הצייצן הלאומי

אהוד ברק

ראש הממשלה העשירי של ישראל והרמטכ"ל ה-15, בן 75

דיברתי הבוקר בפסטיבל הבננה בכינרת, על האתגרים העומדים בפני ישראל, על השחיתות בממשלה ועל מה שמאחד אותנו כעם: זה מתחיל באות פ׳. פניקה, פרנויה, פסיכוזה, 'פואטרי סלאם'.

(הייתי אמש ברחוב הרכבת בת"א. מישהו צריך לבצע את המשימה ולשמור על צלם אנוש. גם בצל הזוועות הגדולות ביותר) מי אני? ראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל והרמטכל ה־14 של צהל. אב לשלוש בנות, ולכן גם פמיניסט (אפילו הצטלמתי עם רג'ינה ספקטור).

לפני 31 שנים כאלוף פיקוד מרכז, הקמתי את 'דובדבן'. שלשום הייתי בפתיחת העונה השניה של 'פאודה'. לאן הגענו. עצוב

>> לפרויקט המלא

עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
זהבה גלאון ושולי מועלם
גיא פלג
דורי בן ישראל
אבי בוסקילה
עמוס דב סילבר

אבל ברצינות. אני זוכר את הלילה ההוא כילד בן חמש בקיבוץ. מדורה מול המאפיה הישנה. המבוגרים רוקדים. חלום הדורות מתגשם. המימוש – עתיר הישגים, אך גם מלא בעיות. יוקר המחיה, הזנחת הדור הצעיר והיעדר התקווה מתכנסים לנתון אחד. מגמה מדאיגה. חובתנו ומשימתנו להביא להיפוכה.

צוללות הן חיוניות, אמון הציבור חיוני אף יותר. יש הרבה סימני שאלה. לכן, כמו שאומר בוגי, חובה לחקור. גם בגרמניה (היינו. העלתי את ממוצע הגיל והורדתי את ממוצע היופי. נילי ואני נהנינו מאוד).

ככל שהממשלה נדמית יותר ויותר פועלת על מנת לשרת את עצמה, או את גחמות העומד בראשה – דינה לעבור מן הארץ
דברי אמת – ניכרים.