"חודש אחרי שנכנסנו לדירה גיליתי שהתקרה מתפרקת. אבנים נפלו עלינו מלמעלה"
לדירה הפלורנטינאית שבה התגוררה סתיו שפיר (32) יש חלק מפוקפק ביותר בהתהוותה של מחאת 2011. בני הזוג שושי מהרי (30) ואלכס שלימוביץ' (30) הפכו אותה למשכן מסיבות. תל אביבים חוזרים לדירה הראשונה שלהם בעיר ונזכרים בשותפים, בקירות המתקלפים ובלילות הפרועים. פרוייקט מיוחד
בכניסתה של סתיו שפיר לדירתה הראשונה בעיר, ברחוב פרנקל הפלורנטינאי, מבליחים רגעים מזוקקים של פוסט טראומה תל אביבית. היא נכנסה אליה ב־2011, ולתנאי המגורים שמצאה בה יש חלק לא מבוטל בהתהוותה של המחאה החברתית. "עברתי לכאן עם חבר טוב וחיפוש הדירה היה מזעזע כשלעצמו, והיה עוד טריגר למחאה. עברנו בין מקומות מתפוררים למקומות מתפוררים אחרים ובין בעלי דירות שלא כיבדו אותו בחוזי שכירות הוגנים. חודש אחרי שנכנסנו לדירה הזו גיליתי שהתקרה מתפרקת, אבנים נפלו עלינו מלמעלה. היו נזילות מטורפות מהגג, ויום אחד התפוצץ הדוד החשמלי במקלחת. כל הבית הוצף במים. זה היום הראשון שלי בעבודה, בהקמה של xnet, והייתי צריכה לתמרן בין הכל. זה היה יום חמישי, ובעל הדירה הסכים לתקן בראשון או בשני. כל הבית היה מוצף".
לדירות ראשונות נוספות:
חמי רודנר
ליאור אשכנזי
גילה אלמגור
אוהד נהרין
אורנה בנאי
"היה פה שוק פרוץ שהפך לג'ונגל"
שפיר מסכימה שכיום הדירה נראית טוב יותר; דמי השכירות שונים גם הם ונסקו מ־4000 ש"ח ל־5,400 ש"ח בחודש. בתקופת שפיר הגג נוקה ומורק מעודפי הפסולת, מה שמשרת לעילא את בני הזוג המתגוררים בדירה כיום. "מסיבת יום הולדת 33 של אלכס הייתה מטורפת", מספרת שושי, מעצבת גרפית במקצועה, "גם פה וגם בגג היה די.ג'יי, אחד לכל עמדה, והמשטרה עצרה את המסיבה לפחות פעמיים". מבחינתה של שפיר התקופה בדירה הותירה דווקא זיכרונות קולינריים בעיקרם. "היינו סטודנטים תפרנים. אהבתי לאכול בבית לחם ובפיצה ג'וזפה".
בן זוגה של נהרי, אמן אימפרוביזציה במקצועו, נמצא כעת בתענית ויפסאנה, אך היא משוכנעת שביקור הפתע של שפיר בדירה יעורר בו קנאה עזה. "החבר שלי מאוהב בך קשות. כשהוא ידע שהייתי איתך פה במקומו, הוא ישתגע". נהרי ואלכס הכירו דרך חבר משותף בערב בנאלי למדי בתדר. "הוא לא התחיל איתי והיה מאוד מוזר. כמה ימים אחרי קיבלתי הודעה בפייסבוק, עדיין לא הבנתי שהוא מתחיל איתי. כך או כך, אנחנו יחד מאוגוסט האחרון".
מערכת היחסים של שפיר ושל שותפה בדירה הייתה חדורה ברוח מעט שונה. "שנינו היינו מעורבים במאבקים לגבי תחבורה ציבורית ושכירות הוגנת", היא מספרת. "חיפשנו עוד ועוד איך אפשר לעשות משהו שיצליח. הרי ראינו דירות שחוץ מהמחירים המופקעים הן היו זלזול בבן אדם שגר שם. דירות ללא חלונות, ללא מים זורמים, שהשירותים היו מחוץ לדירה. זה גרם לנו להבין שהיה פה שוק פרוץ שהפך לג'ונגל, ומכאן התחיל הכעס".
"ביום הראשון של המחאה, זה היה יום חמישי, הלכתי מכאן לעבודה עם שק שינה ושני אוהלים. אחר הצהריים הגעתי מהעבודה לשדרות רוטשילד כדי להרכיב אותם, ולמחרת כבר קיבלנו טלפונים מאנשים בחדרה, חיפה ומקומות נוספים בכל הארץ. ביום שבת כבר התפטרתי מהעבודה, עזבתי את הלימודים והודעתי שאני הולכת להקדיש את עצמי לזה".