פארודיה מוזרה על "שובר שורות", הסטייה החדשה של ריאן מרפי והסדרה הכי חשובה של התקופה הזו. כן כן, שוב ראינו יותר מדי טלוויזיה השבוע ואנחנו כאן כדי לסנן, לבחור ולדרג את המיטב שבערימה כדי שגם אתם תראו יותר מדי טלוויזיה
מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" אתהמלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נשגר את אחד מעובדי המערכת לעבר השמש. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד, לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי הפרמטר "כמה בא לנו שתראו אותן". וזכרו: אם אין לכם משחק מילים מוצלח לתרגום, עדיף פשוט בלי.
1. זעם // Furious // דיסני+
אולי גם אתם, כמונו, פספסתם בסיבוב הראשון את הסדרה הכי חשובה של התקופה הזו, אבל אנחנו פה כדי להחזיר אתכם מיד לצפות ב"זעם", מותחן הנקמה האפל של אליזבת' מריוות'ר, שמצליחה להבריק עם סדרה מאוד שונה מקודמותיה ("הבחורה החדשה", "מתה לסקס"). הפעם היא לוקחת פנייה אפלה וכבדה לעבר מערכות יחסים מתעלות, והנשים שמנטבות את הטראומה ממה למקומות שונים לגמרי. דרך מושלמת לקחת פורמט שנשחק מרוב גברים – מרדף חתול-עכבר בין סוכן FBI ורוצח – ולהפוך אותה לחדשה לגמרי. אם לא השתכנעתם עד כה,הביקורת של לירון רודיק כבר תשכנע אתכם.
2. הרסיסים // The Shards // דיסני+
היצירה החדשה של ריאן מרפי מאופיינת לא רחוק מכל יצירותיו – חבורת אנשים יפים ומקריפים מתעסקים בעצמם, בסמים וברצח. רק שהפעם יש לו שותף רציני ליצירה – ברט איסטון אליס, הסופר מאחורי "אמריקן פסיכו", שזהו עיבוד של ספר אוטוביוגרפי פיקטיבי (כן, זה ז'אנר) שכתב. הסיפור עוסק בחבורת נערים לקראת סיום תיכון ב-1981, שחיים את חייהם העשירים בגבעות לוס אנג'לס, ועסוקים יותר בקוק מאשר בלימודים – עד שתלמיד אחד מגיע ומשבש את הסדר הטוב, בדיוק במקביל להגעתו של רוצח סדרתי לשכונה. זו עדיין יצירה של ריאן מרפי, אז יהיה סקסי.
3. פיוצ'רמה // Futurama // דיסני+
פיראטים בחלל, הונאות מפוקפקות וחזרה של אהבה ישנה של זוידברג – אפשר כבר לקרוא לפארודיית המד"ב המאויירת של מאט גרויינינג קלאסיקה? כי גם אם לא, אנחנו נקרא לה כזו. פריי, לילה, בנדר וחבורת המוזרים הנפלאים שנוצרו אי אז ב-1999 שרדו יותר מדי ביטולים וחזרות מכדי לוותר עכשיו, ועל פי שני הפרקים הראשונים לעונה החדשה נראה שרמת ההומור וההברקות והדרך המדהימה הזו לקחת פחד טכנולוגי ולהגביר אותו למאה, ואז להפוך אותו למצחיק, עדיין שם. מצידנו,שימשיכו לעוד 25 שנים נוספות.
4. מאה שנים של בדידות // One Hundred Years of Solitude // נטפליקס
גם אםלא התלהבנו יותר מדימהחלק הראשון לעיבוד של ספרו המופתי של גבריאל גארסיה מארקס, קשה שלא להסתקרן מהחלק השני. ראשית, כי מדובר בעיבוד שאפתני מאוד לרומן הריאליזם המאגי שטענו בעבר שאין איך לעבד למסך, ואנחנו סקרנים להבין איך ואם נטפליקס צלחו את המשימה. שנית, כי ממש לפני סוף החלק הראשון התחלנו למצוא עניין בדמויות והסיפור, שסוף סוף התחיל לצבור תאוצה. מה לעשות,הסקרנות מנצחת.
5. אהבה ללא רבב // Mint //יBBC
התרגום התמוהה לשמה – כנראה שהמפיצים חששו שהצופים לא יבינו שמדובר בסיפור אהבה – מעלים את הרעננות שבלב הסיפור הזה, על שלושה דורות של נשים שנאלצו לחיות לצד כוח גברי הרסני. אז ברור, יש פה קריצה מובהקת לרומיאו ויוליה וכל הוריאציות לסיפור על ילדים משפחות יריבות שמתאהבים, אבל האופן בו הוא מסופר, מצולם ומדומיין יצירתי להפליא, עמוס רעיונות מקוריים ומביאמשהו חדש למבנה הישן. רק בואו נדחיק את השם המתורגם.
6. הכל יהיה דוב // Breaking Bear //יyes
פארודיית ז'אנר קלילה ומטופשת בעיקרה שלוקחת את הרעיון מאחורי "שובר שורות" – הרמז היה כבר שם בשם – ומתרגמת אותו לעולם הדובים. בתווך נכנסים כמה עקיצות לעבר סדרות פשע אחרות כמו הסופרנוס, דיבובים מברנדן פרייזר, שרה מישל גלר, ג'וש גד, אנני מרפי, כריס פארנל ואליזבת הארלי, המון בדיחות של משחקי מילים בעולם הדובים וקוריוז נחמד להעביר איתו ערב, לא הרבה מעבר.