אחרי כשנה: מאבק העדה האתיופית חוזר לרחובות
כשנה אחרי ההפגנות הגדולות, חוזרים בני העדה האתיופית למחות כנגד האלימות המשטרתית ואי השוויון: "נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע לנו"
מחאת בני העדה האתיופית חוזרת: מאות מפגינים התכנסו אמש (ראשון) בסמוך לקריית הממשלה בתל אביב כדי למחות נגד האלימות המשטרתית והאפליה המופנות לטענתם כלפי בני הקהילה האתיופית. במהלך האירוע נרשמו מספר עימותים אלימים בין שוטרים למוחים, אשר חלקם ניסו לחסום בגופם את נתיבי איילון, את רחוב קפלן ואת דרך בגין. בעקבות האירועים עיכבה המשטרה מספר מפגינים לחקירה.
"אנחנו דורשים צדק ושוויון זכויות. לא באנו לדרוש או לבקש משהו שלא מגיע לנו", אומרת המפגינה טהון קסה, בת 20 מרחובות. "המשטרה יוצאת בכמויות מטורפות כאילו אנחנו במלחמה, אבל מלחמה מול מי? תנו לנו לחיות, תנו לנו ללכת עם ראש מורם, ששוטר לא יבוא ויעצור אותי סתם כי אני שחורה. שאגיע למקום עבודה ושיקבלו אותי גם כשאני שחורה. ההפרדות בגנים, בבתי הספר, אלו הדברים שמוציאים אותנו לרחוב, אנחנו כבר לא מסכימים לחיות ככה".
כזכור, לפני כשנה נערכו מספר הפגנות בהן השתתפו אלפים מבני העדה האתיופית. הגדולה והמשמעותית שבהן נערכה בכיכר רבין, בה החיכוך בין המפגינים למשטרה גלש במהרה לאלימות, לפצועים ולסדרה של מעצרים משטרתיים. במהלך סבבי המחאה, כמו זה הנוכחי, המפגינים שבו והזכירו את שמו של יוסף סלמסה, צעיר בן קהילת יוצאי אתיופיה אשר נמצא בשנת 2014 ללא רוח חיים סמוך למקום עבודתו בבנימינה. לפני מותו, שהוגדר על ידי המשטרה כהתאבדות, עבר סלמסה מקרה של אלימות משטרתית – אך חקירת המחלקה לחקירות שוטרים בעניין נסגרה ללא הגשת כתבי אישום.
מסרבים להשלים עם הפחד
"בהפגנה הזאת אנחנו מתנגדים בגופנו לאלימות המשטרתית נגד הקהילה", אומרת בנצ'יאמלק מששה סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה. "אנחנו פה כי סגרו עשרות תיקי חקירה נגד שוטרים אלימים במחלקה לחקירות שוטרים מחוסר עניין לציבור, ובמיוחד את התיק של אחי, יוסף סלמסה, שהפך לסמל למחיר של האלימות המשטרתית. את יוסף שלנו אף אחד כבר לא יחזיר, אבל אנחנו יכולים למנוע את המוות הבא, את הקורבן הבא. אם היה מדובר בבחור לבן שהיה נופל קורבן לאלימות משטרתית אני יכול לומר לך בבטחון, 99 אחוז מהמדינה היו מזדהים עם העוול הזה, אבל זה לא קורה כשמדובר בבחור אתיופי שחור. זאת החובה שלנו לעמוד פה ולמחות נגד המציאות הזאת".
"הערב אני כאן כדי לעמוד בגאווה עם האחים והאחיות שלי", אומרת ישראלה נאוי, בת 70 מפתח תקווה. "אני אמנם בקושי הולכת, אבל עשיתי את הדרך עד לכאן כדי להעביר מסר. אנחנו משפחה גדולה, מאוחדת, שלא מוותרת על מה שהיא ומי שהיא ולא נותנת לאחרים לרמוס את הזכויות שלה. אני מסרבת להשלים עם זה שהנכד שלי ירגיש פחד לצאת החוצה לרחוב מחשש שיבוא שוטר ויעצור אותו ללא שום סיבה. אני מסרבת להשלים עם זה שבבתי הספר מפרידים את ילדי קהילת יוצאי אתיופיה מכל שאר האוכלוסייה. אני מסרבת לחיות במציאות שבה אני חוששת לחיים שלי, לחיים של הילדים שלי, של הנוער, של הקהילה. זה עצוב שאנחנו נמצאים כאן היום במצב הזה. אנחנו נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע לנו".
ממשטרת ישראל נמסר: "במהלך המחאה בחרו כמה מפגינים להפר את הסדר הציבורי וחסמו צירי תנועה למעבר כלי רכב בניגוד לחוק. מאחר שלא נשמעו לפניות השוטרים לפנות את הדרך החלה המשטרה לבצע מעצרים. מדיניות המשטרה היא לאפשר את חופש הביטוי והמחאה, אך יחד עם זאת לאכוף את החוק באופן נחוש וללא פשרות נגד כל מי שייבחר להפר את החוק והסדר".