ממשרתת למנהלת: מלחמת העצמאות של מלכת הפולים

מריה איסמניה. צילום: Brian Kimmel
מריה איסמניה. צילום: Brian Kimmel

מריה איסמניה מקולומביה נאלצה להפסיק את לימודיה בגיל 14 ולעבוד כמשרתת. היום היא מנהלת חווה לגידול קפה איכותי, מעסיקה עשרות פועלים ותורמת לכלכלת האזור. ריאיון עם מי שהפכה לסמל להעצמה נשית

3 בפברואר 2019

מאז שהיא זוכרת את עצמה חיה מריה איסמניה (50) מקולומביה לצד הקפה. היא הבכורה במשפחה של חמישה ילדים, בת למגדלי קפה ותיקים. ב־1979, כשהייתה בת 10, קנו הוריה חווה בכל כספי החסכונות שלהם, וכילדה הייתה משוטטת בין היבולים במטע.

"כשההורים שלי קנו את החווה כל המשפחה התגייסה לעזרתם. כולנו בנינו את הבית וכולנו נטענו את עצי הקפה", היא מספרת. בכל סוף שבוע עבדו כל בני המשפחה יחד בחווה. היא ואחיה למדו בבית ספר שהיה מרוחק כשעתיים מהבית, ובכל יום הגיעו ללימודים על גבי סוס. אבל בגיל 14 הפסיק אביה את לימודיה בבית הספר כי סבר שהלימודים מיותרים לבנות ושעליה להתגייס לעזרת המשפחה בעבודה בחווה. מריה לא אהבה את החלטת האב, התנגדה וברחה מהבית, אבל נתפסה ונענשה בחומרה. שנים רבות נאלצה לעבוד כמשרתת, עד שדודתה החליטה לקחת אותה תחת חסותה.

מריה איסמניה. צילום: Brian Kimmel
מריה איסמניה. צילום: Brian Kimmel

בגיל 23 למדה מריה מינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, במקביל עבדה וחסכה כסף. לפני 15 שנה החליטו הוריה למכור את החווה ולפרוש בשל בעיות בריאות. מריה לא היססה לרגע. היא ידעה שקפה הוא מרכז חייה, ושבאמצעות הנכס הזה תוכל לבנות עסק משלה ולנהל חיים עצמאיים.

"קניתי את החווה מהוריי מייד כששמעתי שהם מתכוונים למכור אותה", היא אומרת, "מבחינתי זו הדרך שלי לפעול כיזמית, לספק תעסוקה רבה לתושבי המקום וגם לתרום להתפתחות האזור כולו. זה 15 שנה אני הבעלים של המקום. אני עצמאית, ואני מלמדת את סודות המקצוע גם את בתי".

היא בנתה מחדש את בית המגורים במקום, פתחה את דרכי הגישה לחווה, הוסיפה עצי קפה, שכרה פועלים ושיפרה את איכות המוצר. במקביל הצטרפה לתוכנית מנהיגות לנשים בחברה שנקראת קו סנטרל. בתוכנית לומדות הנשים כיצד לפתח בעצמן מנהיגות ויכולת קבלת החלטות, דוגמה אישית ודבקות במטרה, במקביל ללימודי הקפה הכוללים: זיבול, קציר, איסוף, ייבוש, אחסנה ושינוע – הכל כדי שנשים יידעו שהן מסוגלות להתמודד עם כל קושי ולהיות עצמאיות.

פולי קפה. צילום: Brian Kimmel
פולי קפה. צילום: Brian Kimmel

לחברת הקפה של מריה קוראים אל ורגל, וכאישה בעולם גברי היא מתמודדת עם אינסוף אתגרים. "ניהול החווה הוא עסק מורכב ביותר", היא מציינת. "כל יום הוא מאבק מתמיד לשמור על כוח העבודה שיש פה. לא קל לאישה להעסיק פה גברים שיישמעו להוראות שלי, כמו ההמלצות לדישון, איסוף הפולים הבשלים או כל משימה אחרת. יש פה הרבה גורמים כלכליים שמשחקים תפקיד בהצלחת העסק: התמודדות עם הוצאות הקשורות בהכנת האדמה, הדישון, הזריעה, שינויי מזג האוויר ומחסור מתמיד בכוח אדם".

אבל הקשיים היומיומיים לא מרפים את ידיה. "כשאני רואה שלמרות הקושי הצלחתי לבסס את שמי כמקצוענית בייצור קפה איכותי, להפוך גם את הבת שלי למקצוענית ולהיות עצמאית לחלוטין בחיי – זה משמח אותי מאוד, זה הניצחון האישי שלי. הכל הודות למאמצים רבים שהשקעתי ולהתמדה".

מתי ידעת שאת רוצה להפוך ליצרנית קפה איכותי?

"כשהבנתי ששוק הקפה מגוון מאוד ושיש גידול בביקוש לקפה איכותי ואף רווחיות גדולה יותר בתחום הזה. ראיתי שאפשר לייצר פה קפה מיוחד ושאפשרי להשיג את זה".

בכל יום היא משכימה בשש וחצי, מאכילה את התרנגולות, את הארנבים ואת היונים, משקה את הצמחים ואחר כך פונה לעמל יומה בחוות הקפה. היא מספרת שלצוות הטכני בחברה יש חלק מרכזי בהתפתחותה כמגדלת קפה. "איתם למדתי איך ומתי לזבל כדי להגדיל את היבול, איך לקטוף את הפולים תוך שיפור האיכות ואיך להשיג תוצאות טובות יותר באמצעות ניהול מזיקים וסיוע טכני רצוף".

פולי קפה. צילום: Brian Kimmel
פולי קפה. צילום: Brian Kimmel

חשוב לך לדעת מיהם צרכני הקפה שלך?

"תמיד חשוב לי לדעת מי קונה ומי צורך את הקפה שלי, כי ככה כל המאמצים המפרכים שלנו לא היו לשווא. כשאני יודעת מה הצרכנים חושבים על המוצר שלי, זה מאפשר לי גם לשפר אותו וכך כולם מרוויחים. אני רוצה שאנשים יטעמו את הקפה שלי, ירגישו את הניחוח והארומה הנפלאים, ושבאמצעות הטעם והריח יחשבו על הנופים היפים ומטעי הקפה בקולומביה, שיידעו שיש אנשים שנותנים את חייהם ואת נשמתם כדי לייצר את הקפה האיכותי הזה".

עכשיו אפשר לשתות את הקפה של מריה גם בישראל, בבית. מותג הקפה BeanZ יצר קשר ישיר עם מריה והחל לייבא את הפולים שלה לכאן.

מהחווה לחך שלנו. צילום: פולי קפה. צילום: Brian Kimmel
מהחווה לחך שלנו. צילום: פולי קפה. צילום: Brian Kimmel

החווה של מריה נמצאת במקום שקט וירוק, בלב הטבע הקולומביאני. "אפשר לנשום פה אוויר צח", היא מחייכת, "הזריחות פה יפות, השקיעות משגעות ויש ריח טוב של יער. אחר הצהריים אני שותה את הקפה שלי מול הנוף. אלה רגעים קסומים שאני תמיד מעריכה ואסירת תודה עליהם". בזכות המיקום המיוחד של המטע, הגובה מעל פני הים, תנאי מזג האוויר והרכב האדמה, לקפה המיוצר פה יש תכונות ייחודיות – ארומה עמוקה וטעמי אפרסק, יין וקרם שוקולד. "זה קפה שאפילו לא צריך להמתיק", מעידה עליו מריה. לא מכבר קיבל הקפה של אל ורגל ציון גבוה במבחני טעימה, מה שגרם להתרוממות רוח בחווה.

Brian Kimmel
Brian Kimmel

כדי להגיע לרמה גבוהה של קפה איכותי מקפידה מריה על תהליכי האיסוף של פולים בשלים ועל תהליכי הייבוש שלהם. "גם הדרך שבה אני מאחסנת ומשנעת את הקפה לנקודת הקנייה מאוד מוקפדת. כל התהליכים האלה מבטיחים שהקפה שלי לא מאבד מאיכותו".

כמו במקומות רבים בעולם שבהם מגדלים קפה, גם בקולומביה משפיע הענף על חיי הקהילה כולה. "לקפה יש השפעה גדולה ביותר על הכלכלה שלנו", מסבירה מריה. "אנחנו חיים את הקפה. אין פה יבול אחר, גדול יותר. בזכותו אנחנו חיים ברמת חיים גבוהה יחסית. הקפה מאפשר לנו לנהל חיים נורמליים עם ביטחון כלכלי".