שורטי פותחת מסעדה חדשה: "במשחקי השף לא עשו איתי חסד"

הילה ניסימוב מבטיחה שמאנה, הבר-מסעדה החדש שלה באבן גבירול, יהיה שונה מניסיונות העבר שלה. אם תשאלו אותה, השינוי קשור לא מעט במה שקרה לה בטלוויזיה

שורטי (צילום: דניאל קמינסקי)
שורטי (צילום: דניאל קמינסקי)
2 בינואר 2020

בשעה 19:30, חצי שעה לפני שעת הפתיחה של מסעדת מאנה החדשה, הילה ניסימוב הבעלים נקראת לכניסה. "הגיע זוג ששמע ששורטי פתחה מסעדה", מסביר איש היח"צ. "מעריצים של 'משחקי השף'. אף אחד לא אמור לדעת, אבל היא כתבה ברשת איזה משהו שהיא לא היתה אמורה", הוא מוסיף בגלגול עיניים מלא חיבה. "יש לי פה גדול ואני אומרת דברים שאני לא צריכה", מאשרת ניסימוב ומדברת בשבחי סוללת יחסי הציבור שמקיפה אותה כרגע. "יש סביבי הרבה שוטרים לאחרונה, הם יודעים מי עומדת מולם, אני קצת בעייתית אז שומרים עלי, במקרה שלי זה חשוב".

ניסימוב (36) מסבירה פנים לזוג, מושיבה אותם על אף העיתוי הלא נוח, ומארחת אותם בחמימות שובת הלב שמאפיינת אותה. "הם באו בגלל התוכנית, זה אחלה קלף כניסה", היא מחייכת. "יש לי פריבילגיה שאני מודעת אליה – אני קצת יותר מוכרת משאר חבריי לתוכנית, שיכולים להיות יותר מוכשרים ממני, אבל אף אחד לא ייקח אותם ויפתח להם מסעדה. יש לי אולי פחות ניסיון, אבל יש לי יותר קשרים. לפעמים זה יכול לעורר אנטגוניזם, אני מבינה את זה, אבל בתחום הקולינריה אני עדיין צריכה להוכיח את עצמי מול כל שולחן שמגיע לפה".

"אהבתי נשים אז יצאתי עם נשים, היום אני אוהבת דברים אחרים, ואני גם עושה את זה. אני עושה את מה שאני אוהבת"

חשבת מראש להיכנס לתוכנית כדי לקדם את המסעדה העתידית?
"לא, לא, אני לא הייתי צריכה את זה אף פעם, אני בן אדם פעיל בחיי הלילה, ובקלות יכולה למצוא משקיעים, זו לא היתה הבעיה. רציתי שיכירו אותי בכובע אחר. לא רציתי שיקראו לי שורטי. אמרתי: אני רוצה להיות הילה, לטוב ולרע. הציעו לי גם תוכניות אחרות של בישול וסירבתי. רציתי ללכת לתוכנית שבה הטעימה הראשונית היא עיוורת, שאם אני לא טובה לא ייקחו אותי, מעדיפה לבכות אחר כך בבית. זו הייתה הדרך שלי להבין אם אני בכלל שייכת לעולם הזה שלא הגעתי ממנו, אם אני בכלל טובה".

לצאת מהארון כבשלנית.
"לצאת מהארון, לחזור מהארון. אני כבר לא יודעת מה קורה עם הארון הזה, יוצאים, נכנסים, זה כבר עניין אחר", היא צוחקת.

גם הקהל של שורטי נותר מבולבל בנושא. לאחר שבתחילת הקריירה שלה כמוזיקאית היא הזדהתה כלסבית מוצהרת, ב-2016 הוציאה ניסימוב קליפ פרובוקטיבי במיוחד לשיר "צבעים" שבו היא נסחפת למזמוז כבד עם גבר. "אהבתי נשים אז יצאתי עם נשים, היום אני אוהבת דברים אחרים, ואני גם עושה את זה. אני עושה את מה שאני אוהבת", היא מנסחת בזהירות. "כרגע יש עניין זוגי, אבל אני מחויבת להשאיר את זה בחוץ".

התאהבה בבישול כמו במוזיקה. מנות במסעדת מאנה (צילום: אמיר מנחם)
התאהבה בבישול כמו במוזיקה. מנות במסעדת מאנה (צילום: אמיר מנחם)

השנתיים האחרונות היו עמוסות מאוד עבור ניסימוב, שאמנם עשתה קרוסאובר חד מתחום המוזיקה והטלוויזיה לעולם הבישול לאחר הדקירה המתוקשרת שעברה בשנת 2010, אך ממשיכה לזגזג בין שלל עיסוקים. "התפרסמתי בגיל 19, עשיתי מוזיקה כל החיים, חשבתי ששם זה מסתכם. אחרי מה שקרה, פחדתי שאני לא אוהב יותר לקום ולעשות דברים וליצור. כמו כשאת יוצאת מזוגיות וחושבת שלעולם לא תאהבי שוב, ואז גיליתי את הבישול, והתאהבתי בזה בדיוק כמו שהתאהבתי במוזיקה כשהתחלתי לעשות אותה. היום שתי האהבות שלי שוות".

מלבד ההשתתפות בעונה הנוכחית של "משחקי השף" היא נמנתה על צוות ההקמה של בר הצפון הישן ברחוב דיזנגוף, פתחה שירות קייטרינג, ובעוד שבועיים, היא מגלה, תשחרר סינגל חדש. "אני בן אדם שכמה שהוא יותר עסוק, יותר טוב לראש שלו. אני לא מתביישת להגיד שאני בן אדם חרדתי. יש לי או.סי.די, אני על כדורים פסיכיאטריים, אני גאה בזה מאוד, זה מה שעושה אותי אני", היא מעידה. "לא טוב לי לשבת רגל על רגל, וכשאני בתקופת יצירה אז הכל קורה. בזמן מאוד קצר עשיתי הרבה דברים. אם אני אוהבת משהו, אני הולכת איתו עד הסוף. בקייטרינג מאוד השתדלתי שזה יהיה מצומצם כדי שאוכל מאוד להשקיע. אני מעדיפה להרוויח פחות אבל לעשות את זה נכון, אני לא טובה בעבודה מטורפת כמו ב'משחקי השף'".

"פתחתי עסק עוד לפני שבכלל ידעתי משהו, סיימתי רק כמה קורסים לבישול, לא ידעתי לנהל עסק, לא ידעתי מספרים. אמרתי אוקיי, יש לי כסף, ואני רוצה לזרוק אותו"

נראה שהחוויה בתוכנית הדגל של רשת לא היתה פשוטה. כשניסימוב מצלחתת במטבח הפתוח מנה נאה של ניוקי סולת, מקניט אותה היחצ"ן ואומר "את בכל זאת יודעת לבשל, הא?". היא בתגובה עונה: "כן, לא עשו איתי חסד ב'משחקי השף'".

באיזה מובן לא עשו איתך חסד?
"זו אני שלא עשיתי חסד עם עצמי. זו אחת החוויות הכי טובות שקרו לי בחיים, ומדובר בבן אדם שעבר דברים. דרך התוכנית הזו התחדד לי שאני לא עובדת טוב תחת לחץ, אני נכנסת לחרדות. רוב התוכניות שצילמנו הייתי על כדורי הרגעה. אני אוהבת לשבת, לכתוב תפריט, לדמיין אותו, לצייר אותו, וככה עובד לי. כבר בניתי בחיי מנות שעובדות, אני יודעת מה אני עושה, ובתוכנית זה לא יצא הרבה פעמים, וזה בסדר, אני לא מתבאסת. ככלל אני לא צופה בעצמי בטלוויזיה או בהופעות, ואני לא מסוגלת לשמוע שירים של עצמי. חלק מהם גרועים אז טוב שאני לא שומעת אותם", היא אומרת בקריצה. "מצד שני, עכשיו, אחרי התוכנית, הרבה אנשים אומרים: 'מה, היא באה מהמוזיקה, מה היא עושה שם, היא בכלל לא יודעת לבשל'. בסדר, אני רגילה לביקורות הרעות, חטפתי אותן כל הקריירה שלי, ואני מקווה שהמקום הזה ישנה את זה".

"אני אוהבת לשבת, לכתוב תפריט, לדמיין אותו, לצייר אותו". מאנה (צילום: אמיר מנחם)
"אני אוהבת לשבת, לכתוב תפריט, לדמיין אותו, לצייר אותו". מאנה (צילום: אמיר מנחם)

ייתכן ותקוותיה ייענו. בשעה תשע מאנה כבר מלאה בחלקה, עניין מרשים ביחס לעובדה שפתיחת המסעדה – שעוד נמצאת בהרצה – טרם פורסמה ברבים. ה-M המהבהבת והצנועה שנקבעה מחוץ למקום אינה בולטת לעין, והמקום נראה כעוד בית אוכל באבן גבירול שייסגר עוד לפני שהוא נפתח. אבל שורטי מתעקשת שמדובר במשהו אחר.

"ביחס לאזור זה מאוד שונה, המקום הזה מושפע ממקומות אחרים לגמרי, בין היתר מננוצ'קה, מהאווירה שהיתה שם, מהבר לילה מוראד שהביא בזמנו אווירה אחרת. אבן גבירול זה רחוב של ברים לצעירים. אני בת 36, ורציתי ליצור מקום שחברים שלי, שמגיעים מכל מיני מקומות, יוכלו למצוא בו שפה משותפת. לא יכולתי להקים מקום לבני 24. זה גיל מדהים, אבל לא הייתי רוצה לשתות את האלכוהול הזה, ולא הייתי רוצה להעביר את הערב שלי ככה. עשיתי המון דברים בחיי הלילה, והקמתי המון מקומות, אבל אני לא שם יותר".

ניסימוב מתייחסת בין היתר לבזאר בשוק הכרמל, וג'יל שדיד באלנבי, שבינתיים הלכו בדרך כל בשר בתל אביב הקשוחה. כשהיא נשאלת אם לא התעייפה מלהילחם בטחנות הרוח העירוניות, היא מנידה בראשה. "אני בן אדם רכושני, מזל סרטן קלאסי, וכל מקום שאני מקימה אני נותנת מאה אחוז מעצמי. יש משהו בלבחור את המנורות, לשבור את הקיר, לבדוק שהכל מתוקתק, שהוא מספק. הייתי פה עם השיפוצניקים יום יום במשך חודשיים עד שהגעתי לתוצאה שרציתי. זה שלי, ולא כי השם שלי כתוב על זה, אלא כי אני באמת בניתי ובחרתי פה הכל".

ואת יודעת למה המקומות האחרים לא הצליחו לשרוד?
"בעבר הייתי הרבה פחות חכמה ואולי גם הרבה יותר אמיצה. פתחתי עסק עוד לפני שבכלל ידעתי משהו, סיימתי רק כמה קורסים לבישול, לא ידעתי לנהל עסק, לא ידעתי מספרים. אמרתי אוקיי, יש לי כסף, ואני רוצה לזרוק אותו. אני לא רוצה שותפים, אני לא רוצה שילמדו אותי שום דבר. שמתי חצי מיליון שקל לבד. בסדר, קורה, זה תהליך. היום אני מגיעה לכל פרויקט חכמה יותר, צנועה יותר, והבנתי שאני לא יכולה לעשות הכל לבד. זה קטע שכנראה מגיע עם הגיל. מצאתי שותפים מדהימים שמשקיעים בי בפרויקט הזה ובעוד פרויקט שאנחנו הולכים להקים בקרוב, כחלק ממאנה. למדתי להקשיב יותר, להפנים יותר, ללמוד. כנראה שלסתום את הפה לפעמים ולפתוח אוזניים, זה גם קטע. אלה דברים ש'משחקי השף' עזר לי בהם, כי הגעתי לשם עם המון אגו".

מי שאחראיות על השיעור הזה הן גם המתמודדות שגדשו את התוכנית הפעם, באחוזים גבוהים יותר מבעונות הקודמות. "פגשתי שם נשים חזקות שלא נופלות מאף אחד, גם לא מהשופטים", מספרת שורטי. "את רואה שבדור הבא הן אלה שיהיו השופטות במקומות האלה. זה היה לי כיף כי דווקא אני, כאישה שמאוד אוהבת להנהיג, לא הייתה לי בעיה רגע ללכת אחורה. תחום הקולינריה מאוד שוביניסטי, אבל יש היום נשים שעושות בית ספר לכל שף, לכל טבח, הן לא רואות אותם – אביבית פריאל ונאיפה מולא, שלא לדבר על רותי ברודו. אני חושבת שעולם הקולינריה בכלל, כמו כל העולם שלנו, מתקדם לעבר הנהגה נשית".

מאנה (צילום: אמיר מנחם)
מאנה (צילום: אמיר מנחם)

בתוך מאנה מחכה לסועדים תפריט שכותרתו משלבת אותיות בעברית וערבית, אהילים אוריינטליים שהובאו מעכו וקעריות ארמניות מעוטרות. יכול להיות שגם ניסימוב מצייתת לטרנד הנוכחי שמאלץ כל שף לחזור הביתה למקורותיו, גם אם אין לו כל קשר רגשי אליהם?

"אני מאוד מושפעת מהעולמות הסוריים, הלבנוניים, המרוקאיים, גדלתי על אוכל סורי בבית, ואנחנו משפחה מזרחית אותנטית, אבל זו לא הייתה השאיפה שלי ללכת ולעשות אוכל סורי", היא אומרת. "לא הייתי הילדה שיושבת ליד אמא עם הסירים ואומרת לה 'תלמדי אותי מה את עושה'. אני לא אחרטט כדי שזה יצטייר יפה. לא הכרתי אף אחד מהצדדים של סבא וסבתא שלי. עשיתי מוזיקה, זה כל מה שידעתי. אני מבשלת את מה שאני אוהבת – לשלב את הלבנה עם היוגורט, עם הזעתר, עם הסומק, עם הטכניקות של ניו יורק, עם הקציפה. יכול להיות שאני אפתח מקום אחר בעוד שנה והוא יהיה אוכל איטלקי, או מקסיקני שאני מאוד אוהבת. אני מגישה את מה שאני הייתי רוצה לאכול, ומייצרת אווירה תוך כדי. כבר עברנו את הימים שאתה בא למקום ומתרכז בצלחת שלך, היום אני מנסה ליצור אווירה שאין אותה כל כך בעיר, עם מוזיקה ערבית שמחה, לאו דווקא עומר אדם או אייל גולן. רציתי מקום שאני אוכל להנות בו, וצלחת שיהיה לי כיף לאכול, וקוקטייל שיהיה לי כיף לשתות. אין פואטיקה גדולה מאחורי זה. או שזו הפואטיקה שלי, מה אני יודעת".

מה אוכלים במאנה?

בין המנות שתמצאו בבר המסעדה החדש: בייגלה קדוש ועלי זעתר שמנת של פעם, סחוג עלי גפן ועגבניה שרופה (34 ש"ח); צלחת חריפים (18 ש"ח), סלט פטוש וכנאפה עגבניית מגי, בצל סגול, צנון שחור, נענע, צנובר, חומץ לבנדר וכנאפה גבינות מלוחות (42 ש"ח); פלאפל חצילים בלאדים והמאירי על צזיקי טרגון וסוכריות עראק (38 ש"ח); דף פסטה עם שמנת של פעם, זיתים סורים, דואה, צנובר, זרעי עגבניה ושמן זעתר (42 ש"ח); קולורבי ברולה ירוקים קצוצים, פאף בורגול, אגוז לוז שבור, מרמלדת שרי בליקר תפוזי דם ובולגרית פנחס (38 ש"ח); טרטר מוסר ים על לאבנה דרוזית סלט טאבולה, תותים מעושנים במרווה, קרקרים מלוחים וסומק (52 ש"ח); טלה סביח – טלה קצוץ בראס אל חנות, פריקי, שניצל חציל, קרם לימונעמבה וביצה של 6 דקות (58 ש"ח); ועוד.