סוף העולם, תזרמו: סרטי המגיפות הכי מומלצים לימי הקורונה

קץ האנושות נראה טוב יותר על המסך, ואם זה לא אנטי אסקפיזם מעולה אז אנחנו נייר טואלט. קחו נשימה ותזכרו שביבי הבטיח שבסוף ננצח

מתוך "התפשטות"
מתוך "התפשטות"
15 במרץ 2020

זוכרים שחשבנו שסוף העולם יגיע עם באג 2000? כמה תמימים וחמודים היינו אז, כשהיינו בטוחים שזה יקריס את האנושות. למרות שהשנה החדשה רק התחילה, בתקופת זמן קצרה הצטברו שלל אסונות שמכים בעולם: קנגורואים נסים על חייהם בשריפות באוסטרליה, מטאור ענק עושה דרכו אלינו, חצי מהחברים שלנו בבידוד כי ישבו בבית קפה שבמקרה גם ישב בו חולה מספר 666, והכי גרוע – תורי אימים בטיב טעם בשבת בחסות הקורונה. סוף העולם נראה טוב יותר על המסך, זה בטוח.

התפשטות (Contagion)

זמין בנטפליקס
הסרט שמעלה חיוך על פניהם של מדענים, רופאים ואפידימיולוגים מומחים (מתחת למסכת הפנים, כמובן) בזכות תיאור ריאליסטי ועובדתי ככל הניתן של התפרצות מגיפה. סרטו של סטיבן סודרברג משנת 2011 הוא אחד מעשרת הסרטים הנצפים ביותר בנטפליקס ישראל, וזה לא באמת מפתיע. למרות שהווירוס המתואר בסרט פיקטיבי לחלוטין, דרך ההיווצרות שלו מזכירה מאוד את וירוס הקורונה. כשעטלף חולה מתעופף אל תוך דיר חזירים שמיועדים למאכל, הוא שומט פרי מהפה שלו, שנאכל על ידי חזיר. החזיר נלקח בעודו חי אל המסעדה, שם הטבח שוחט אותו, ולא רוחץ ידיים לפני שהוא ממשיך בשגרת יומו. סודרברג העסיק יועצים מקצועיים כדי לוודא שהסרט נאמן למדע ככל הניתן, וזה עבד. בראיון למגזין Wired, תיאר בריאן אמן מהמרכז לבקרת מחלות (CDC), את סצנת המפתח כ"מאד מדויקת". האשמים ביצירת הווירוס הם לא אומה כזו או אחרת, אלא אנחנו, שאוכלים בעלי חיים בלי לחשוב על זה פעמיים, וגם לא שוטפים ידיים אחר כך. נבחרת השחקנים המרשימה, שכוללת את גווינית פאלטרו, מאט דיימון, קייט ווינסלט ומריון קוטיאר מצליחה להעלות לא מעט קונפליקטים מעניינים, שלשמחתנו רחוקים מאיתנו מאוד. חשוב לזכור בזמן הצפייה: נגיף הקורונה אינו קטלני כמו הנגיף המוצג בסרט, ולמרות התחקיר המרשים והווייב של סוף היקום באוויר, זה באמת רק סרט.

התפרצות (Outbreak)

אם צירוף המילים "דימומים מהעיניים" מזעזע אתכם, תעברו הלאה. סרט הפעולה שמבוסס על הספר המצליח "The Hot Zone" חוגג 25 שנה בטיימינג משונה. בניגוד מוחלט ל"התפשטות", הבמאי וולפגנג פטרסן ("אייר פורס 1") לא ניסה להיצמד לעובדות או למדע, מה שמקנה לעלילה מימד לא אמין, גם אם אתם לא מומחי וירוסים בהכשרתכם. קוף אפריקאי (הוא בעצם דרום אמריקאי, אבל אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם) אחראי להפצת וירוס המוטאבה שמסכן את תושבי קליפורניה. דסטין הופמן המסוקס הוא מומחה וירוסים צבאי, שנלחם בעוז לצד רנה רוסו, מדענית שהיא כמובן גם האקסית שלו, כאילו כדי לעצבן את בכדל. וירוס המוטאבה הפיקטיבי הומצא בהשראת האבולה, וההאשמה של הזר והאחר האולטימטיבי, אפריקה, בהרס גלובלי, מאד נאמנה לנרטיבים של הניינטיז, לפיהם זו תמיד אמריקה נגד העולם. מהצד השני, משהו בדמות של הופמן פה, ובכלל, משרה ביטחון קיומי: הרגשה שהמבוגר האחראי נמצא והכל יהיה בסדר. זו כנראה הסיבה הטובה ביותר לצפות בסרט הזה עכשיו, וזה לגמרי מספיק.

12 קופים

זמין בנטפליקס
רק טרי גיליאם היה יכול להפוך סיפור כה מטורלל לסרט קאלט שמחזיק עד היום, ונשאר ייחודי לחלוטין בשפה הוויזואלית העשירה שלו. בעתיד המפחיד, בני האדם המעטים ששרדו וירוס קטלני חיים מתחת לפני האדמה. מדענים בוחרים לשלוח את האחד והיחיד, ברוס וויליס, אל העבר – כדי לעצור את המגיפה. הם מאמינים שמי שאחראי להתפרצות הם קבוצת "צבא 12 הקופים", שמנוהלת (אם אפשר לקרוא לזה ככה) על ידי הטרוריסט הכריזמטי בראד פיט. הסינמטוגרפיה הרפתקנית ומדויקת, והחזון האסתטי הספציפי והקודר של גיליאם אמנם מרתיע בהתחלה, אבל סוחף בפרנויה האפלה שלו. הסרט שואל שאלות על הגבולות בין זיכרון והמצאה, טירוף ושפיות, ומשחק עם הציפיות שלנו בלי הפסקה.

World War Z

זמין בנטפליקס
בראד פיט חוזר לרשימה, והפעם כלוחם זומבים אמיץ. "מלחמת העולם זי" שיצא ב-2013 הוא הקרם דה לה קרם המדמם של הגופות המהלכות שאוהבות לנשנש מוח. מדובר בסרט הזומבים הרווחי ביותר של כל הזמנים, שמבוסס על הספר של מקס ברוקס. בראד פיט הוא גארי ליין, עובד באו"ם לשעבר שמנוסה באזורי אסון. הוא יוצא למצוא חיסון למגיפה שהופכת בני אדם לזומבים רצחניים. כמו בסרטי האימה של נטפליקס, "הדממה" ו"מקום שקט", גם כאן ה"רעים" מופעלים על ידי סאונד. לא תאמינו מה קורה כשחבורה של רוחניקים מתחילה לשיר את "סאלאם" בכותל! הזווית הישראלית הענפה היא רק בונוס לסרט אקשן אולדסקול. האפקטים לא פורצי דרך, אבל מספיק אפקטיביים כדי לגרום לכם לשמוח על כך שכל הגפיים שלכם מחוברות לגוף.

עיוורון

כל העולם מתעוור, חוץ מאישה אחת. מגיפת העיוורון קצת יותר פוטוגנית מהקודמות ברשימה, כשאנשים רגילים מאבדים את הראייה שלהם בבת אחת. את האיברים הקטועים והעיניים המדממות מחליפים מתחים פסיכולוגיים והישרדותיים. כשבניין אחד הופך למיקרוקוסמוס לחברה האנושית שחווה קשיי הסתגלות, ג'וליאן מור, הלוא היא אשת הרופא חסרת השם (כמו כל הדמויות בסרט), מנסה להציל את המצב. אם זה נשמע לכן מוכר, מדובר בעיבוד לספר "על העיוורון" של ז'וז'ה סראמאגו. הסרט אמנם זכה לתגובות מקוטבות, אבל הוא מטאפורה יפה על היכולת האנושית (או היעדרה) להתמודד עם מצבים חדשים של חוסר וודאות. וכולנו צריכים קצת מקור הרוח של ג'וליאן מור כרגע.