אחי, תעביר ת'לבונה: כמה זמן היהודים כבר מעשנים קנאביס?
הארכיאולוגיה מלמדת אותנו שכבר לפני 2700 היהודים זבחו קנאביס, אבל זה לא הכל. עדויות מהתנ"ך, הוכחות לשימוש רפואי ואפילו פתק המתעד עסקת חשיש מקהיר (אבל במאה ה-13) כולם מוכיחים שאנחנו אוהבים להתמסטל משחר ההיסטוריה
קשה לחשוב שלא, אבל אנחנו לא הראשונים שגילו את הקנאביס (וגם לא ההורים שלנו בשנות ה-60). המקרה המתועד הראשון של השימוש במריחואנה היה בערך בשנת 2800 לפני הספירה, על ידי הקיסר הסיני שן נונג, שנחשב גם לאבי הרפואה הסינית, כי אמא תמיד אמרה שקיסר זה לא מקצוע. אבל הסינים לא היו היחידים ואינדיקציות טיפוליות של קנאביס מוזכרות בטקסטים של ההודים, האשורים, היוונים והרומאים. גם ההיסטוריון היווני הקלאסי הרודוטוס בשנת 480 לפנה"ס תיעד בכתביו את תושבי סקיתיה, שהיו שואפים את אדי עשן הקנאביס, הן כפולחן והן לבילוי חברתי.
אולי קראתם שממש לפני שבועיים התגלו באתר קבורה ביהוד שרידי אופיום מלפני 3300 שנה – אבל אנחנו כאן מתעסקים בסמים הרבה יותר קלילים מאופיום, ולכן נספר שבשנה שעברה ממש התגלו על ידי הארכיאולוג ד"ר ערן אריה שרידי קנאביס על מזבח בתל ערד. פעילותם של המזבחים מתוארכת לממלכת יהודה במאה ה-8 לפני הספירה, כלומר לפני כ-2,700 שנים, בערך בזמן בית המקדש הראשון. החוקרים שגילו את המזבחים טוענים שהעדויות מצביעות על שימוש בקנאביס לשימוש פסיכואקטיבי פולחני ביהודה ולא למטרות פנאי. כלומר, בני יהודה העתיקים הקריבו קורבנות יחד עם קנאביס. על מזבח אחד התגלה לבונה שבערה באמצעות שומן בהמה, ועל המזבח השני התגלה קנאביס שבער באמצעות גללים של בעלי חיים. ככה זה היה אז, לא היו קליפרים בעיצוב של וויד.
>> קנאביס אנחנו אוהבים. סקס גם. אז מה לגבי השילוב ביניהם?
>> טוב שמן טוב: אתם עדיין מעשנים? הגיע הזמן לעבור לשמן
עם השנים מתגלה היסטוריה עשירה ומערכת יחסים די רצינית בין היהדות לקנאביס. בחודש מאי האחרון אף עלתה במרכז YIVO לחקר היהדות שבניו יורק תערוכת הקנאביס היהודית בשם המתבקש Am Yisrael High, שחוקרת את הקשר ההיסטורי והתרבותי של עם ישראל סביב הצמח. פורטנוי טוען כי הזיקה לאצור את התערוכה הזאת התחילה מבאנג אחד בצורת חנוכייה. זו הציתה בו את האש לחקור האם מדובר רק בפריט מסחרי, או שיש היסטוריה אמיתית מאחורי יהודים וקנאביס?
למעשה, הויכוח הישן האם "קנה בושם" הוא הביטוי הקדום לקנאביס עדיין מעלה אש במגזרים רבים. יש מלומד שטוען שהמילה באה מהמילה הסקיתית לקנאביס, וכאמור, ידוע שהסקיתים, קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי, השתמשו בקנאביס בטקסים הדתיים שלהם. גם פרשנים שונים כמו הרמב"ן שכתב בפירושיו ליציאת מצרים כי בושם אכן פירושו קנאביס, צמח שהיה אחד המרכיבים במנחת הקטורת בבית המקדש. כמו כן, ב-1995 בבית שמש התגלה שלד של ילדה עם שרידי חשיש בקיבה שלה, מלפני כ-1600 שנים. אל דאגה, היא לא שתתה חשיש – הוא היה חלק מתרופה שנרקחה עבורה, וזו למעשה הייתה העדות הארכיאולוגית הראשונה לכתבים יהודיים שתיעדו שימוש נרחב בקנאביס לצרכים רפואיים.
אבל זה לא נגמר רק באזכורים מעורפלים בתנ"ך. ישנם מספר מסמכים מאוסף גנוז מהקהילה היהודית בקהיר ששם מתייחסים לחשיש. מדובר בפתק בערבית-יהודית שמאשר את העובדה ש"זקן נכבד" קיבל "שני קראט כסף", שישמש אותו עבור "להשיג חשיש מאצלם". זו הגרסה של המאה ה-13 של שיחות בטלגרם, וגם מצביע על כך שיהודים השתמשו בחשיש, מכל סיבה שהיא – לצצרכים רפואיים או להנאה. חוקר ישראלי אחד של יהדות מרוקו אף סיפר לאוצר התערוכה שזו מסורת של יהודי מרוקו לפזר חשיש בקוסקוס בחתונות. ואולי זה לא יפתיע אתכם, אבל גם זאב ז'בוטינסקי כתב "אודה לחשיש" במכתב 1901 כשהיה סטודנט בוינה. בקיצור, לא רק שהיחסים של היהודים עם הקנאביס לא יסתיימו בעתיד הקרוב – הם גם התחילו הרבה יותר מוקדם משהייתם חושבים.