"עיר-תעשייה": ספר חדש בוחן את הקשר בין אזורי התעשייה לערים בישראל
ספר חדש מפנה זרקור אל אזורי התעשייה בישראל, הקשר ביניהם לבין הסביבה האורבנית ומנסה לנחש איך ישתלבו בערים עתידיות
המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב השיקה השבוע, בשיתוף הוצאת הספרים רסלינג, ספר עיון חדש העוסק ביחסים המרחביים, התפקודיים והחברתיים של ערים וסביבות תעשייה ועבודה בישראל. "עיר־תעשייה", שבכתיבתו השתתפו ד"ר טלי חתוקה, רוני בר, מירב בטט, יואב זילברדיק, כרמל חנני, שלי חפץ, מיכאל יעקובסון והילה לוטן, עוסק ביחסים בין אזורי התעשייה והעיר ומדגיש את חשיבותו של שיח בנושא לחברה הישראלית, לתעסוקה ולאיכות החיים בעיר. "אזורי התעשייה הם לרוב אזורים מוזנחים ומתים, אולם הם אינם צריכים להיות כאלה", מסבירה ד"ר חתוקה. "הספר מציג עמדות שרואות רואה באזורי התעשייה חלק אינטגרלי מהעיר. באופן כללי אזורי התעשייה מבוססים על מודל תכנוני שהתפתח בתחילת המאה ה־20, מודל הדוגל בהפרדה בין אזורי התעשייה לסביבות המגורים. היום מודל זה כבר פחות רלוונטי, כיוון שיש המון כלים להתמודד עם הבעיות הסביבתיות שיוצרת התעשייה".
הספר הוא חלק שני בטרילוגיה שעוסקת בנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון בסדרה, "שכונה־מדינה", עסק בסביבות מגורים. "זה גלגול מפרויקט קודם שעסק בסגירה של מפעל ארגמן ביבנה", אומרת חתוקה. "עניין אותי להרחיב את הדיון מעבר לנושא סגירת המפעלים בלבד, ליצור שיח המבקש לקדם סדר יום חדש, לשאול אם לתעשייה יש עדיין מקום בערים, איך עשויים להיראות היחסים העתידיים בין המרחב העירוני, תהליכי הייצור וחיי היומיום של התושבים, מה ההשפעה של הטכנולוגיה על פעילות הייצור וכיצד היא עשויה לשנות אסטרטגיות של תכנון בעיר".
המחקר שנעשה לשם כתיבת הספר גילה שכיום קיימת תחרות לא מבוקרת ולא שוויונית בין ערים בשל היעדר תכנון נכון של אזורי תעשייה ברזולוציה ארצית. יש נתק פיזי בין הערים לתעשייה הגורם לבעיות רבות בניהול ובתפקוד אפקטיביים של מתחמי התעשייה. גם הקצאת המשאבים העירוניים לפיתוח אזורי התעשייה לא נערכת בצורה איכותית ונבונה. "בימים אלה מתגבש מסמך מדיניות ואנחנו עומדים גם לכנס שולחן עגול בנושא עם גורמים שונים מהרשויות בארץ. אנחנו בקשר עם גורמים במשרד ראש הממשלה בניסיון לבחון כיצד ניתן ליישם את הפתרונות המוצעים".