בשביל ליהנות מ"מראה שחורה" תצטרכו לדמיין שזה פורנו

תושבי נטפליקס מתחלקים לשניים: אלו ששונאים את "מראה שחורה" בשל צדקנותה, ואלו שסוגדים לה מפני שהמסרים מצליחים לגעת בהם. אז נכון, "מראה שחורה" רחוקה מלהיות יצירת מופת ומעטים הדברים שמעצבנים כמו סדרה שמתיימרת להיות כזו. אבל ברגע שמוותרים על הציפיות לתחכום ועומק, אפשר ליהנות ממנה כבידור נפלא. בדומה לטכנולוגיה שהיא משמיצה, "מראה שחורה" לא טובה, אבל ממכרת.

הסדרה הדיסטופית חזרה אתמול (רביעי) לעונה חמישית ובה שלושה פרקים בלבד. אחרי ארבע עונות שבהן הדגימה במגוון דרכים כיצד הקידמה משמידה את חיינו, היא שבה ומזכירה – ספוילר – הקידמה משמידה את חיינו. הפעם ניתן לזקוף לזכותה גם מספר ניצוצות של עומק.

>> בואו לגלות: איזו דיסטופיה האופי שלכם מזמין?

הפרק הראשון נפתח בהצצה לחיי זוג שיחסיו עולים על שרטון לאחר שהבעל מקבל מחברו הטוב מתנה מסתורית, בצירוף המשפט הכה שחוק בסדרה, "אחי, זה יעיף לך את המוח". אתם מתארים לעצמכם שדברים יסתבכו אחר כך?! אבל כאמור, כשמדברים על "מראה שחורה" אין צורך לצפות לעידון. זו סדרה פורנוגרפית, ובפרק הזה היא גם עוסקת בהתמכרות לפורנוגרפיה והשלכותיה על מערכות יחסים. אם לא נרדמתם מהמשפט האחרון, מומלץ להישאר ערים כדי לראות את הפרק, מפני שהוא מתגלה דווקא כפחות דידקטי מהמצופה ואף מעלה סוגיות מעניינות של משיכה וזהות מינית. אבל הוא בעיקר מחרמן, כי פורנו.

הפרק השני כולו צדקנות בדמותו של חוטף פסיכופת, שצועק ובוכה רוב הזמן ולא עושה הרבה מעבר לזה. שוב, ניתן לסלוח לנודניקיות של "מראה שחורה" כשציפוי הכסף מכסה עליה, אלא שללא עטיפה מרשימה נשאר סיפור בנאלי ואטי למדי על נזקי השימוש בסלולר. חיים, אם התמכרת לסמארטפון תקנה נוקיה בשוק ועזוב אותנו בשקט.

בגראנד פינאלה מככבת מיילי סיירוס, שמפציעה בעתיד בדמותה של, ובכן, מיילי סיירוס: כוכבת נוער סקסית שגדלה בתוך מכונה משומנת לכדי מותג שמגלגל מיליונים. במקרה הזה המפעילה היא דודתה הרעה. כן, "רעה", כמו בסרטי ילדים, ובכך טמונה החולשה העיקרית של הפרק, שמצליח להציג רובוט כמורכב יותר מהמשתמשים בו. יש בזה כנראה אמירה על כך שבני אדם נעשו פחות אנושיים מרובוטים כי הקפיטליזם עשה מאיתנו יצרני כסף ותו לא, יאדה יאדה יאדה. מה שבאמת מעניין כאן הוא המשחק הנפלא של שלושת השחקניות הראשיות, אחת היא סיירוס והשתיים האחרות מגלמות נערות בתיכון, שמצליחות להשאיר את הצופה מרותק לסיפור אמין ברמה של "שלגיה". עוד מפתיע לטובה השימוש בבובה־רובוטית, שמרפרר לסרטי אימה אבל מביא לגורם המאיים טוויסט מוצלח.

אם חיפשתם בידור אפוף גירויים, הפרק האחרון של העונה יספק אתכם (ואולי גם הראשון). אם חיפשתם טקסטים נוקבים, תובנות מתוחכמות ומורכבות רגשית, גם העונה "מראה שחורה" לא תהיה הכתובת. בשביל ליהנות ממנה תצטרכו להניח את המוח בצד ולהתמסר לטריפ, בדיוק כמו שאתם עושים עם פורנו וסמארטפונים מרושעים.