מבשלים מהלב: ביקרנו בחמ"ל שמחמם לכולם את הבטן ואת הנשמה
תל אביב נרתמה למאבק המלחמתי כמעט באופן מיידי, וברחבי העיר נפתחו המוני מרכזים לאיסוף, הכנת וחלוקת מזון לתושבי הדרום והחיילים בשטח. ביקרנו במרכז המיזם "נלחמים מהעורף - מבשלים מהלב", ומצאנו את החיזוק ללב שחיפשנו
"חבר'ה הוצאנו כבר אלפי מנות", נזרקה לחלל האוויר הקריאה, והמתנדבים עוזבים לרגע את הירקות והפסטה, מניחים את הסכינים ומוחאים כפיים בהתלהבות ספונטנית. עשרות אם לא מאות אנשים שחשו צורך לתרום והגיעו להכין משלוחי אוכל לדרום, לצפון ולכל מי שצריך במסגרת "נלחמים מהעורף – מבשלים מהלב", עד מיזם פרטי שממלא את החלל שמשאירים אחריהם גופי הממשלה הלא מתפקדת.
במסעדה במזרח העיר, שביקשה להישאר עלומה, מאכילים בשגרה עכברי הייטק, אבל עכשיו הוקם שם חמ"ל בישול ושילוח אוכל, החל משלב איסוף חומרי הגלם ועד לאריזה ושינוע. במבט מרחוק נראה שהכאוס שולט, אך מקרוב הכל מתקתק עד כמה שאפשר בעיתות חירום – שת"פ בין אנשים עם רצון טוב, טבחים ובעלי המסעדה שמבקש להישאר בעילום שם.
הרחבה שבחזית המסעדה צפופה ועמוסה. עמדת רישום מתנדבים וארגזים שמוכנים למשלוח מתערבבים בקבוצת הורים וילדים במה שנראה כמו שיעור ציור. "הם רושמים פתקים ומדביקים על הארגזים כדי שידעו שזה מגיע מאיתנו, תרומה עם שם מאזרחים ששולחים חיזוקים – לא עוד חברה מסחרית", אומרת לנו ניקול זילברשר, אשת התקשורת של הפרויקט, ואז מפלסת את הדרך פנימה בין עמדות עבודה צפופות.
באחת מהן עוטפים כריכים ובשנייה עורמים חמגשיות עם סלט, פסטה, אורז וקינואה. את הדלפקים שליד הקיר מאיישים מתנדבים שמכינים כריכים בסרט נע – אחד מורח, שני שם פרוסות פסטרמה, שלישי מוסיף סלט וכך הלאה, מפעל מזון מאולתר שמקבל חומרי גלם והופך אותם לאוכל. "אנחנו מקבלים הזמנות שמגיעות מכל מקום בארץ מאנשים פרטיים, בני משפחה ובתי חולים. לדוגמה מש"קית שמתקשרת ואומרת שבמקום מסוים יש פלוגה, הנה שם של איש קשר ואנחנו צריכים שתפנו אליו אוכל, או בקשה דחופה ל-3,000 סנדוויצ'ים. כל הזמן מגיעות פניות".
כבר ביום שני לבדו נשלחו מכאן 12 אלף מנות אוכל חמות. בישיבת סיכום יום הפעילות הוסקו מסקנות גם לגבי האירוע שבו מנות מחמ"ל האחים לא הגיעו ללוחמים ולפצועים בגלל העדר תעודת כשרות. "אנחנו כל הזמן לומדים תוך כדי תנועה. למדנו שיש בסיסים שאינם מאפשרים הכנסת אוכל שאינו כשר ולכן אנחנו שמים מדבקות שהאוכל הוכן בהשגחת כשרות צהר".
חמ"ל המזון המרשים מרשים עוד יותר כשמבינים שמדובר ביוזמה של איש אחד, תאי קינן. הוא אינו קשור לתחום האוכל, אך נרתם בגלל המצב. "רציתי לעשות משהו. פניתי לכל מי שיכולתי. להגיד שחשבתי שזה יגיע לממדים כאלו? אפילו לא קרוב", הוא מחייך חיוך קטן ומספר שבנוסף לאוכל החל החמ"ל לספק גם מוצרי טואלטיקה. "אנחנו מקבלים תרומות של מגבות, מברשות שיניים, תחתונים, דאודורנט ומוצרי פארם שנארזים בגבעתיים בחבילות לכל חייל".
מה חסר לכם? במה אפשר לעזור?
"אנחנו זקוקים לתרומות אוכל מספקים. מגיעים הרבה טלפונים מספקים וחקלאים אבל זה לא מספיק. הבעיה העיקרית היא בשר שמאוד חסר, אבל כל תרומת אוכל תעזור ותרומה כספית. חברנו לעמותת כנפי רוח שעוזרת לנו בגיוס ופתחנו פייבוקס כדי לשלם לספקים שבכל זאת דורשים תשלום".
מתנדבים עדיין צריך?
"כל הזמן. אנחנו מאפשרים להירשם באופן מסודר ומקבלים את מי שמגיע בספונטניות כי תמיד צריך ידיים עוזרות".