נטע ברזילי מול עשרות הרוגים: קיבלנו הצצה לאירוויזיון 2019
מי שמפנטז על אירוויזיון 2019 בישראל קיבל היום מנה של מציאות לפרצוף, אחרי אופוריה לאומית מוטרפת. החגיגה בכיכר רבין הייתה אירוע הזוי ובלתי מתקבל על הדעת, וכולם אחראים לזה - גם נטע ברזילי
היום קיבלנו הצצה לאירוויזיון 2019. על הבמה בכיכר רבין חגיגה – המאמי הלאומית החדשה, זוכת האירוויזיון הטרייה נטע ברזילי מרימה לעשרות אלפי אנשים משולהבים ברגש לאומי שבאו לחזות בקרקורים הקליטים. כמה עשרות קילומטרים משם, בגבול רצועת עזה, נורו למוות יותר מ-50 פלסטינים ונפצעו יותר מ-1,300, שאם לשפוט לפי המקרים הדומים האחרונים, היו ככל הנראה רובם המוחלט לא חמושים ולא מסוכנים לביטחון ישראל.
כך, כמו דיפטיך חולני במיוחד, נראית המציאות הישראלית תמיד, אבל בימים האחרונים ביתר שאת. מצד אחד חיים נורמליים, מצד שני טירוף מוחלט. ההיי שמדינת ישראל נכנסה אליו – ותאמרו בצדק, אין לנו הרבה סיבות ביום יום להיי כזה – הפך את כולם עיוורים למה שבאמת מתרחש כאן מדי יום. לא שבדרך כלל כולם עם עיניים פתוחות לעוול, לגזל, להרג ולאכזריות, אבל הפעם זה צורם במיוחד.
הפעם, בתזמון טראגי, הפלסטינים החליטו למחות על המצור הבלתי נגמר, על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ועל הגזל שנמשך כבר עשורים, דווקא ביום חגנו. איך הם מעזים? הם ביצעו "הפרות סדר", כפי שמדווחים אתרי החדשות. מהו הסדר שהופר ב"הפרות הסדר" הללו, שבגינן מותר להרוג יותר מ-50 מפגינים? הסדר המופתי בעזה? הסדר בגבול? הסדר מול צה"ל? לא. הסדר שחשבנו שמגיע לנו, הסדר שבהיותנו מדינה מתוקנת ורגילה, עם ככל העמים, כזה שמקבל בברכה את זוכת האירוויזיון שלו ורק רוצה לחגוג איתה. מדינה מסודרת. מדינה מתוקנת. מה בסך הכל ביקשנו? די כבר להפריע שם בדרום, שבו בשקט ותסתפקו בבית הכלא הענק שלכם.
האם נטע ברזילי הייתה צריכה לבטל את האירוע האטום והמנותק הזה? מצד אחד קשה לצפות מאדם צעיר שנמצא בהיי של החיים שלו לקבל החלטה כזו ולהבין את כל המשמעויות, בטח כשהיא רק נחתה היום בישראל. מצד שני, ברזילי אומרת מה שבראש שלה ומהווה מודל לחשיבה עצמאית, מנפנפת כל מי שמדבר לא לעניין ונראית מודעת לגמרי לכל מה שקורה סביבה. הנה, הייתה לך הזדמנות לעשות משהו בעל משמעות ופספסת לגמרי. כי מה זה כמה עשרות הרוגים ומשבר בינלאומי לעומת קבלת השונה. השונה נגמר בגבול. ומה עם ראש העיר רון חולדאי, איש מפלגת העבודה, שניצח על האירוע בגאווה? ביום כזה, שבו הגבול בעזה בוער ומדינות מחזירות את השגרירים שלהן מישראל, אפשר היה לצפות ממנו לקצת רגישות. ואולי לא. הטירוף הלאומי (ושלא יהיה ספק, ההייפ סביב הניצחון הוא עניין לאומי לגמרי, לא תרבותי) לא מאפשר טיפת רגישות כנראה.
מי שמפנטז על אירוויזיון 2019 בירושלים מפנטז על סדר שלא יופר, על מדינה נורמלית, אבל שוכח ששום דבר כאן לא נורמלי. על הבמה בכיכר רבין אמרה נטע ברזילי "מחשבה יוצרת מציאות". אבל אף אחד כאן לא חושב על המציאות, אלא על מציאות מקבילה לגמרי, שבה הגיוני לחגוג בכיכר רבין בזמן שעשרות פלסטינים נטבחים בעזה. מי שמביט למציאות בעיניים רואה שאנחנו שרים כמו רובוטים את "Toy" בזמן שמסביב הכל בוער. וזה מחזה מטורף.
