טיים אאוט timeout

מרקסיסט

זרעי קיץ
| מאת: אורי זר אביב

חמש שנים אחרי אלבומו הראשון "לא לדבר על מין" מוציא אורי מרק אלבום חדש ושולח את המבקרים ללכת להזדיין

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/06/sizes/OriMark2-photo-Goni-Riskin_H_wo_680_382.jpg
  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/06/sizes/OriMark1-photo-Goni-Riskin_H_wo_680_382.jpg
"שילכו להזדיין המבקרים" מרק. צילום: גוני ריסקין

"וואי, אתה ממש דומה לאורי מרק", מתרגשת המלצרית. כשהיא מבינה שזה אכן מרק היא שואלת מתי ההופעה הבאה. "ותגיד, מה עושים עם הריקנות אחרי ההופעה?". "לא יודע, מה עושים אחרי סקס?". בלי להתבלבל היא יורה "עוד סקס" וממשיכה לדרכה. מרק, מוזיקאי ועיתונאי ("הארץ"), 30, חזק בזוגיות, הוציא ב־2008 את אלבום הבכורה שלו "לא לדבר על מין", ששיר הנושא מתוכו זכה להשמעות ברדיו. השבוע יוצא השיר "כשאבוא", סינגל ראשון מתוך אלבומו החדש ונטול השם בינתיים שצפוי לצאת באוגוסט. האלבום הוקלט בלונדון ובאולפני הצוללת הצהובה, שמהווה לו בית ולייבל תומך מתחילת דרכו.

"הופענו במשך שנתיים אחרי האלבום הראשון", מספר מרק, "ומאז החל ההרכב להתפרק כי חלק מהנגנים עברו לחו"ל, ומטבע הדברים ההופעות הגיעו למיצוי". הוא לא נח מאז ואף הספיק לגנוז לא פחות משתי הפקות. "היו לי שירים שכבר הספיקו כמעט לשני אלבומים", הוא אומר ומסביר שלא הרגיש שלם עם העיבודים, עד שאנשי הצוללת קישרו אותו עם המפיק גיל לואיס שממוקם בלונדון. "סקיצה ראשונה – בום. סקיצה שנייה – גם. הוא פשוט קרא אותי".

את האלבום הקודם הפיק אורי כנרות (בום פם, UBK). “לאורי באנו כהרכב עם שירים מעובדים, אבל קצת מפוזרים". אל לואיס הגיע מרק בשלב מוקדם בהרבה של העבודה, ולדבריו הוא עזר לו לעדכן את הסאונד שלו, שהיה “די תקוע על שתי גיטרות־בס־תופים". עוד משתתפים באלבום: דניאל רוט (הפשרות), ניקול מרסדס, מאיה בלזיצמן ונייתן קארן – המתופף של בייסמנטג'קס ושל לילי אלן.

אורי מרק. צילום: גוני ריסקין

יש לו חברה. צילום: גוני ריסקין

באלבום הראשון דאג מרק להכניס מראי מקום בחוברת המילים, כדי שהמאזינים יוכלו לדעת להיכן השירים מרפררים. הפעם בחר להשאיר להם את חדוות הגילוי. על הרפרנסים הוא לא מוותר. בשיר “כשאבוא", לדוגמה, הוא קורץ לאבן גבירול (“מליצתי בדאגתי") ולביאליק (“לא זכיתי באור מן ההפקר"). שיר אחר נקרא “סיגלית לנדאו". “ראיתי עבודה שלה בפומפידו שהעיפה לי את המוח. השיר פשוט נכתב לי בראש. זה מין שיר כזה של להיות באירופה, לספוג השראה ואז לחזור לארץ ולהרגיש כלוא במקום קטן ללא חופש תנועה".

אחת הביקורות על אלבומו הקודם גרסה כי “על היומרנות היה ניתן כמובן לוותר. הבנו, אתה שולט בגתה ובנובלות צרפתיות. אפשר להרגיע עם המינונים. וגם הפאתוס בשירה יכול קצת לרדת" (שי להב). לא רק שלא אכפת לו, אלא שבאלבום החדש הוא מאפשר לעצמו ללכת אפילו רחוק יותר. “שילכו להזדיין המבקרים. מה שבאמת בא לי זה להיות דיווה, לא לעצור את עצמי בכלל. אם כבר פאתוס אז עד הסוף".

אורי מרק אוזןבר, 11.7

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb