הכיכר מוגשת בחסות: למה כיכר רבין תפוסה 118 ימים בשנה?
כיכר רבין חשובה במיוחד לתל אביבים – גם למפגין הזועם, וגם למי שדווקא מחפש בה שקט. בדקנו כמה כל אחד מהם נהנה ממנה, וגילינו שב-118 ימים בשנה היא תפוסה למטרה כלשהי, ומתוכם ב-50 ימים היא חסומה בגלל אוהלים מסחריים. מה דעתנו על זה, והאם צריך לשאול אותנו בכלל?
אולי מעל לכל סמל עירוני, בולטת לה בתל אביב כיכר רבין. משטח מלבני ענקי, עירום כמעט, שגם כשהוא ריק מאדם ניתן לשמוע בו את הדהודי ההיסטוריה מכל פינה – חגיגות הזכייה ותרועות השמחה לאחר זכייתה של מכבי בגביע אירופה, ההפגנות נגד אריק שרון ומלחמת הברירה אחרי הטבע בסברה ושתילה, הניצחונות באירוע "תנו צ'אנס לטראנס", וגם שלוש היריות שהרגו את רבין בתום עצרת השלום. הכיכר היא המגרש הריק הקורא לישראלים לבוא ולהגיד בו את דברם בזמן שתל אביב מקשיבה. על הדרך היא גם משמשת לאירועים "רציניים" פחות אבל חשובים לא פחות – חגיגות יום העצמאות, למשל – וגם למטרות מסחריות שונות. ביקשנו להסתכל על העניין במבט כולל: כמה מהכיכר באמת מוקצה לאיזו מטרה, ואיך היא משרתת אותנו?
מנתונים שהתקבלו מעיריית תל אביב-יפו עולה כי ב-2016 התקיימו בכיכר 68 אירועים מורשים בסך הכל, חלקם מטעם העירייה, וחלקם רק באישורה. אם בוררים מהם את אלה שהייתה להם נוכחות בולטת במרחב הציבורי (אירועים בהיקף גדול, שתפסו חלק נרחב מהכיכר ולפרק זמן של כמה שעות לפחות). נותרים כ-31 אירועים כאלה, שנמתחו על פני 118 יום בשנה. מתוך אלה, 42% היו כאלה שבמסגרתם "נחסמה" הכיכר והשתלטו עליה גורמים מסחריים – מאהלים שהוקמו בשבועות שלפני המרתון, מירוץ האופניים סובב תל אביב ומירוץ הלילה. בסך הכל, במשך 50 ימים בשנה, כמעט חודשיים, תפוסה ונחסמת הכיכר לטובת מה שניתן לראות בו שלט פרסומת ענקי. בכיכר מתקיימים אמנם גם אירועים אחרים שלהם היבט מסחרי משמעותי, למשל אירועי שבוע הספר או יריד ארבעת המינים, אך אלה לא כוללים מאהל מרכזי שחוסם את הנוף (ואת תנועת הולכי הרגל), הם לא מוקדשים לגורם מסחרי אחד (או שניים), והם מעוררים, כך נדמה, פחות אי נוחות ציבורית.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
תעשה, תעשה לך פסל: הפסלים שפזורים ברחבי העיר
מבחן מדידת הבירה הגדול של Time Out
הרחק מהרבנות: הזוגות שבוחרים להתחתן בפראג
לבד מאלה נערכות בכיכר גם שורת הפגנות, עצרות ואירועים חברתיים, החל מהפגנת תמיכה ברומן זדורוב דרך הפגנה נגד חוסר הבטיחות באתרי בנייה, ועד עצרת לשחרור אלאור אזריה או עצרת להורדת מחירי הדיור. אזרח מן השורה המבקש לקיים אירוע בכיכר נדרש לפנות לשם כך למשנה למנכ"ל העירייה, האחראי על אישור הפניות הללו (ועל הפנייתן לגורמים אחרים, בהם המשטרה, לצורך קבלת אישורים נוספים). כך גם לגבי חברה מסחרית שמבקשת להנכיח את עצמה במרחב הציבורי. הכסף שמקבלת העירייה מהחברה על השימוש בכיכר מיועד כמובן לטובת הציבור (למשל לכיסוי ההוצאות על אירועי הספורט הללו), אבל לא בטוחה שהציבור רוצה בו. "מקומם לראות איך העירייה שוב ושוב מתרפסת ונותנת זמן פרסום חסר תקדים לחברות מסחריות", טוען בכעס דרור מזרחי (27), תושב העיר ופעיל חברתי. "המרחב הציבורי משועבד לחברות שגוזרות קופון, והמצב שנוצר בלתי נסבל עבור התושבים".
מה שטוב לטיים סקוור
האם לאפשר אירועים כאלה? יש כאלה הסבורים שהתשובה לא במדיניות כזו או אחרת מצד העירייה, אלא בהעברת ההחלטה בנושא ממנה אל התושבים. אם הכיכר שייכת לציבור הוא ישתתף במנגנון קבלת ההחלטות לשימוש בה. "בעולם יש מעורבות תושבים בניהול המרחב הציבורי", מספר ד"ר יואב לרמן, שותף בחברת פלאנט לתכנון ערים, המונה את הפיוניר קורטהאוס סקוור בפורטלנד ואת בריאנט סקוור בניו יורק כדוגמאות. "אמנם ההליך המסודר פוגע ביכולת להרים אירועים ספונטניים, אבל מדובר במרחב מוצלח ונעים ולא באיזה שוק פרסומות". לדבריו אפילו בטיימס סקוור – כנראה לוח המודעות הגדול בעולם – יש דרג ניהולי שמעורבים בו תושבים ובעלי עסקים.
האדריכל והסופר שרון רוטברד, שחקר את פעילותו של מתכנן הכיכר אברהם יסקי, לא מתרגש מהשימוש המסחרי בכיכר ומאמין שגם ליסקי עצמו זה לא היה מפריע. "הוא הספיק לראות בחייו את הכיכר משמשת לצרכים מסחריים ולא אמר משהו נגד זה", מפרט רוטברד. ובכל זאת, גם הוא חושב שהמרחב היה יכול לעבוד בצורה שמשתפת את הציבור. "יסקי עיצב את הכיכר כלוח חלק שיכול לשמש לפעילויות שונות, ממסיבות טראנס ועד לעצרות פוליטיות ואירועים פוליטיים כאלה או אחרים. גם שוק ארבעת המינים מסחרי באופיו – לא מחלקים שם אתרוגים בחינם. יש מגוון של שימושים בכיכר, אבל טוב היה אם היה אוצר של הכיכר שהיה מחליט מה כן ומה לא ומתי, ושהשיקול העיקר יהיה לטובת הציבור".
בסך הכל, למטרות מסחריות או לגמרי-לא-מסחריות, בשליש מימות השנה יש בכיכר התרחשות משמעותית כלשהי. ארבעה חודשים בשנה בסך הכל עסוקה הכיכר, ובהם היא לא מקיימת גם את תפקידה השני – שטח ציבורי נקי ונעים, הפוגה נדירה מההמולה העירונית ומהרחובות עמוסי העסקים והקניות. יש מי שגם העניין הזה מפריע לו. "יש משהו נעים במשטח הגדול והשומם הזה באמצע הבלגן העירוני ומפריע כשלוקחים אותו ממך, בטח כשזה יותר מפעם-פעמיים בשנה", אומר דן (37) שנוהג לבקר בכיכר עם כלבו מדי יום.
פרופ' מעוז עזריהו, גיאוגרף תרבותי במקצועו, חושב שדווקא באותם אירועים גדולים מממשת הכיכר את הפוטנציאל שבה. "כיכר רבין היא לא כיכר מתפקדת, היא כיכר שחוצים אותה", הוא אומר. "קשה להיות שם בחום בקיץ וגם בחורף, ודווקא באירועים האלה היא מתפקדת. היא עוברת באירועים הגדולים. זו לא כיכר של יומיום".
בין שלהפגנה גדולה, למסיבת מים באמצע השרב או לאוהל מסחרי גדול לטובת כיסוי ההוצאות על המרתון – הכיכר נועדה לשרת את תושביה. אז אם כבר מתמסחרים כמו באמריקה, אולי גם בשלה העת שנשתף את הציבור בהחלטות בכיכר כמו באמריקה? "עוד לא הגענו לרמה כזאת, אבל אני בטוח שנגיע", מסכם לרמן.
מהעירייה נמסר בתגובה: "האירועים שמתקיימים בכיכר רבין אינם מסחריים, הם אירועי ספורט ותרבות לרווחת הציבור, כגון שבוע הספר. עלות האירועים הללו היא מיליוני שקלים ועל מנת לשמור על כספי הציבור העירייה טורחת לגייס חסויות כאשר המטרה היא להוריד, ולו במעט, את עלותם לתושבים שנהנים מהם. חשוב להדגיש כי אף אחד מהאירועים הללו אינו מניב הכנסות לעירייה, אלא כולל הוצאות בלבד ואופן פעולה זה נהוג גם בערים הגדולות בעולם".