לקח 25 שנה: ניק קייב מתנצל על מה שאמר על הרד הוט צ'ילי פפרז

יש שלב שבו זה חינני להיות רוקר בועט ומתריס, ויש שלב שבו דווקא להפוך למבוגר מהרהר שלוקח אחריות היא הבחירה החכמה, ונראה שניק קייב השלים את המהפך. בסביבות שנת 2000, בערך בתקופה ש"קליפורנקיישן" התנגן בכל חור, המוזיקאי האוסטרלי צוטט עם אמירה לא מחמיאה, שמאז התנפחה במימדים לציטוט בלתי נשכח שהאינטרנט מאוד אוהב למחזר: "אני לנצח עומד ליד סטריאו ואומר 'מה דה פאק זה הזבל הזה?', והתשובה היא תמיד הרד הוט צ'ילי פפרז". לא יפה, גם לא באמת נכון – אבל יש להודות שדי מצחיק.

>> מתעתע ויוצא דופן: הרבה מאוד צופות יבינו בדיוק על מה "חלב" מדבר

מאז עבר קייב פחות או יותר אלף גלגולי חיים ועוד יותר טרגדיות אישיות, אז כנראה שהוא למד וגדל, כי אמש הוא פרסם פוסט בבלוג שלו "The Red Hand Files" קייב נשאל על הציטוט הזה מאחד הקוראים, והחליט לענות בפתיחות שמאפיינת את גלגולו המבוגר. "בערך לפני 25 שנים, זרקתי הערה חסרת הצדקה כלאחר יד על הרד הוט צ'ילי פפרז. לא היתה שם כוונה רעה, זה היה סתם סוג הדברים המגעילים שהייתי אומר דאז כדי לעצבן אנשים. הייתי טראבלמייקר, מערבב שיט, מרגיש הכי בנוח בתפקיד של המעצבן החברתי", פתח קייב את הפוסט. "אולי זו סוג של תכונה אוסטרלית אצל אנשים מהדור שלי, אני לא יודע, אבל התגובה הזו עקבה אחרי לאורך רבע המאה האחרונה".

עם זאת, רוב כמעט מוחלט של הפוסט עוסק דווקא באהבה והערכה שהוא רכש לאורך השנים עבור אחד מחברי הפפרז. "אבל הדבר המעניין ביותר בזה הוא לא מה שאמרתי על הצ'ילי פפרס, אלא התגובה מפלי, נגן הבס שלהם", הוא כתב. "בפייסבוק, פלי ביטא עד כמה הוא הרגיש פגוע מההערה שלי, אבל המשיך כדי להגיד, ובפירוט רב, שהוא אוהב את המוזיקה שלי בלי קשר. הוא כתב מכתב אהבה אדיב עמוקות ופתוח לב לניק קייב. אני זוכר שבאמת התרגשתי מהמילים שלו, וחשבתי איזה בחור עם קלאס הוא היה, ומרגיש באיזה רמה תת הכרתית שלא הייתי מסוגל לתפוס באותו שלב בחיי, שפלי הוא בן אנוש בקליבר שונה לגמרי, ובאמת, מרמה גבוהה יותר".

את המכתב שלו ממשיך קייב עם סיפורים על מערכת היחסים והמפגשים בין שני המוזיקאים לאורך השנים, שמביעים הערכה הולכת ומתגברת, אבל אז מגיע הפאנץ'. "בשבוע שעבר", כותב קייב, "פלי שלח לי שיר, ושאל אותי אם ארצה להוסיף לו קצת שירה. זה היה עבור 'אלבום חצוצרה' שהוא עושה. זה לא עבורי לחשוף על מה השיר, רק שזה שיר שאני מוקיר יותר מהרוב, עם ספק הליריקס הכי גדולים שאי פעם נכתבו, שיר מכזו מעלה שמעולם לא הייתי מעיד לשיר אם פלי לא ביקש ממני".

כדי לסיים את התנצלותו, קייב המשיך עם תיאור פיוטי של השיר ("שיחה יפייפיה בין החצוצרה של פלי לקולי"), ומסביר שהשיר "מתעלה על חלקיו האינדבידואלים והופך לריקוד קוסמי מתפתח לאיטו, בצורת פיוס והתנצלות". ואיכשהו, זה לא הכל – כי קייב מסיים עם אפילוג מתוק שחושף סיפור קטן על פלי, האדם, שמתאר אותו כאמיץ ומתוק וקצת קוקו, בעודו מדבר עם דוב על שבילי הטיול בלוס אנג'לס. אם ממש בא לכם (וממש בא לכם), אתם יכולים לקרוא אותו כאן. איזה כיף לראות את כוכבי הרוק המזדקנים משלימים.