מסיבת בית: הדיור השיתופי מגיע לתל אביב

בזמן שמיזם WeLive בדרך אלינו מאמריקה ובשכונת שפירא כבר פועל פיילוט של קו־ליבינג, הכריזה העירייה השבוע על פרויקט דיור שיתופי שיקום בשכונה חדשה בתל אביב. אבל מה אם מגורים שיתופיים הם בסך הכל בתי אבות אקסקלוסיביים לצעירים שמשוועים לחברה לא מגוונת בעליל?

WeLive Wall St
WeLive Wall St
13 בדצמבר 2017

פעם, אחרי שעברו במעונות, בדירות שותפים מטונפות ובדירות סטודיו צפופות, התקבצו מרבית בני האדם בזוגות ועברו לגור בדירות בנות כמה חדרים, בהתאם ליכולתם הכלכלית ולצרכים המשפחתיים שלהם. עליית מחירי הדיור וגם העובדה שיותר ויותר מתושבי הערים (וגם הפרברים במידה פחותה) דבקים ברווקות וממשיכים לחיות לבד שנים רבות, הולידו בשנים האחרונות פתרונות דיור כמו מיקרו דירות (או בישראל – פשוט דירות מחולקות באופן לא חוקי) וניסיונות למציאת צורת המגורים הראויה לאדם המתמיד בבדידותו אך לא מעוניין לוותר לחלוטין על חברתם של אנשים אחרים.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
איך לנצח את הבדידות ב-5 צעדים פשוטים
כך תחזרו לגזרה בזמן דיכאון
סיפורי פסיכולוגים מהגיהנום

דיור שיתופי. צילום: GettyImages
דיור שיתופי. צילום: GettyImages

מודל המגורים השיתופיים Coliving (קיצור של Common Living) הוא אחד הפתרונות האפשריים ועושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בתל אביב. בניגוד לקונוטציה הקומונלית/ קיבוצית/ היפית שמעורר המושג, מדובר בקומפלקסים מנוהלים היטב של דירות מאובזרות (מריהוט ומוצרי חשמל ועד לסכו"ם ומצעים בחלקן). בבנייני קו־ליבינג הדירות קטנות מהממוצע, ותמורת ויתור על מרחב מחיה פרטי מרוויחים הדיירים פטור מכל התעסקות בחשבונות וביורוקרטיה (החברה המנהלת דואגת להכל) וכמובן – הרבה יותר מרחב משותף.

אוטופיית הקו־ליבינג היא גן עדן יאפי של ממש – ממטבח שף מאובזר, שולחנות פינג פונג, הוקי וביליארד, חדרי ארקייד, חדר כביסה, ספרייה, פינות ישיבה, ובחלק מהמודלים – גם בר קוקטיילים לרווחתם של הדיירים. כדי שלא יהיה מדובר רק ב"בניין מאובזר", על כל בניין מנצח גם מנהל קהילה שדואג לחבר בין דיירי הבניין ולהבטיח את החיבור ביניהם באמצעות ארגון פעילויות משותפות – מהרצאות וארוחות משותפות או צפייה בספורט עד שיעורי יוגה וסלסה. ההבטחה הגדולה ביותר בקו־ליבינג היא שהשלם גדול לכאורה מסך חלקיו. מועדון החברים הזה אמור לתפקד כקהילה וכך, על פניו, גם להפיג את בדידותנו האורבנית המכלה.

קהילה בכוונה תחילה

"בעידן של קפיטליזם מואץ, בשילוב עם תנאי חיים של אורבניזציה ועבודה קשה מאוד, איכות החיים עלתה, אבל משלמים על כך בערעור של חיי הקהילה", אומר הפסיכולוג החברתי ד"ר גבריאל בוקובזה בהתייחסו לבדידות ולרצון של צעירים לעבור למגורים שיתופיים. "הזמנים השתנו, פעם אחד מהקשיים הנפשיים של בני אדם היה שהם לא יכלו להגשים הרבה מהמאוויים של עצמם. היום אנשים חיים בסיפוק, אבל שאלת המשמעות הפכה ליותר רלוונטית. כל עוד החברה הייתה  קולקטיבית, בשנות ה־ 50 וה־ 60 , אנשים שמחו להקריב למען לרעיון גדול יותר, אבל כשאתה לא חלק מרשת, סיפור שהוא גדול ממך, אתה מרגיש בודד".

WeLive Wall St
WeLive Wall St

הסוציולוג ד"ר שי בן יוסף מוסיף: "לפני 250 שנה אנשים פשוט חיו, מתו ונולדו בתוך קהילות, לא היה משהו אחר. המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה לא באמת הייתה קיימת, כל קהילה כמבנה חברתי הייתה המבנה האורגני הבסיסי. מרגע שנוצרה חברת ההמונים נותרה השאלה מה קורה לקהילה, ומאמצע שנות ה־ 60 אנשים כבר מתארגנים סביב עניין משותף ולא על בסיס אזור גיאוגרפי".

תחליף אחד לקהילה כזאת הוא הקו־ליבינג – תנועה רעיונית שמחברת אדריכלות, תכנון ערים, קיימות חברתית וקיימות עירונית ומציעה חיי קהילה מסוג חדש. חברות כמו WeLive OpenDoor ו־ The Collective אימצו את הרעיון הזה, אבל הפכו אותו לקומפלקסים מהודרים שהם בסך הכל המשך הגיוני של חללי העבודה המשותפים שהשתלטו על חיינו. בחוד החנית של הקו־ליבינג בתצורתו הנוכחית ניצבות ערים מערביות גדולות ויקרות כגון ניו יורק ולונדון. WeLive , זרוע המגורים של ענקית חללי העבודה WeWork , פתחה השנה שני מתחמי קו־ליבינג בני מאות דירות – אחד בוול סטריט שבניו יורק והשני בווירג'יניה (שמשרת את העובדים בוושינגטון הבירה), וצפויה לפתוח מתחמים נוספים בשנים הקרובות.

"אנו בהחלט יוצרים הזדמנויות לתקשורת וחיבור עבור החברים שלנו, אבל כפי שהם בוחרים", מסבירה ראש צוות התקשורת של WeLive , גוונדלין רוקו, את ההבדל בין קו־ליבינג לבין יחסי השכנות הרגילים שאנו מקיימים. "הם יכולים לבחור כמה אינטראקציה הם רוצים עם חברים אחרים. צוות הקהילה שלנו תומך בבניין ומבטיח את קיום דרישות הצרכים של חברינו, והם מוכנים לטפל בכל הבעיות שעלולות להתעורר".

WeLive מתכננת גם למתוח זרועות לעבר עוד מקומות בעולם, ובהם תל אביב – קומפלס של WeLive ליד בניין בית המשפט בשוקן צפוי בחודשים הקרובים להגיע לאישור הוועדה לתכנון ובנייה, בתקווה לצלוח את הביורוקרטיה.

WeLive Wall St
WeLive Wall St

"בתוך כמה חודשים ייגמר ההליך התכנוני ויחל ההליך הסטטוטורי", מאשרת סגנית מהנדס העיר אורלי הראל, ומציינת שפרויקט קו־ליבינג נוסף מתוכנן בצפון העיר, "במגרש שהייעוד המקורי שלו למרפאות". השבוע הודיעה העירייה כי תקים פרויקט מגורים שיתופיים גם בדרום העיר, בשכונה החדשה מכבי יפו שתיבנה מדרום לפארק החורשות. הראל מציינת שקהל היעד של הפרויקטים הוא מבוגרים־צעירים, בין סוף לימודיהם האקדמיים לתחילת חיי המשפחה – "שם חיי הקהילה כמעט לא קיימים".

מתחמי דיור שיתופי צפויים לצוץ גם בערים אחרות. בין השאר, WeLive אמורה להציע דירות קטנות להשכרה מעל חללי העבודה המשותפים שתפתח בירושלים. הסטארטאפ Communit , שהקימו איתן סרבר ושי עם שלם, כבר נמצא במשא ומתן מתקדם לרכישת קומפלקס מגורים בשכונת הדר בחיפה.

סרבר ועם שלם, שני מתכנני ערים שהכירו בזמן לימודיהם בטכניון, מציינים כי בישראל – שבה כ־ 75 אחוז מהאוכלוסייה מתגוררת בערים ו־ 91 אחוז מהרווקים חיים בערים הגדולות – מספרן של הדירות הקטנות, המתאימות למשקי בית של עד שתי נפשות, קטן מאוד. הם מקווים להביא את הקו־ליבינג לפריפריה של הערים הגדולות בישראל: חיפה תהיה הסנונית הראשונית, ואחריה אמורים לקום פרויקטים גם בבאר שבע, בירושלים ובמקומות אחרים.

מרימים את השכונה

בספרו " The Great Good Place " טבע הסוציולוג האמריקאי ריי אולדנברג את המושג "המרחב השלישי", המתאר את המקום הממוקם בין המרחב הראשון (הבית) והמרחב השני
(העבודה). בעידן הדיגיטלי שבו אנשים עובדים שעות ארוכות מהבית, המרחב הזה הצטמצם, וזה בדיוק המקום שסרבר ועם שלם מכוונים אליו. "חלק מהתפיסה היא לייצר דיור אטרקטיבי לצעירים וזוגות גם מחוץ לאזורי הביקוש ולקדם עירוניות ומרחב שלישי גם במקומות הללו", מספר סרבר, "בהדר אנחנו לא הולכים לאזור הכי מרכזי, התפיסה היא לאפשר לאנשים לגור עם אנשים דומים להם, יאנג אדולטס (מבוגרים־צעירים – ע"ס), אבל לא רק, בלי להיות חייב לגור במרכז תל אביב".

WeLive Wall St
WeLive Wall St

את פריחתו של המרחב השלישי, באופן שיתרום גם לטובת מרחב הקו־ליבינג אך גם לאזור הגיאוגרפי ולמרחב השכונתי, מקווים סרבר ועם שלם ליישם על ידי שילוב עסקים חברתיים, כמו מרחב הבר וההופעות באכסניית אברהם הוסטל, כדי ליצור תנועה פנימה והחוצה. "אנחנו מאמינים ששכנות זה משאב, שיש לנצל אותו לנטוורקינג, לרכישות משותפות ולדברים אחרים. אנחנו מדברים על טרייד – אתה מוותר על מעט מרחב פרטי אבל תמורת אותו ויתור אתה מקבל מרחבים משותפים.

אם אתה גר ב־ 50 מ"ר תמורת סכום מסוים, אתה תשלם את אותו המחיר על 15 מ"ר פחות במקום שבו מרחב המחיה הכולל הוא 100 מ"ר", מפרט עם שלם, וסרבר מוסיף: "הבניינים שלנו מסתכלים על המרחב הסמוך. אנחנו מקווים להפוך את האזור כולו למקום שכיף להיות בו. לא רק הדיירים ירוויחו, גם העיר, כי תהיה תנועה. חיי רחוב הם קריטיים כל כך להצלחתו של אזור מגורים".

האדריכלית שולמית ישר, מתכננת מגורים זה יותר מ־ 20 שנה ותומכת נלהבת של מגורים שיתופיים לא רק עבור צעירים עירוניים מפונקים, אומרת: "הכיוון שאליו אנחנו הולכים הוא סוג של אינטימי־גלובלי – מצד אחד בדידות גדולה מול המסך, ומצד שני הרשת מאפשרת לך לבחור מי קבוצת השייכות שלך". ישר אחראית לקבוצת פייסבוק בשם מ.מ.ש שהוקמה לפני חמש שנים ומקדמת את רעיון המגורים השיתופיים בישראל.

WeLive Wall St
WeLive Wall St

הקבוצה משמשת גם כמקור ידע עבור כל מה שקורה בתחום וגם כנקודת מפגש לאנשים שמאסו בחייהם הנוכחיים ובשלים לנסות משהו אחר. יש שם בני 50 פלוס בפרק ב', אימהות חד הוריות שמעוניינות לצמצם את הוצאות המחיה וליצור סביבה תומכת לילדיהם באמצעות מגורים שיתופיים, ועוד טיפוסים שאינם המתעניינים הרגילים במודל. אבל איך באמת נראים החיים בפרויקט קו־ליבינג בישראל?

תשובה ראשונית אפשר למצוא בשכונת שפירא המתפתחת, שם, בדיסקרטיות שלא הייתה מביישת יחידת מודיעין, פועלים זה שנתיים מרחבי מגורים שיתופיים של היזמית המסתורית הנקראת Venn . בעלי החברה לא מוכנים להתראיין באופן רשמי (את "היציאה הרשמית מהארון" הם מתכננים לחודשים הבאים), אך נודע כי הם מנהלים לפחות שני בניינים של מגורים שיתופיים בשכונה, ובהם נהנים הדיירים מדירה מאובזרת, טיפול בחשבונות, ארוחות ואירועים משותפים (המועברים בתפוצה דרך סמסים וקבוצת פייסבוק), וגם רכישה משותפת של מינויים לסטודיו נעים וסלי ירקות.

הבחירה בשפירא המאופיינת בחיי קהילה מפותחים יותר לעומת השכונות האחרות בעיר אינה מקרית. גם Venn חרתו על דגלם לחזק את הקשר בין הדיירים לקהילה שמסביבם. "עברתי למקום לבד כי הייתה לי הרגשה שזה יכול להתאים לי. אני בן אדם שלא מסתדר עם דברים כמו נציגי שירות, חבילות אינטרנט וטיפול בארנונה", מספרת נורית שבעבר גרה באחד הקומפלקסים בשפירא, ומוסיפה: "זו שכונה שיש בה חוויה שונה מתל אביב, אתה מרגיש יותר משפחתיות, ואני חושבת שמה ש־ Venn מציעים יכול להעניק תחושה של קהילה. אני מרגישה שהחיים העירוניים מלאי הבדידות הם עצובים. אף פעם לא יצאתי לבירה עם השכן שלי עד שהגעתי לדירה הזאת. אם אני חלק מקהילה ואני באה ביום שישי לשמוע הרצאה כי אין משהו אחר לעשות, זה מקרב אנשים בחיים האלה. אני לא רואה את עצמי עוזבת את תל אביב, אבל הבדידות קיימת ואני בגיל שקשה ליצור חברויות חדשות. בחיי הקהילה זה מתאפשר".

WeLive Wall St
WeLive Wall St

דנה, שהגיעה לתל אביב מיישוב קהילתי בצפון ועברה לאחד הקומפלקסים של Venn בשפירא, מספרת על חוויה דומה. "העיר הרתיעה אותי תמיד והמגורים ב־ Venn נשמעו לי מעניינים. אצלנו בבניין כולם מכירים את כולם וזה יצר קרבה וקשר, כמו קומונה קטנה. יש גם קשר עם בניינים אחרים, פעילויות שעושים יחד". למרות הערך המוסף דנה עזבה את הדירה בחודשים האחרונים מסיבה אחת פשוטה – היא הייתה לה יקרה מדי. געגוע למקלט אפשר להתווכח על כדאיות המודל ועל סיכויי השרידות שלו לטווח הרחוק, אבל מבחינה כלכלית ניסוי הקו־ליבינג מצליח ברוב המקומות שבהם הוא קיים. Venn אומרים שהם מלאים עד לאמצע שנת 2018, ובמקומות אחרים כבר יש רשימת המתנה.

אבל האם מספר פרטים שהתקבצו יחד ללא כל היכרות מוקדמת ומפאת הרצון לשפר את איכות חייהם, אכן יכולים להתקבץ לידי קהילה של ממש בלב העיר? האם אכן מדובר בפתרון שיעזור לנו להפיג את תחושת הבדידות בבואנו ליצור באופן מסונתז את מה שפעם היינו נולדים לתוכו ומתים כחלק ממנו? "אני חושב שיהיה יומרני לומר שזה יפתור את הבעיה, אבל זה בהחלט מתייחס לכאב הזה", מציין עם שלם, "דור השכירות מאופיין בארעיות. הדבר הזה נותן משהו שמתייחס לזה ויוצר את החיבורים, רואים שזה הופך לתופעה חברתית משמעותית. קח לדוגמה את יפן, שם יש בתים משותפים (Shared House) שמתמודדים עם כל הנושא של התפוררות התא המשפחתי ושל מושג הבית. ומה זה 'הבית'? זה שמישהו חוזר ויהיה אור, זה האנשים שאתה שומר איתם על קשר, מביא להם מרק. יש שם קהילה מסורתית שהערכים של משפחה ובית היו מוטמעים בה, ואנחנו רואים שיש רצון לחזור לערכים האלה".

WeLive Wall St
WeLive Wall St

לדברי ישר, "זה פשוט אנושי, הרצון לחיות בחברה שמטיבה עמך, לצד האחר שאתה בוחר אותו. בעבר התכנון היה חברתי יותר – הלובי, החצר המשותפת, אפילו המקלט. היום הכל הופרט, אפילו הביטחון הופרט מבחינה תכנונית. אין שום דבר ציבורי, וכך גם היחס של האנשים, אין קשר בין השכנים. קו־ליבינג זה בעצם להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר שטחים ציבוריים של חיים אנושיים בסביבה הפרטית שלך. זה בעצם לחזור קצת אחורה אבל לקחת את זה כמה צעדים קדימה".