הגיע הזמן שנוכל לעלות מהדלת האחורית בכל קווי האוטובוס

האדם נגד המכונה: לא חסרות בעיות בתחבורה הציבורית בישראל. חלקן מצריכות אמנם טיפול יסודי, יקר ומסובך, אבל לא כולן. באוטובוסים בישראל ובתל אביב בפרט, הנהג – שתפקידו חשוב גם כך – הוא גם הכספר. הוא זה שאחראי לבדוק תעודת חוגר לחייל, להטעין רב־קו ולהחזיר עודף. בקיצור, הוא עסוק בשלל עניינים שתוקעים את האוטובוס זמן רב בתחנות וגם גורמים לנהג להתרכז בדברים שאינם קשורים בנהיגה. לפני כשלוש שנים וחצי יצאו משרד התחבורה וחברת דן במהלך דרמטי שנועד לטפל בדיוק בזה: אז הושק בדן קו 1, שלבד מאורכו, מהלוק החללי והמרשים, גם מנתק לגמרי את התקשורת עם הנהג, והעלייה אליו מתבצעת אך ורק באמצעות ממשק אדם מול מכונה. ההנחה הייתה שהמהלך ימנע תאונות דרכים וגם יהפוך את הנסיעה למהירה הרבה יותר – האוטובוס יעצור בתחנה, נוסעים יעלו במהירות, והאוטובוס ימשיך בנסיעה.

>> האופניים של הרוכב שנהרג נצבעו לבן והוצבו במקום התאונה

מאז התפשטה המגמה גם לקווים בודדים אחרים של דן (189, 289), ובקווים אחרים יושמה המהפכה חלקית, כך שמתאפשר לעלות *גם* מהדלת האחורית ולשלם עם הרב־קו, אבל אפשר גם להשתמש בנהג כדי לשלם במזומן. פנינו למשרד התחבורה ולחברת דן כדי לקבל נתונים שיאששו את ההערכה שניכרת לעין שלפיה הנסיעה באמת מהירה בהרבה. אלה סירבו להעביר לנו נתונים על התוצאות בשטח, אבל לפי ארגון 15 דקות, הפועל לשיפור התחבורה הציבורית בישראל, אפילו למיני מהפכה של התשלום בדלת האחורית יש תוצאות. "באוטובוסים שבהם יש עלייה מהירה מכל הדלתות, זמן הנסיעה מתקצר ב־10־20 דקות, תלוי כמובן במסלול הקו, בחברה ובמכשיר התיקוף", נמסר משם. "אין סיבה שזה לא יקרה מהר יותר, ובכל האוטובוסים. זו פעולה פשוטה וצריך לשים אותה בראש סדר העדיפויות". גם הנוסעים מסכימים. "אין ספק שזה שיפר את איכות הנסיעה", קובעת יובל (28), סטודנטית ותושבת העיר. "יכול להיות שאנשים קצת שכחו מה היה כאן לפני כן, אבל זה היה סיוט. היינו צריכים להשתרך בתור ארוך ליד דלת האוטובוס, היו אנשים שעקפו, אנשים שהתעכבו אצל הנהג משום שהגיעו עם שטרות גדולים מדי. הכל השתנה מאז".

כניסה מהדלת האחורית של האוטובוס (צילום: שלומי יוסף)

נשאלת השאלה אם לא בשלה העת להתרחב. האם לא ראוי להתקין מערכות תשלום אוטומטיות שיוציאו את הנהג מסיפור הכסף? תמר קינן – מהנדסת אזרחית וסביבתית ומנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר – מאמינה שמהלך כזה יעזור מאוד לתחבורה הציבורית בעיר. "זה משחרר את הנהג מלהיות כרטיסן או פקח, וכך הוא בעצם ממוקד ומרוכז יותר בנסיעה. יש גם עניין הזמן: אם לעשרה אנשים לוקחת דקה לעלות לאוטובוס מדלת אחת, לאותה כמות של אנשים לוקח חצי דקה בשתי דלתות. בסופו של דבר האוטובוס צריך להתחרות בנסיעה ברכב פרטי והחיסרון המובהק שלו הוא העצירה בתחנות. ככל שמצליחים להקטין את העצירה הזאת כך מאפשרים לאוטובוס להיות יותר מהיר ולהתחרות ברכב הפרטי".
נכון, מהלך כזה יצריך חינוך של הנוסעים ובעיקר הרבה כסף בהתאמת האוטובוסים למהלך החדש, אבל זה לא שחסר פה כסף להשקעה בתחבורה – פרויקט כזה הרי יעלה הרבה פחות מהעלות של השמשת פרויקט אוטותל, למשל.

כניסה מהדלת האחורית של האוטובוס (צילום: שלומי יוסף)

אף שסירבו למסור נתונים, מחברת דן נמסר כי בהחלט נמדד שיפור בזמן קליטת הנוסעים. "את הנתונים מטבע הדברים אנחנו שומרים אצלנו". באשר לפרויקט "עלייה מדלת אחורית", המאפשר תשלום ברב־קו אך גם מאפשר לשלם דרך הנהג, נמסר: "בהחלט יש כוונה להגדיל את הנפח ולהגיע למצב שבו כל קווי התחבורה הציבורית יעבדו במתכונת זו. חברת דן היא פורצת דרך בתחום זה ומשתפת פעולה באופן מלא לצורך הגשמת החזון".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.