטרה שמתקשים להפנים את חובתם להגן על זכויות האדם ולפגוע בהן אך ורק כשאין מנוס מכך ובצורה מידתית וזהירה מאוד.

פתחנו בחדשות הטובות. המשכנו לחדשות הבעייתיות. מכאן לחדשות הרעות באמת – אך גם לדרך שבה יש להיאבק בחדשות הללו.

מאז החלה המחאה נגד ראש הממשלה, התברר לא אחת שישנם שוטרים שנוקטים באלימות כלפי מפגינים חפים, מבצעים מעצרי שווא ואף מזמנים לחקירות הפחדה ללא תשתית לחשד ממשי. בהקשר זה חייבים לומר שמשטרת מחוז תל אביב השתפרה מאוד מאז מוצאי השבת 3 אוקטובר 2020, שבמהלכה נעצרו כ-40 מפגינים ומפגינות בלא כל צידוק ושוחררו בתום חקירותיהם למעצרי בית מופרכים וכן הורחקו ממוקדי ההפגנות בת"א. שורת עררים לבית המשפט נגד המשטרה מטעמי ומטעם עורכי דין נוספים, הולידו התקפלות מטעם משטרת המחוז בנושא מעצרי הבית וכן החלטות שיפוטיות נוקבות נגד הרחקת מפגינים ממוקדי הפגנות.

מאז, יש לציין בשמחה, מקפיד הפיקוד הבכיר של משטרת מחוז ת"א לפעול בצורה אנושית, נבונה, חוקית ומידתית יותר. משטרת מחוז ירושלים, לעומת זאת, טרם הפנימה את משמעות הפרת זכויות האדם מטעם אנשיה: תלונות בדבר אלימות כלפי מפגינים במתחם בלפור, מעצרי שווא וחקירות הפחדה, עדיין מגיעות למשרדי ולמשרדי עורכי דין נוספים. מובן שלא נוותר בנידון.

ובכל זאת, גם במשטרת מחוז ת"א מתגלות חריקות. הנה אחת כזו. התמונה המדהימה שעולה מסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות והגיעו למערכת "טיים אאוט" היא כזו:

שוטרים שניגשים לאזרח שומר חוק שיושב להנאתו על ספסל בכיכר או באמצע הרחוב, תוך שהוא שומר על מרחק בן פחות מקילומטר מביתו, ומגרשים אותו משם בנימוק *שקיים חשש מפני התקהלות עתידית אסורה* (כלומר: הם דורשים שישוב לביתו כדי למנוע התפתחות דמיונית שמצויה רק בתוך ראשיהם) או בנימוקים מופרכים אחרים.

ובכן, הנה התשובה למצב דברים זה: מדובר במעשה מופרך, בלתי חוקי, בלתי הגיוני ואסור בתכלית מצד השוטרים.

בידי משטרת ישראל לא מצויה שום סמכות לפנות בכלל לאזרח ששומר על מרחק חוקי מביתו בימי הסגר. גם אם השוטרים חוששים מתסריט עתידי ובדיוני כלשהו, זה בכלל לא משנה. חלה עליהם חובה מוחלטת לא להתקרב בכלל לאזרח שקט שמצוי במרחק חוקי מביתו. לכל היותר הם מורשים לבדוק שאכן אינו חורג מהמרחק המותר. אבל לדרוש שיקום ממקומו וישוב לביתו בשל חשש מפני התקהלות שלא הייתה ולא נבראה? מדובר בשטות מוחלטת.

מומלץ לתעד פניות כאלה מטעם שוטרים ולבקש מהם בנימוס את פרטיהם האישיים ואז לפנות בתלונה למפקדיהם במשטרת מחוז ת"א. במקביל, כך אני מבטיח, אוציא מכתב מטעם משרדי ליועצת המשפטית של משטרת ישראל ולמפקד משטרת מחוז ת"א. כדי לשים קץ לתופעה המשונה, הבלתי חוקית והבלתי נעימה הזו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין בתחום המשפט הפלילי, הצווארון הלבן, ועדות חקירה וזכויות אדם

>> אכיפה דרקונית בתל אביב: האם המשטרה משקרת לציבור?
>>העיר החנוקה: אכיפת הסגר בתל אביב היא אקט נקמה פוליטי
>>הסכנה הגדולה ביותר בישראל: ספסל מסכן בכיכר דיזנגוף