חטיבת איסוף צואת הכלבים: התלווינו לפקחי העירייה שמחלקים דוחות
העלאת הקנסות על אי איסוף צואה אמורה הייתה להעלות את חששם של בעלי הכלבים, אבל איך בדיוק אוכפים את האקט המסריח? כתבנו יצא לסיבוב עם מסתערבי הקקי
לא פעם מזדמן לאדם לדרוך על חרא טרי במדרכה תל אביבית, לגרדו על האספלט הנה והנה, ולהמשיך הלאה עם זעם הנכבש במעמקי לבו. לא כך עושים אותם אנשים שיצר המנהיגות טבוע בהם. ציון בן שושן, עובד עירייה ותיק שללא כל ספק נמנה עם האחרונים, החליט בשנת 2002 שנמאס לו. הוא הקים את הסיירת הירוקה של עיריית תל אביב־יפו ויצא למאבק עיקש נגד הצטברות צואת הכלבים בעיר. "ב־2002 הייתה כמות מטורפת של צואה בעיר", הוא אומר, "לא הייתה מודעות בכלל. התחלנו אז ארבעה סיירים, והיום אנחנו כבר 40". כיום עורכת הסיירת גיחות כדרך קבע ללב העיר ולפלורנטין, ולבן שושן בטן מלאה דווקא על השכונה הדרומית. "בפלורנטין יש אווירה אנטי ממסדית", הוא מסביר. "כשאנחנו מגיעים לשם מצלמים אותנו, מתחילים להעביר בקבוצות ווטסאפ הודעות על זה שאנחנו שם".
בקרוב יעלה הקנס על צואת כלבים מ־475 ש"ח ל־730 ש"ח, סכום מרתיע לכל הדעות. בן שושן וחבריו מקווים שזה מה שיביא לירידה בהרגל המטונף, והם גם החלו בניסיונות לדכא את יצר הרע כבר בגיל צעיר – הם פוקדים את בתי הספר ואשכולי הגנים כדי להטמיע אצל הילדים את הנושא. אלא שהאקשן האמיתי בעבודתם מזדמן בעיקר בסיורים. את זה שאליו התלווינו ערכנו ברכב שיטור עירוני אנוכי, שני פקחי הסיירת הירוקה ושני אנשי סל"ע חדורי מטרה. הפקחים סיפרו שדוחות הקקי הם מהזן הנדיר ביותר, שהרי הם מצריכים הבחנה בהליך מתן הצואה מראשיתו, ומשעה שבה בעלי הכלבים מבחינים בהם הם עשויים לנקוט צעדים קיצוניים כדי להימנע מהקנס, כולל לאסוף את הצואה הטרייה בכפות הידיים ("לפני שבוע מישהי עשתה לי את זה", מספר אחד הסיירים). "יש תירוצים שחוזרים על עצמם", הם מוסיפים. "חלק מבעלי הכלבים אומרים שנגמרו השקיות בגינה, כאילו זו אחריות שלנו לדאוג להם לשקיות. חלק אומרים שהכלב חולה, שהם חולים, שהכלב מצליח לחרבן רק אם לא אוספים לו. צריך לקחת הכל בערבון מוגבל, כי אנשים יגידו כל מיני דברים בשביל לא לקבל דוח".
הסיכויים לחזות בדוח קקי היו נמוכים איפוא ממילא, ואנשי סל"ע, התופסים עצמם כשוטרים לכל דבר, לא ששו להירתם למשימה הנחותה מהרתעת נערי אימו שיכורים. עם זאת, באמצעות חדות העין של עבדכם הנאמן, תפסנו בגינה ציבורית ביפו בעל כלב בשעת מעשה. פרצנו חמשתנו מרכב השיטור (סצנה שכמעט גרמה לבעל הכלב לתת צואה בעצמו מחמת האימה), ובזמן שזה ניסה להניא את הפקחים מהחלטתם, אבחנו אני ופקח נוסף את טריותה של הצואה וחלקנו זה עם זה רגע בלשי אינטימי, כפי שקורה רק לצמדים כדוגמת באנק ומקנולטי מ"הסמויה". דעו לכם, אם כך, שיש על מי לסמוך. אם יצליח כמובן לתפוס את הלא־אוסף בשעת מעשה, וזו, כאמור, משימה מורכבת.
[interaction id="59427ccff03c53313d6ec08f"]