המבקרים טעו. המקום החדש של נדב ודניאל הוא מסעדת חוף נהדרת

מנפצת את הסטיגמה על מסעדות חוף בעיר. קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)
מנפצת את הסטיגמה על מסעדות חוף בעיר. קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)

אין לנו כמעט מסעדות טובות על החוף בתל אביב, בקוקו תאי פגשנו את השרימפסים הכי יפים, הכי בשרניים והכי טעימים שנתקלנו בהם מזה זמן רב, מנה חריפה אחת שגרמה לנו סימנים ויזואליים של מצוקה וכמה קינוחים מפתיעים

16 ביוני 2022

חופים
הם לפעמים
געגועים לדבוש

פעם, כשהכל היה יותר פשוט (שלא לומר פרימיטיבי), חוף הים היה מקום שהיית בא אליו לאכול. לא מסעדות גורמה עם מפות לבנות, אבל שיפודיות על החוף היו סוג של סטנדרט. זה היה זול, זה היה טעים, וזה היה סוגר לגמרי את הפינה אם ידעת לא לשאול את השאלות הקשות, כמובן. היום, איך נגיד את זה בעדינות, האוכל על החוף בתל אביב הוא כמו אבטיח בתחילת העונה – יקר וגרוע. פה ושם יש חריגים, אבל כלל האצבע קובע כבר עשורים שככל שמסעדה קרובה יותר לחול, המחיר של האוכל עולה והאיכות שלו יורדת. כך שאפשר להבין למה כשירדנו מהטיילת לכיוון קוקו תאי והבנו שכשהם אומרים "בחוף פרישמן" הם ליטרלי מתכוונים בחוף עצמו, נרשמו סימני דאגה.

הבשורות הטובות הן שקוקו תאי מנפצת את הסטיגמות על מסעדות חוף בתל אביב. הבשורות העוד יותר טובות שזה קורה עוד לפני שמגיע האוכל. קראתי באיזה אייטם שנדב ודניאל, כן ההם מהריאליטי, בעלי המקום (ביחד עם קבוצת שותפים) ביקשו לגרום לסועדים "להרגיש על החוף בתאילנד". אז לא באמת. יותר חיקוי צ'יזי של חוף תאילנדי שהרימו בווגאס. אבל תקשיבו, זה מספיק וזה לגמרי עושה את העבודה.

אלוהים אדירים איזה שרימפס. קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)
אלוהים אדירים איזה שרימפס. קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)

הדבר הראשון שאתה קולט כשאתה נכנס לקוקו תאי זה הגודל. מדובר במקום עצום. יש בפנים ויש בחוץ, ויש כורסאות ויש שולחנות. ויש בר. וזה עוד לפני שדיברנו על הכיסאות שיושבים ממש בחול, שלהם גם יש תפריט נפרד. כל העושר הויזואלי המבולגן הזה משדר איזו נינוחות כיפית, שרק מתחזקת עם הפסקול המוזיקלי הנעים והלא משתלט ברקע. תוסיפו לזה שירות מתוקתק ויעיל ותקבלו מקום שנעים לשבת בו. ואז מגיע תפריט המשקאות והוא לגמרי משדר גוד וייבז של תאילנד עם קוקטיילים חביבים שיש בהם המון פירות (והרבה יותר מדי קרח). אז אווירה טובה יש. אבל אווירה טובה הייתה בחדר האוכל של בה"ד 7. קיווינו שבתחום המזון לא יהיה כזה דמיון. לא היה.

>> בשבוע שעבר: התיירים מלונדון גילו לנו מסעדה תל אביבית ללא תחרות
>> טריגר בשרים היא מסעדת הבשרים שחיכינו לה. והצ'יפס. וואו. הצ'יפס

ההתחלה הייתה מבטיחה למדי בזכות יאם סו או, כלומר סלט דג ופומלה נהדר. השילוב בין הדג הטרי לבין החמיצות של הפומלה עבד מעולה והקשיו מלמעלה סגר פינה בכל מה שקשור למרקמים. מעבר לפירוט הטכני זאת מנה שפשוט צועקת תאילנד. כל מילימטר בה מריח תאילנד. אתה לא יכול שלא לקחת ביס, לעצום עיניים ולדמיין שתיכף הולכים לעשות מסאז'. הסאי קוק איסאן, נקנקיית בשר מותססת, לקחה את כל האירוע לכיוונים אחרים לגמרי. הטעם של הבשר, התבלינים מסביב, התחושה בלשון שנשארת אחרי שמתפוצצת לך בפה נקניקיה, כולם עשו את העבודה נהדר, אבל בטון של רצינות כמעט תהומית. תשכחו מעדינות נעימה. כאן מדובר בפאנץ' של טעמים לפרצוף.

לפני שהגיע הנאם טוק, נתחי השייטל עם ירקות, הגיעה גם אזהרה. למעשה זה קרה עוד לפני, כשהזמנו. המלצרית הדגישה שמדובר במנה חריפה במיוחד. ואז חזרה על האזהרה. ואז שוב חזרה עליה כשהמנה הגיעה. ולא שיש עם זה בעיה, רק שזה לא היה מאוד חריף. כלומר זה היה חריף, אין ספק, ומנת הסטיקי רייס שהזמנו כדי לעזור להקל על הצריבה עשתה את העבודה. אבל זה לא היה חריף "אני יורק אש עכשיו". זה כן היה מאוד מאוד טעים. השייטל היה עשוי מושלם, התיבול נתן את הקיק וחת'כות המלפפון (שזה כמו חתיכות מלפפון אבל ביותר גדול) נתנו מכות מרעננות בין ביס לביס.

מסעדת קוקו תאי | צילום: אפיק גבאי
מסעדת קוקו תאי | צילום: אפיק גבאי

ואז, בדיוק שחשבנו שאנחנו ממש נהנים הגיע הפאד גונג קתיאם, שרימפס קריסטל עם קריספי שום וסויה, והבנו שעוד לא ראינו כלום. זאת מנה ממש מלוכלכת. ומלכלכת. בעיקר כי השרימפס מגיעים לא מקולפים מה שדורש עבודת ידיים. אבל זה לגמרי שווה את זה, כי מדובר בשרימפסים הכי יפים, הכי בשרניים והכי טעימים שאכלנו כבר הרבה זמן. ביום שזה יהיה הסטנדרט של פירות ים בתל אביב, תדעו שאנחנו לגמרי בדרך הנכונה. בגלל בעיות טכניות (הרבה יותר מדי קליפות שרימפס ריקות בצלחת) זאת כנראה לא מנת השנה, אבל היא עדיין אחד הביסים הכי כיפים שאפשר למצוא באזור.

הכיף המשיך גם עם המנה הבאה, פלה לואי סואן, כלומר דג שלם מטוגן. יש מעט מאוד דברים בעולם שלא הופכים להיות מושלמים כשמטגנים אותם בשמן עמוק ואז מגישים אותם חמים, והדג הזה ממש לא נמצא ברשימה השחורה. נהפוך הוא. הוא הגיע לשולחן לוהט ועשוי מושלם – פריך מבחוץ ועדין מבפנים. וכמה שזה חם, וכמה שזה כואב, אתה פשוט לא יכול להפסיק למשוך עוד חתיכה. כי בינינו, מה זה כוויה דרגה 3 בקצות האצבעות בשביל ביס טוב. וזה היה ביס מצוין.

הנה הגיע הפאד קפאו, בקר מפורק שהוגש עם ירקות, ביצת עין, אורז יסמין ואזהרת חריפות נוספת. בשלב הזה קצת זלזלנו באזהרות, וזה התברר כרעיון לא מוצלח במיוחד. כמה חריף זה היה? בואו נגיד שאחת מאיתנו הראתה סימנים ויזואליים של מצוקה ברמה כזאת שהברמן קלט אותה, ודאג לשלוח לשולחן קערת מלפפונים כדי להרגיע את החריפות. מצד שני זאת הייתה מנה שבהחלט הייתה שווה את זה. הבשר היה עשוי נהדר, והשילוב שלו עם הירקות והביצה היה בדיוק מה שדמיינו.

קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)
קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)

הנפילה הגיעה אחרונה בצורת פאד תאי. כן, ברור, אין מה להזמין פאד תאי במסעדה תאילנדית. הסיכוי לקבל מנה סבירה הוא נמוך עד לא קיים. הפאד תאי הזה היה אפילו יותר גרוע. למעשה, לא רק שזה היה פאד תאי ישראלי – כלומר איטריות עם מישמש של ירקות וכמות סוכר שמצדיקה שתיים שלוש מדבקות סימון אדומות. זה היה פאד תאי ישראלי רע. אפילו האטריות בושלו יותר מדי והיו מסמורטטות. הסיבה היחידה שבגללה לא החזרנו את המנה הייתה העובדה שהזמנו אותה עם שרימפס, ואותם אכלנו מיד, כי כאמור השרימפס פה אדירים, וגם הם לא הספיקו כדי להציל את המנה.

בשביל לצאת עם טעם טוב בפה (ורק בגלל זה, לא כי יש לנו עיניים גדולות או משהו) הזמנו את כל הקינוחים. למרבה המזל יש רק שלושה, ושלושתם היו מוצלחים באופן מפתיע. הקאנום קרמל התגלה כפלאן מעולה עם אורז מתוק שמביא ביס פנטסטי, נמס לך על הלשון ומעיף קונפטי של אושר בכל חלל הפה. הקים לוטי בון צ'אן היה טעים אבל מהצד השני. כאן הסיפור זה משחקי מרקמים. תחשבו על זה כעל בננה לוטי מפורק, שמוגש בקומות, אבל במקום הקרפ הרך יש עוגיה פריכה. כן, זה לגמרי וואו כמו שזה נשמע. הסום צ'ון הגיע על תקן הילד האאוטסיידר של האירוע. זאת הגרסה הקייצית של קומפוט. קרח גרוס, מלא תבלינים ועם קשיו מקורמל שנותן קרנצ'יות מפתיעה. אם לשפוט על פי השולחן שלנו, יש סיכוי שתעופו על זה אבל סיכוי שווה שלא תוכלו אפילו לקחת ביס (לא נורא, יותר לצד הצודק).

קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)
קוקו תאי (צילום: אפיק גבאי)

קוקו תאי היא הרבה יותר מתוספת מוצלחת לחוף הים. גם היום, למרות התקלות הקטנות, היא אחת האופציות היותר טובות באזור ויש לה עוד לאן להתקדם. השילוב בין האווירה הנעימה, האוכל המוצלח והלוקיישן, הופכים אותה לאופציה אטרקטיבית במיוחד. היא אולי לא גורמת לך להרגיש בחוף בתאילנד, אבל לכמה רגעים, היא גורמת לך לא לזכור שאתה על החוף בתל אביב. ועוד בלי שצריך לסבול בשביל זה תורים של שלוש שעות בנתב"ג.

★★★★ 4 כוכבים
קוקו תאי, שלמה להט 17 חוף פרישמן תל אביב, ראשון-שישי מ-19:00, שבת סגור, 077-9386286

יאם סום או 68
סטיקי רייס 12
נאם טוק 68
סאי קוק איסאן 52
פאד גונג קתיאם 82
פאד קפאו 88
פלה לואי סואן 138
פאד תאי שרימפס 88
קאנום קרמל 46
קין לוטי בון צ’אן 58
סוםצ’ון 48