משחקי הכס עונה 6 פרק 4: דברים טובים קורים למשפחת סטארק

דברים גדולים קורים בעונה הזאת הזאת הרבה יותר מדי בקלות, מסתמכים הרבה יותר מדי על פערים בלתי מוסברים בעלילה ועל "כי-ככה-אמרנו". אבל היי, לפחות הפעם זכינו לראות סטארקים מחייכים. דורון פישלר עם סיכום הפרק הרביעי

מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
16 במאי 2016

בחומה: ג'ון חוזר על הצהרתו מסוף הפרק הקודם (תזכורת: לכו חפשו מי ינענע אתכם, סנואו אאוט), אבל אז קורה דבר מפתיע – סאנסה אשכרה מגיעה לטירת שחור. כשג'ון עדיין נמצא שם. מכיוון שבפרק הקודם הובהר שסאנסה נמצאת בדרך לטירה, וג'ון בדרך החוצה, ציפיתי כמובן שהיא תגיע חמש דקות אחרי שהוא יעזוב – כפי שקורה כל הזמן לסטארקים בסדרה הזאת: הם יכולים להתקרב זה אל זה, אבל אף פעם לא להיפגש ממש. לנסות להפגיש סטארקים זה כמו לנסות להצמיד זה לזה שני מגנטים מהצד הלא נכון. אבל הפעם הנס באמת מתרחש! כמה דברים שנראים כמעט בלתי אפשריים קרו עכשיו: משהו טוב קרה לבני משפחת סטארק. שני סטארקים משני קווי עלילה שונים נפגשו. שני סטארקים חייכו ואפילו צחקו. מעניין אם זה אומר שמשהו הרבה יותר גרוע עומד לקרות להם עכשיו.

סאנסה: ראמזי בולטון השתלט לנו על הבית. בוא נכסח לו את הצורה.

ג'ון: איזה חלק של "לכו חפשו, סנואו אאוט" לא היה ברור?

סאנסה: אולי בכל זאת?

ג'ון: אין סיכוי. אני פרשתי. שיחסלו כולם אחד את השני בלעדי. חוץ מזה, את כבר ברחת. זה לא כאילו שהוא תפס את אחי הקטן ומאיים לפשוט את עורו או משהו.

סאנסה: בסדר לא צריך, אני אעשה את זה לבד. היי, תראה, הגיע מכתב בשבילך.

ג'ון: ראמזי בולטון יא'חתכת אפס אתה תצטער על כל מה שעשית.

‏(איחודים מרגשים של אח ואחות בפרק הזה עד כה: 1)‏

מסקנה: משהו איום הולך לקרות בקרוב. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
מסקנה: משהו איום הולך לקרות בקרוב. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

ההגעה של צוות סאנסה סיפקה כמה מפגשים מענגים נוספים. בריאן מטארת' מוכיחה את עצמה כאשת שיחה חיננית בפגישה עם דאבוס ומליסנדרה: היי, אני יודעת שאת רצחת את הבחור שהייתי דלוקה עליו. אגב, אני הורדתי את הראש לבחור שהיית דלוקה עליו. ביי.

כשבריאן מזכירה את תינוק-העשן של מליסנדרה, שרצח את רנלי אהובה על לא עוול בכפו, דאבוס מגיב ב"זה היה בעבר".  זאת אחת התגובות המטופשות ביותר לטענה כזאת. כן דאבוס, ככה זה עובד עם נקמות: אתה מחסל מישהו *בהווה* כעונש על משהו שהוא עשה לך *בעבר*. אם אתה הורג מישהו בגלל משהו שהוא יעשה בעתיד אתה לא נוקם, אתה מחסל סייברנטי שנשלח על ידי סקיינט.

הרגע היפה ביותר של בריאן היה הרומן הקצר הפורח בינה לבין טורמונד. זה לקח רק כמה שניות, אבל היה כל כך מוצלח: בזמן הארוחה הלא מעוררת תיאבון, טורמונד עושה עיניים באופן שקשה לטעות בו מעל העוף שהוא בולס. בריאן, לא ממש רגילה להיות מושא תשוקה, מנסה לעכל את מה שקורה כאן, וכאמור, שום דבר בארוחה הזאת לא היה מאוד קל לעיכול. אד, שמתבונן בשניהם, נזכר בכך שטורמונד נהג להתגאות ברומן שניהל עם דובה – כך שבריאן לא ממש שעירה מספיק בשביל להיות הטעם שלו, אבל מתברר שהוא בכל זאת עושה לה סווייפ ימינה. פעם, הסצינות האלה שבהן קורה הרבה בלי שאף אחד יגיד מילה היו אחד מסימני ההיכר של הסדרה והרגעים המוצלחים ביותר בה באופן קבוע. לאחרונה, עם הירידה ברמת הכתיבה (כן, זה דבר שקורה, ואנחנו צריכים להתמודד עם עובדות החיים) הם קורים פחות. ועדיין מצוין כשהם קורים.

העמק: בין הדמויות שלא ראינו הרבה זמן, רובין ארין – הילדון המפונק והקפריזי של ליסה ארין, שהיה פעם חלק מרשימת החתנים המיועדים של סאנסה – לא היה דמות שרבים התגעגעו אליה. אבל הנה הוא שוב, בכל זאת. והנה גם פיטר "אצבעון" באיליש, שגם אותו לא ראינו הרבה זמן, ואליו היו כאלה שכן התגעגעו. אז מה בתחמוניו של אצבעון הפעם? הוא מאשים את מה-שמו-הוא-לא-דמות-חשובה-נכון? בבגידה, מתמרן את ארין הצעיר באמצעות "תסתכל ציפור" (ליטרלי), וכך מגייס את תושבי העמק, בית ארין, למלחמה נגד הבולטונים שבוינטרפל. רגע, לאצבעון לא הייתה ברית עם הבולטונים שבוינטרפל? הוא לא שלח אליהם את סאנסה כדי שהיא תתחתן איתם אבל בעצם תנקום בהם אבל בעצם השאיר אותה שם להירקב בזמן שהוא עוסק בתחמונים אחרים עם הלאניסטרים כדי – משהו? עזבו, אני כבר לא יכול לעקוב אחרי המזימות שלו, אני לא יודע עם מי הוא עובד באמת ונגד מי הוא עובד בכאילו. ואני לא בטוח שהוא בעצמו יודע.

לא התגעגענו. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
לא התגעגענו. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

מירין: טיריון, אביר הריאל פוליטיק של ווסטרוז, מתקשה להסתדר עם עולם האידיאלים הנעלים וההכל-או-כלום של מירין. "שלום עושים עם אויבים", הוא טוען, ומחלק לאדוני הערים היריבות זונות כדי להמתיק את היחסים איתם. אין ספק שהוא צודק – כלומר, הרעיון של הפסקת העבדות בזבנג וגמרנו הוכיח את עצמו, כצפוי, כבלתי ישים, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר לוקח זמן. אבל גם ההצעה הנגדית שלו לא ברורה בכלל. תפסיקו את העבדות תוך שבע שנים, הוא אומר לשליחי האדונים, ובתמורה…? מה האינטרס שלהם להסכים? "בעלי העבדים יפוצו, כמובן" הוא אומר – מאיפה? האוצר של מירין אינו בלתי מוגבל, מי ישלם על זה? כמו כן, משטרת הפרובינציה מחייבת אותי לכתוב היי תראו הנה יוסף סוויד.

היי תראו הנה יוסף סוויד (צילום מסך)
היי תראו הנה יוסף סוויד (צילום מסך)

מעלה מלך: בסדרה של סצינות ארוכות ומשמימות למדי, נראה שסרסיי וליידי אולנה כורתות ברית כדי שיוכלו להביס יחד את הדרור הרם. (אולנה, שלא כמנהגה, אפילו מפספסת את הפתח הברור להכניס אחת לסרסיי: כן, הדרור הזה, הוא כזה מעצבן, מי האידיוט שנתן לו כוח, תזכירי לי?). ולכולנו עדיף שבאמת יעשו את זה, כי הדרור הזה מתחיל לשעמם. הוא אדם מסתורי, הוא נראה בו בזמן כמו אדם שבאמת ובתמים מסור לאמונתו וגם כמו תככן מהמעלה הראשונה שאפילו אצבעון וואריז היו מתרשמים ממנו – אבל למה הוא חייב לחפור כל כך הרבה?! דקות ארוכות אנחנו נאלצים לספוג את סיפורי התנ"ך בעל שבעת הקצוות שלו ומעשיות על חזרה בתשובה. הפעם הוא מוציא מתאה את מארג'רי כדי שתבוא לבקר את אחיה לוראס, הכלוא כבר הרבה זמן באשמת חיבה יתרה לשירי אירוויזיון. ‏(איחודים מרגשים של אח ואחות בפרק הזה עד כה: 2). "הם אפשרו לנו להיפגש כדי לעזור לשבור אותך", מארג'רי אומרת, והיא טועה. הם אפשרו להם להיפגש כדי לשבור אותה. ונראה שזה עובד, כי יש מצעד-עירום-shame-shame-shame נוסף בתכנון. הוא מתוחכם, הדרור הזה. רק למה הוא צריך לחפור בראש כל כך הרבה, למה.

מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

וינטרפל: ראמזי פוגש את אושה בעודו פושט באכזריות את עורם של תפוחים ואוכל אותם (זה יעשה לו שלשול. מגיע לו). כבוד לאושה, שעשתה את כל מה שיכלה, ממש עד הסוף, למען בית סטארק, אבל מסיימת את הסצינה עם סכין בצוואר. הכניסו כאן אמוג'ים עצובים. RIP, אושה, אבל בהשוואה לדברים אחרים שקורים לאנשים כשהם נמצאים בשבי של ראמזי, אפשר לומר שהיא בהחלט יצאה בזול.

איי הברזל: תיאון חוזר הביתה, ופוגש את אחותו הלא-מאוד-אוהבת ‏(איחודים מרגשים של אח ואחות בפרק הזה: 3. בינגו), שכצפוי מתעצבנת עליו, אבל לא מהסיבות הצפויות: לה זה נראה מאוד חשוד שתיאון מצא זמן לברוח ולהגיע הביתה בדיוק לפני הבחירות, וחושדת שהוא עומד להתחרות בה על כס-המלח. ברצינות, יארה, זה נראה לך הגיוני? הבנאדם שבור, סוחב אחריו רצף של כשלונות, בעל כריזמה של בננה שנשארה בשמש יותר מדי; כלבלב רופס, עלוב וקצוץ-זין – מי בדיוק יצביע בשבילו? והאם אני אצליח לסיים את הפיסקה הזאת בלי להזכיר את בוז'י הרצוג? מתברר שלא.

מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)
מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

ואיז דותראק: דאריו נהאריס וג'ורה מורמונט סבלו ממגפת הסוסים הנעלמים, שנפוצה גם בווסטרוז ולכן נראה שהם חצו את המדבר ברגל… איכשהו. הם מגיעים לואיז דותראק כדי לנסות לחלץ את דאינריז, אבל אחרי היתקלות קצרה, וכשהם מוצאים אותה בקלות מפתיעה, היא מכריזה שהיא לא רוצה חילוץ. לה יש תכניות אחרות. ואז הפינאלה: כשכל החאלים מתכנסים במבנה עץ אחד כדי לדון בגורלה, היא מחסלת אותם באמצעות… הפיכת לפידים. אוי נו.

שלא תטעו, התגלותה השניה של דאינריז הבלתי נשרפת מתוך האש היתה רגע-חאליסי גדול ומוצלח וממש מתחנן שיהפכו אותו ל-GIF – ויותר מזה, נראה שהוא מזיז את הסדרה קדימה באופן נדיר. עכשיו לא רק חאלאסאר אחד צועד בעקבות אם הדרקונים, אלא הדותראקים כולם. כוח מרשים. אבל האופן שבו היא הגיעה לרגע הזה היה לא משכנע במידה שמזכירה אירועים מסוימים בדורן שאנחנו מעדיפים לשכוח. דאינריז לא ניצלה שום אסטרטגיה מתוחכמת או יכולת מיוחדת או דרקון – היא פשוט הפילה לפיד. איך בדיוק נוצרת שריפה ענקית כזאת בתוך רגע? האם הרצפה, הקירות והוילונות אצל הדותראקים ספוגים תמיד בנפט? כי אש לא באמת מתפשטת במהירות כזאת. ואיך זה שכל החאלים – גיבורים גדולים כולם, בליגה של דרוגו – הפכו בבת אחת לילדים צווחנים שיכולים רק לרוץ מסביב ולצעוק? באמת אין להם שום תכנית חירום למקרה של שריפה? האם באמת היה כל כך קל לחסום את הדלת (היחידה) אל בית הפיקוד העליון, שנמצא באמצע עיר ענקית והומה – ואף אחד לא חשב לפתוח את החסימה הזאת אחרי שהיה ברור שהבניין עולה באש? ולמה זה בכלל בסדר מצד דאני לוחמת זכויות האדם לרצוח את כל החאלים, שרובם בתכלס מעולם לא עשו לה שום דבר רע, וככל הידוע לה היו שליטים נאורים וחמודים? זה לא פיתול עלילה רע, הוא היה פשוט קל מדי. הרבה יותר מדי קל. בדיוק כמו החיסול הפתאומי של אצולת דורן. בדיוק כמו ההחייאה של ג'ון. דברים גדולים קורים בעונה נטולת ה-ר.ר. הזאת הרבה יותר מדי בקלות, מסתמכים הרבה יותר מדי על פערים בלתי מוסברים בעלילה ועל "כי-ככה-אמרנו". ומה שבא בקלות – אין לו משקל. מה שאמרתי על הירידה ברמת הכתיבה של הסדרה? אז זה.

אז, בגדול: זה היה אחד הפרקים האלה – שלעתים קרובות מגיעים לקראת אמצע העונה – שבהם אנשים מחליטים מה הם הולכים לעשות, אומרים מה הם הולכים לעשות, אבל עדיין לא עושים. נראה שאנחנו יודעים לאיזה רגעים גדולים לצפות העונה: מלחמת שלג בשלג על וינטרפל, צבא טיירל נגד הדרורים במעלה מלך, חאליסי בראש צבא הדותראקים נגד סוחרי העבדים, וכמובן, סצינת סקס לוהטת של בריאן וטורמונד, הדב והעלמה הנאווה. כמו כן, אניה בוקשטיין.

נעדרים: בראן – ולשם שינוי, יש מקום לגעגוע: היינו שמחים לראות אותו ממשיך לשוטט במרחבי הזמן. אריה.

דמויות מתות: אושה.

עירום לא רלוונטי: הסדרה חזרה הפרק הזה לסחור בסקס, כולל כמה איומים באונס סדרתי, אבל עירום ממש הגיע רק כשדאני עשתה שוב את קטע ה-"תראו, לא נשרפת" שלה. וכרגיל, ג'ורה הוא היחיד שלא מצליח להשפיל מבט.

הסצינה: עם כל הכבוד לאש של חאליסי: הרומן הקצר של טורמונד ובריאן.

הסיפורים האמיתיים שמאחורי הסדרה: ביום שני, 23.5 באוזןבר – "הסיפורים שמאחורי משחקי הכס", ההרצאה של ההוא שכותב את סיכומי הפרקים בטיים אאוט, על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו השראה לסדרה, ואיך זה קשור ל"הנסיכה הקסומה" ולאירוויזיון. עוד פרטים בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".