זה רק סרט על גבר בודד שמתיידד עם כלב, אבל הוא פשוט שובה את הלב

השבוע עולים למסכים בארץ שני סרטים המספרים על אסירים משוחררים שחוזרים הביתה בתום מאסר ממושך, ומחפשים כפרה. ב"מתחת לצל של השמש" של שלום הגר, הגיבור מנסה להציל את בנו שהתדרדר לזנות בדרום תל אביב. ב"כלב שחור" של הו גוואן – שזכה בפרס הראשון בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן – הגיבור מנסה להציל כלב רחוב. על אף גרעין דרמתי דומה, והעובדה ששניהם מתרחשים באזורי ספר מוזנחים, הסרטים שונים מאוד זה מזה – הישראלי קשה עד כדי התרפקות על הסבל, הסיני שובה את הלב.

>> חיות כמו שצריך: 15 סרטי החיות הכי טובים בתולדות הקולנוע

"כלב שחור" נפתח בשוט מהמם. לתוך מרחב מדברי פורץ עדר גדול של כלבים, שבמרוצתם גורמים לאוטובוס בודד להתהפך בדרכו לעיירה סמוכה. זה דימוי פוסט אפוקליפטי שהדיו צובעים את הסרט כולו. הוא הזכיר לי את "אל לבן" המסעיר של קורנל מונדרוצ'ו מ-2014 – אלגוריה פוליטית על כלבים נטושים שחוזרים לנקום. סרטו של גוואן פחות מיתולוגי בגישתו, אך גם הוא עתיר אווירה, משובץ בדימויים סוריאליסטיים של הרס ועזובה וצבוע בגוונים פוליטיים. מבקרים בחו"ל מגדירים אותו כנאו-נואר. לי הוא הזכיר יותר את הקומדיות הצ'כיות האבסורדיות משנות השישים על עיירות ישנוניות, ולא רק בגלל נוכחותו של המשוגע המקומי.

השנה היא 2008, כמה שבועות לפני אולימפיאדת בייג'ינג – כפי שמדווחת קריינית ברדיו בלתי נראה. אבל נדמה שאתר ההתרחשות לא היה יכול להיות רחוק יותר מהמרכז השלטוני. יחד עם האוטובוס שנגרר על ידי ניידת משטרה, אנחנו מגיעים לעיירה תעשייתית בשולי מדבר גובי, שרבים מתושביה נטשו אותה והשאירו את כלביהם מאחור. אל עיירת הרפאים הזאת שב לאנג (השחקן, המוזיקאי והדוגמן אדי פנג), אמן רכיבה על אופנוע שישב עשר שנים בכלא באשמת הריגה (הפרטים יתבררו בהמשך). אביו האלכוהוליסט מתגורר בגן החיות הסגור, שנשארו בו רק חיות בודדות, בהן טיגריס עייף. הגנגסטר שרוצה לנקום בלאנג המכונה "הקצב" ומגדל נחשים, ויש בסרט גם כבש, קוף, גמל, טווס, ארנבת וזאב. החיות הבודדות מעצימות את תחושת ההתפרקות החברתית של העיירה.

הרשויות המקומיות מתכננות לחדש את פניה ולהביא לשם משקיעים שיבנו מפעלים. לצורך כך הם מכריזים על מבצע לכידה ואיסוף של הכלבים העזובים. לאנג מצטרף ללוכדים בחוסר חשק, ומפתח סימפטיה לכלב מרוץ שחור ורזה, שנשך כמה אנשים ונחשד בכלבת. החיבור הראשוני ביניהם נוצר בסצנה יפהפייה המתרחשת גם היא בכלי רכב שהתהפך.

לאנג הוא גיבור שתקן ומסוגר. הוא אומר שלוש ארבע מילים יותר מהכלב, שמביע את עצמו באופנים רגשיים יותר. דמותו, שאף פעם אינה מסבירה את מניעיה, תורמת לסרט גוון של מעשייה, משוכה בהומור דק. ניסיונותיו של האופנוען לשחזר את הפעלולים של ימי הזוהר שלו מעלים באוב את ההומור הפיזי של הקומדיות האילמות. לרובד הזה מצטרף הקרקס הנודד שמגיע לעיירה, ומביא איתו אישה שמציעה את עצמה ללאנג. אבל "כלב שחור" נשאר מחוץ לאוהל הקרקס – כתם הצבע היחידי על רקע הגבעות השחורות – ואינו מראה לנו את האקרובטים בפעולה. צלילים מתוך "Hey You" של "פינק פלויד" ("היי אתה, שם בחוץ בקור, נעשה בודד, מזדקן, אתה יכול להרגיש אותי?") מפוזרים בפסקול, ומהדהדים את תחושת הבידוד של הגיבור ושל המרחב.

העלילה מפוזרת, ובסופו של דבר, למרות כל התוספות, זה לא הרבה יותר מסרט נוגע ללב על גבר בודד (וחתיך) שמתיידד עם כלב. אבל זה די והותר. לסיום אספר לכם שהכלב מגולם על ידי כלבה מקסימה, ושכוכב הסרט אימץ אותה בתום הצילומים. אוסיף ש"כלב שחור" נמנע משימוש באפקטים דיגיטליים (פרט לסצנה מוגזמת אחת בהשתתפות חלון שבור), וממראות קשים (כלב אחד חוטף מכות מחוץ לפריים), והוא בהחלט מיועד לאוהבי כלבים, ובעלי חיים באופן כללי. בפסטיבל קאן העניקו לו גם את פרס חבר השופטים בתחרות "פאלם דוג".
4 כוכבים
Black Dog בימוי: הו גוואן. עם אדי פנג. סין 2024, 110 דק'