עבודות הרכבת מתרחבות. האם הופקו הלקחים מהשנים הראשונות?

בשעה שרחוב יהודה הלוי נפתח באחרונה מחדש לתנועת הולכי רגל ורכבים, והעסקים בו מתחילים להתאושש משש שנים ארוכות של עבודות תת-קרקעיות בתוואי הקו האדום, העבודות על הקווים הסגול והירוק מתחילות לצבור תאוצה וכפועל יוצא העסקים לאורכן מתחילים לסבול. בן יהודה וצפון אבן גבירול כבר התחילו בחודש מרץ להתמלא במקטעים חסומים ובמדרכות מוצרות, ובעלי עסקים רחוב אלנבי בואך הירקון כבר נערכים לעבודות תשתית משמעותיות בשנה הקרובה ולתוך 2022.

נושא הסיוע בכלל, וזה הכלכלי בפרט, לבעלי העסקים שנפגעו וייפגעו מהמשך העבודות, עולה באחרונה שוב על הפרק. ארבע תחנות תת קרקעיות של הקו הירוק, שלוש באזור אבן גבירול ואחת בלוינסקי, עומדות להיבנות בשני הרבעונים הבאים של 2021 לפי התוכניות. בשל החשש שגורלם של בתי העסק מאזור ארלוזורוב מצפון, דרך כיכר רבין וקפלן ועד קרליבך והר – ציון בדרום, יהפוך דומה לזה של בתי העסק המדשדשים ביהודה הלוי-אלנבי, החליטה עיריית תל אביב להרחיב את קרן הסיוע לעסקים בתוואי התת קרקעי של הרכבת הקלה. קול קורא ראשון צפוי לצאת בשבועות הקרובים.

הקו הירוק

הרחבת הקרן, על מנת שתגיע גם לבתי העסק הסמוכים לבנייה התת-קרקעית של הקו הירוק, מגיעה אחרי שלוש שנים לא פשוטות שבהן ניסתה העירייה, לא תמיד בהצלחה, לתמוך כלכלית בעסקים המדשדשים. "הכרזנו מהרגע הראשון שאנחנו רוצים להקים קרן, אבל היה קשה לרתום את המדינה לעניין עד שהעסקים הגישו בג"ץ", מסביר חגי ירון, מנהל מנהלת הרכבת הקלה בעירייה. "העיכוב היה ארוך, ולבסוף הקרן הותנתה בכך שתסייע ספציפית לעסקים שסמוכים לתחנות תת-קרקעיות של הקו האדום. הסיבה לכך היא משך העבודות הארוך במיוחד באזורים אלו וסוג העבודות בהם, שהוא הפולשני ביותר לבית העסק".

מאז פתיחת הקרן ב-2018 קיבלו 20 עסקים – מספר לא גדול – את הסיוע המוצע, שנע בממוצע בין 100-250 אלף שקלים. הסכום מועבר בתצורה של השתתפות העירייה בהוצאות והתאמות שחיוניות להמשך תפקוד העסק בזמן העבודות: שיפוץ, פרסום ושיווק, תשלום לחברת שליחויות ועוד.

עבודות על הרכבת הקלה (צילום: נמרוד סונדרס)

על אף שבעירייה טוענים כי כלל העסקים תודרכו באופן אישי על אופן הגשת הבקשות לתמיכה מהקרן, המספרים הנמוכים נובעים מכך שרבים מהם פשוט נסגרו. סיבה נוספת היא שמרבית בעלי העסקים בחרו לוותר על הוצאות שלא ישפרו בהכרח את מצבו של מקור פרנסתם המתפרק ממילא – ולכן לא היו זכאים להשתתפות העירייה בהוצאות שכאלו.

"הארנונה עלתה, השכירות עלתה, ואם אתה נמצא בשום מקום הרחק מאחורי העבודות – יש גבול לכמה הקרן תוכל לסייע לך באמת", מעידה אריאלה לנדא, בעלת הבר "בית אריאלה" במקווה ישראל, שהצליח לשרוד את התקופה. "אני בחרתי להוציא כסף על פרסום במקום לדעוך לאיטי, ועל זה קיבלתי את ההחזר. אבל, ראיתי את הכסף מהוועדה רק כשהיא בחרה להתכנס – העלויות הן עדיין שלי. וזה עוד בלי שדיברתי על הרעש, האבק, כמות הפועלים, הזבל שמצטבר והמדרכה שהורמה מול העסק שלי שלוש פעמים. המשאבים של הקרן יכלו גם ללכת לתיקון התכנון הלקוי".

אריאלה בבר, מאחוריה העבודות על הרכבת הקלה. צילום: איליה מלניקוב

בעל עסק נוסף שהעדיף להישאר בעילום שם, והצליח לשמור על העסק שלו באותו הרחוב, מספר שחשש בתחילה מהוצאות נוספות. "העסקים מסביבנו לא שרדו בכלל", הוא מציין, "בהתחלה לא הרגשתי בטוח שהכסף יגיע, לכן ביקשתי השתתפות של העירייה בחלק קטן מאוד ממה שהייתי צריך – תיקון מזגנים ששבקו בגלל האבק מהעבודות, למשל. רק כשראיתי את הכסף נכנס הרשתי לעצמי לבקש יותר ושיפצתי את הכניסה לעסק".

"אנחנו מבינים שחלק מבתי העסק הרלוונטיים לא מותאמים לשינויים כמו מעבר למשלוחים ושיווק דיגיטלי, הוצאות בהן הקרן יכולה להשתתף", אומר ירון, "אנחנו גם מבינים שחלקם מחכים לסוף העבודות באזור שלהם, כשהעניינים יתחילו להתבהר. לכן בחרנו להרחיב את הקרן דווקא עכשיו, טרום פתיחת העבודות המאסיביות באבן גבירול ולוינסקי, כדי שבתי העסק יוכלו להבין את סדר גודל ההוצאות הצפויות להם ולבקש סיוע".

ובכל זאת, גם קצת טוב יצא מכל הסיפור. בזמן שהאוצר מנסה לאשר בימים אלה את חלקו בתקציב הרחבת הקרן דרך ועדת חריגים, העירייה מצליחה לממן את המהלך ללא תלות במדינה, באמצעות היתרה הגדולה יחסית שנשארה בקרן. "הקרן הולכת לפעול עכשיו למשך זמן ארוך יותר, ולכן עסקים יוכלו בקרוב להגיש ארבע בקשות לסיוע במקום שתים או שלוש", מציינת היועצת לענייני רכבת קלה בעירייה, בת אל אשקול, "בנוסף, אנחנו עובדים עכשיו כדי לדאוג שבתי עסק באבן גבירול יוכלו להמשיך ולאפשר ישיבה בחוץ, ובימים אלו מנוסח חוק עזר עירוני שיאפשר להם פטור מתשלום על הצבת כיסאות ושולחנות ברחוב".

בניגוד לתחנות התת-קרקעיות של הקו האדום ברחובות שאול המלך וארלוזרוב, בהן כמעט לא היו בתי עסק בתווך הבנייה, העבודות בקו הירוק 'מתיישבות' ישירות על בתי העסק באבן גבירול. הנתון הזה הופך אותן, על פי העירייה, לעדיפות עליונה בתיעדוף הסיוע. "אופי העבודות בקו הירוק עומד להיות שונה", מציינת אשקול, "דוגמה אחת לכך היא שנתיב הולכי הרגל יהיה קיים אבל יצומצם רק לאזור שמתחת לגגונים המכסים את בתי העסק. נשנה את תנאי הזכאות בהתאם להבדלים האלה".

הקו הסגול

רק באחרונה התבשרנו שמקטע מרחוב בן יהודה, בין גורדון לבוגרשוב, הולך להיחסם לתנועת כלי רכב במשך כ-8 חודשים בשל העבודות. הקו הסגול העובר בבן יהודה הוא קו עילי לחלוטין, ובתי העסק בו, שאינם זכאים לסיוע כספי מהקרן, כבר מרגישים את תנועת הולכי הרגל לתוכם הולכת ומתמעטת.

"מטרת החסימות ההרמטיות בבן יהודה היא לקצר את משך העבודות ל-10 חודשים לכל היותר, כלקח ממה שקרה בשדרות ירושלים שנחסמו לתקופה ממושכת מבלי לדעת מתי תסתיים", מדגישה היועצת, "אנחנו בתהליך מתמשך של למידה איך לבוא לקראת כלל העסקים שנפגעים מהעבודות. זה כולל סיורים עם עסקים שנמצאים בתוואי, עריכת סקרים כדי להבין את הצרכים המדויקים שלהם והתנהלות מול נת"ע כדי לשמור את המרחב הציבורי באזורים האלו מזמין ונקי ככל האפשר".

מי שזכאים כרגע להגיש בקשה לסיוע הם עסקי 'קו ראשון' – אלה שהכניסה לבית העסק שלהם נמצאת במרחק שלא עולה על 4.5 מטרים מגדר של אתר תחנה תת קרקעית, שהעבודות התקיימו בסמוך להם במשך שנה או יותר (מתוכה חודשיים רצופים). בנוסף, רשאי להגיש בקשה גם "עסק חסום", שהגישה אליו נחסמה למשך 14 ימים או יותר באופן רצוף. על העסקים להיות בקומת קרקע, שפעילותם מחייבת קבלת קהל, ושהתחילו לפעול באזור מעל שנה לפני תחילת העבודות בו. את הבקשות ניתן להגיש עד חצי שנה מתום העבודות.
לעדכונים ופרטים נוספים באתר נת"ע