משבר האקלים

קשיי התאקלמות: דיכאון האקלים מתחיל להשפיע על דור ה־Y

התחזית: מעונן חלקית. דיכאון האקלים
התחזית: מעונן חלקית. דיכאון האקלים

משבר האקלים מערער את העתיד שהבטיחו לבני דור ה־Y, וכל העולם שלהם מתחיל להשתנות. בעולם כבר יש לזה שם: יגון האקלים

בילדותו היה יונדב פרידמן מזהה בחושיו את בוא האביב. הוא גדל בהרצליה ליד שדה מוריק שבאפריל היה צומח בו דרך קבע עשב בר עם ניחוח חומצי. לריח היו מצטרפים אלפי זחלים כתומים שבישרו על חילופי העונות. "השדה לא קיים יותר, אני לא מריח את הריח ואני לא רואה את הזחלים", אומר פרידמן, 29, משורר ופסיכולוג קליני בהתמחות. "חלקים סביבנו נכחדים. הסטטיסטיקות על היעלמות החרקים אינה ערטילאית, אלא אקלים שמשתנה לנגד עינינו, ואני מרגיש את זה. זה מעלה שאלות ומלווה אותי. אני חש ייאוש וחוסר אונים".

מלנכוליה וחוסר אונים הביאו את אייל בהדור, 30, סטודנט לתואר שני בזואולוגיה, לסגל לעצמו הרגל: אחת לכמה ימים הוא מבקר באתר של המרכז לחקר השלג והקרח של הממשל האמריקאי כדי לעקוב מקרוב אחר קריסתו של הקוטב הצפוני. "משבר האקלים הוא כמו חור, ברגע שנופלים אליו אי אפשר להפסיק להסתכל", הוא אומר ביבשושיות. "כשאני חושב על המשך החיים קשה לי לראות איזשהו עתיד שבכלל דומה לעתיד שכביכול הובטח לנו, או לסגנון החיים שאנו מקיימים כיום. המחשבה על אובדן המגוון הביולוגי, אובדן הקרחונים ואובדן הפלנטה מלווים במלנכוליה". בהדור מספר שהתחושה המלנכולית התגברה בנובמבר, עת פרסם הצוות הבינלאומי העוסק בשינויי אקלים מטעם האו"ם דוח חמור הקובע כי אם מדינות העולם לא ינקטו עד 2030 פעולות משמעותיות למניעת ההתחממות הגלובלית, יסבול כדור הארץ מהשלכות מרחיקות לכת. "משהו אפוקליפטי התחיל לצמוח ביחס לזה", אומר בהדור.

קרחון שהתנתק מגרינלד והגיע לחופי קנדה (צילום: Getty Images)
קרחון שהתנתק מגרינלד והגיע לחופי קנדה (צילום: Getty Images)

אכן, התחזיות המדעיות מצביעות על מה שנראה כמו קץ העולם, או לפחות קץ האנושות. מקומות שלמים צפויים להיעלם מתחת למים, הטמפרטורות יזנקו, בצורות יפקדו את המקומות החמים, החרקים ייעלמו, החקלאות תקרוס, הרעב ישלוט ובעוד חצי כדור יעלה בלהבות, החצי השני יתמודד עם מיליוני פליטים שעזבו את ביתם כי לא היה בכוחם להתמודד עם הטבע המשתנה במהירות. "לי זה מרגיש כמו אפוקליפסה דתית רק ברמה מציאותית ממשית", אומר פרידמן. "כמו באמונה הדתית באפוקליפסה, גם כאן אני רואה בכל מקום סימנים לדבר הזה שעומד לקרות. אני לא יודע לאן זה הולך, חשבתי שאולי תהיה קבוצת תמיכה. אני הרי בטוח שאיפשהו בעולם חושבים מה לעשות עם זה ברמה הטיפולית".

כמה אביבים עוד נשארו לדנים?

ברמה העולמית מדובר בתופעה מוכרת, ובארצות הברית אף נתנו לה שם: Climate Grief, יגון האקלים. בשנה שעברה פרסמה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה דוח מפורט על השפעת משבר האקלים על בריאות הנפש. הדוח עוסק בראש ובראשונה בטראומה ממזג אוויר קיצוני, אך מצוין בו כי "שינויים הדרגתיים וארוכי טווח באקלים עלולים לעורר תחושות כמו פחד, זעם, חוסר אונים או תשישות". בריאיון לרשת NBC סיפרה ד"ר ליז ון ססטרן, פסיכיאטרית מוושינגטון וממייסדי הברית לפסיכיאטריה האקלימית (Climate Psychiatry Alliance) שלמטופליה קשה יותר ויותר להתעלם מאיומיו של משבר האקלים. "במשך תקופה ארוכה היינו מסוגלים לשמור על מרחק, ולא להיות מושפעים ממידע ששמענו בנושא", היא אמרה. "אבל אין מדובר עוד באבחנה מדעית מופשטת. אני רואה עוד ועוד אנשים השרויים בייאוש ואף בחרדה". בסולט לייק סיטי שביוטה מתקיימת סדנת עשרה צעדים להתמודדות עם יגון האקלים. הצעדים מעודדים את המשתתפים להתמודד עם פחדיהם מהאקלים ועם העצבות שהם חשים. הסדנה מועברת גם ברשת. מאז 2018 מלמדת ד"ר ג'ניפר אטקינסון מאוניברסיטת וושינגטון שליד סיאטל סמינר בנושא. הקורס מתקיים מחוץ לכיתה, בשטח פתוח, ומתמקד בכתיבה יוצרת ובשירה על מנת להתמודד עם הכאב.

"כשאני חושב על המשך החיים קשה לי לראות איזשהו עתיד שבכלל דומה לעתיד שכביכול הובטח לנו. המחשבה על אובדן המגוון הביולוגי, אובדן הקרחונים ואובדן הפלנטה מלווים במלנכוליה"

בישראל, מנגד, חיפושינו הרבים לא הניבו אף פסיכולוג המטפל או חוקר באופן ישיר את משבר האקלים, אף שבהתאם לדבריה של ססטרן, עשרות צעירים ישראלים בשנות ה־20 ובשנות ה־30 לחייהם שאיתם שוחחנו עבור הכתבה סיפרו על דיכאון, חרדה, מלנכוליה ודכדוך כללי בעקבות משבר האקלים. העובדה שבישראל העולם הפסיכולוגי – כמו שאר תחומי החיים – לא עוסק במשבר כנראה נעוצה בכך שהאקלים הביטחוני־פוליטי שבו אנו מצויים מציב דאגות ממשיות וקונקרטיות יותר. למי יש פנאי לעסוק בתחזיות בלתי נראות לכאורה כשמעלינו חגים איום ביטחוני, יוקר מחיה וכיבוש.

"משבר האקלים הוא בלתי נתפס, ובמובן הזה הוא היפר אובייקט", אומר שלו מורן, 34 , מעצב משחקים המתגורר בשנה האחרונה בקופנהגן. "היפר אובייקט" הוא מושג שטבע הפילוסוף טימותי מורטון, המתאר דברים שהשפעתם ניכרת על אף שאי אפשר "לגעת בהם", ממש כמו משבר האקלים. אף שהמשבר והשפעותיו ליוו אותו בשנים האחרונות במגוון פרויקטים בהם לקח חלק, היה זה דווקא הספר "The Uninhabitable Earth" שגרם למורן לראות את מה שרובנו מתקשים לתפוס. "דיוויד וואלאס וולס מפרט בספר את כל הנזקים האפשריים של משבר האקלים. בכך הוא הרכיב את כל החלקים שמהם עשוי ההיפר אובייקט, עד שמצאתי עצמי מביט בו. מאותה נקודה אני רואה את זה בכל מקום. הקטסטרופה נגלית בכל פינה ובכל תהליך", הוא אומר. ליד ביתו החדש בקופנהגן יש אגם עם פרחי צבעוני לגדותיו שבו משייטים זוג ברבורים וזוג ברווזים. "אני מדי פעם יושב שם וקורא ספר, מסתכל סביב ואומר: כמה אביבים עוד נשארו לדנים?".

מורן דואג למחזר בביתו. פרידמן ובהדור ממעטים בשימוש בפלסטיק ובאכילת בשר. פרידמן מנסה להעלות את המודעות בקרב אחרים, "אף שמדובר בחרב פיפיות. העלאת המודעות כרוכה בחוסר אונים מהאיום עלינו". בהדור מסכים: "לדבר עם אנשים זה דבר שעוזר. אני רואה את זה כחשוב יותר מלמחזר יותר. אם באמת נבין את המצב שלנו, אז יש יותר סיכוי שיבוא גם שינוי תודעתי עם הדבר הזה".

הנחמה בדור המסכים

בלתי אפשרי לדבר על משבר האקלים מבלי להזכיר את אלכסנדריה אוקסיו קורטז, חברת הקונגרס הדמוקרטית בת ה־29 שהגישה בפברואר האחרון את הצעת הניו דיל הירוק הכוללת תוכנית תמריצים כלכלית שמטרתה להעביר את ארצות הברית ל־100 אחוז אנרגיה מתחדשת בתוך עשור – תוך מעבר הוגן לכלכלה נטולת פחמן שאמורה להביא להפסקה כמעט מוחלטת של פליטת גזי חממה. שבועות לאחר מכן חוללה אוקסיו קורטז סערה לאחר שהעלתה בחשבון האינסטגרם שלה שאלה שמטרידה רבים מבני גילה: "יש קונצנזוס מדעי לכך שחייהם של ילדינו יהיו קשים מאוד, וזה מעלה, לדעתי, שאלה לגיטימית בקרב צעירים רבים: האם זה עדיין בסדר להביא ילדים לעולם?".

קשה להעלות על הדעת מה היה קורה לו חברת כנסת ישראלית הייתה מעזה לגעת בעצביו החשופים של הטאבו הדמוגרפי, אבל אין ספק שזו שאלה שמעסיקה לא מעט צעירים כאן. "משבר האקלים בהחלט משפיע על מחשבות על ילדים", משתפת דורית גרשטנפלד בת ה־33 . "זה גורם לי לחשוב שאני לא רוצה כל כך לעשות ילדים. עוד פחות מעשור הולך להיות כאן די רע. שליש מהעולם צפוי להיות בלי מים ראויים לשתייה. זה מדאיג אותי לגבי עצמי, ואני לא רואה סיבה להביא ילדים לעולם במצב כזה".

"האם זה בסדר להביא ילדים?". אלכסנדריה אוקסיו קורטז (צילום: Getty Images)
"האם זה בסדר להביא ילדים?". אלכסנדריה אוקסיו קורטז (צילום: Getty Images)

בעולם מתעוררת הבנה דומה בקרב הנוער, אלא שאליהם, כך נראה, המצב הנפשי הקשה שמתפשט בקרב בני דור ה־Y לא הגיע. אם דור ה־Y מתקשה לראות את האור, לדור ה־Z ברור שאור הוא הדבר היחיד שהוא חייב לראות. בעוד המילניאלים מרגישים תקועים בשיא חייהם עם עתיד לא ברור, דור המסכים נחוש לקבוע איך ייראה עתידו. גרטה תונברג בת ה־16 משבדיה לקחה הפסקה מלימודיה על מנת לבקש מהעולם להכיר במשבר האקלים ולפעול לבלימתו, או במילותיה: "תתחילו להקשיב למדע ותנו לנו עתיד".

האינטרנט, זרז שאין שני לו, הביא את המחאה הזאת גם לישראל. במרץ האחרון, סמוך לבחירות לכנסת, התקיימה שביתת התלמידים הראשונה בישראל למען כדור הארץ. עשרות אלפי תלמידים מ־55 בתי ספר צעדו בכמה מוקדים ברחבי הארץ כדי להעלות את המודעות למשבר האקלים המתהווה. "אנו, בני נוער מרחבי הארץ, פונים אליכם מתוך דאגה כנה ופחד ממשי לעתיד שלנו", כתבו התלמידים במכתב ששוגר לראשי המפלגות.

"מפני שהדור שלכם לא עשה עם זה כלום, אז ללמוד או לשבת בפארק עם חברים מרגיש לי אשמה ובזבוז", אומרת במרירות זואי ספיר, תלמידת כיתה י"ב מעירוני ה'. "אפילו בהליכה לבית ספר יש משהו שמרגיש רע, שאני מקדישה את השעות האלה ללמוד במקום לצעוק לאנשים שחייבים לשנות את הדרך שבה אנחנו חיים. כולנו ממשיכים בשגרה כדי לא להיכנס לפאניקה, אבל זה העתיד שלי. אני לא יכולה להישאר אדישה לזה. זה יושב עליי ואני חושבת על זה כל הזמן. ברור לי שאעסוק בתחום שתורם לאיכות הסביבה, אבל עד שאסיים צבא ותואר ראשון יעברו תשע שנים, וזה כבר יהיה מאוחר מדי. אנחנו במירוץ נגד הזמן".

"אמנם זה מפחיד, אבל מהפחד הזה צריך לפעול. יש סיבה שמדענים ברחבי העולם קוראים כרגע לפעולה. לא אומרים איזה באסה, יש שינוי ואין מה לעשות. יש מה לעשות!"

"אנחנו בסכנה קיומית ואני לא חושבת שיש לנו פריבילגיה להמשיך להתעלם מזה", אומרת ענבל וסלי, תלמידת כיתה י"ב בכפר הירוק. וסלי התחילה להתעניין לפני כשנה וחצי במשבר האקלים, וככל שידעה יותר פרטים כך הזדעזעה יותר. "כשאני חושבת על 2030 , שזה לא רחוק בכלל, אני חושבת שבאמת התחזיות האלה ממשיות, וזה מערער את כל התכנונים והדברים שכל כך הייתי בטוחה בהם ביום יום. שמעתי מה קורה בעולם מבחינת מחאת האקלים של הנוער ורציתי לקחת חלק בזה. אלה בני נוער שמובילים ומשפיעים על השיח בעולם".

יש עתיד? הפגנת תלמידים לטיפול במשבר האקלים בלונדון, אפריל (צילום: Getty Images)
יש עתיד? הפגנת תלמידים לטיפול במשבר האקלים בלונדון, אפריל (צילום: Getty Images)

וסלי וספיר חברות במגמה ירוקה. בימים אלה הן נערכות לקראת הפגנה שתתקיים ביום שלישי הקרוב (21.5), כחלק משביתת נוער עולמית שמתקיימת בפעם השנייה ביום שישי (Fridays for Future). הסיבה שההפגנה בישראל תתקיים ביום שלישי היא כדי ליצור אפקט מקומי חזק יותר, היות שברוב בתי הספר בארץ יום הלימודים ביום שישי קצר יחסית. מאות נערות ונערים מרחבי הארץ יצעדו מבית המשפט העליון לכנסת ובחזרה, יישאו נאומים ויציגו מיצג המבקר את הממשלה על האדישות שלה לנושא ואת החברות המזהמות שמפיקות רווחים על החיים שלהם.

"אמנם זה מפחיד, אבל מהפחד הזה צריך לפעול. יש סיבה שמדענים ברחבי העולם קוראים כרגע לפעולה. לא אומרים איזה באסה, יש שינוי ואין מה לעשות. יש מה לעשות!", קוראת וסלי בהתרגשות. "המאבק שלנו הוא לעצור את משבר האקלים ולהמשיך להתקיים". החיוניות של שתי הנערות ממלאת בתוכן קלישאה מרוקנת לפיה "העולם שייך לצעירים". אם בני דור ה־Y מחפשים מאין לשאוב כוחות שיביטו בבני דור המסכים. אולי משם תבוא הבשורה.