כמה את יאפא: המקום הכי יפה בתל אביב עומד להיות יפה יותר
יפו העתיקה היא הפנינה הכי גדולה שהעיר עדיין לא הפנימה, אבל פרויקט השיפוץ המרתק של תיאטרון הסימטה על ידי אגף התרבות של עיריית ת"א-יפו מסמן את המפנה בפיתוח הרובע בעשור הנוכחי: שימור קפדני ומחמיר, טכנולוגיה חדשה וטכניקות בנייה עתיקות, וחיבור מחדש לעיר ולתושביה. שווה הצצה
יפו העתיקה היא המקום הכי יפה בתל אביב ולא יכול להיות על זה ויכוח. מאז הקמת המדינה נעשו בה משגים ארכיטקטונים עצובים ושלל עוולות חברתיות, כולל הריסת מבנים היסטוריים, ג'נטריפיקציה אגרסיבית שכללה גירוש תושבים רבים והקמת רובע אמנים שמעולם לא הצליח להפוך לאטרקציה תיירותית משמעותית, אבל בשנים האחרונות הכניסה החברה לפיתוח יפו העתיקה הרבה אמביציה ואנרגיה בניסיון לחדש את הרובע הקסום והשמורה הארכיטקטונית שהוא, ולחבר אליו את העיר ותושביה. תחת התנופה הזאת מתרחש בימים אלה מבצע השיפוץ המרתק של תיאטרון הסימטה.
>> לא רק בשבת: המקומות הכי טובים לאכול בהם ביפו
>> בוקר טוב יאפא: מצאנו את בתי הקפה הכי טובים ביפו
התיאטרון ממוקם בלב סמטאות השמורה הארכיטקטונית, במבנה עתיקות לשימור מחמיר, ועובר מאז ינואר שיפוץ נרחב במסגרתו מבוצע שימור פנים המבנה, שימור חוץ, הנגשה של קומות המבנה, הקמת פואייה מבקרים עם בית קפה, שימור מרפסת הגג רחבת הידיים הצופה לים והכנסת ציוד במה מתקדם. העבודות אמורות להסתיים בספטמבר 2025, בתקציב 15 מיליון שקלים ובהובלה של אגף התרבות מינהל קהילה וספורט באמצעות החברה למוסדות חינוך ותרבות, ומסתמנות כאחד הפרויקטים האדריכליים המעניינים של התקופה.
עבודות השימור הנרחבות מתבצעות בפיקוח רשות העתיקות ובליווי מחלקת השימור של העירייה והאדריכלית רינת מילוא, ומועסקים בו בעלי מקצוע המתמחים בעבודות הייחודיות, שכן מדובר במבנה עתיקות שנבנה בטכנולוגיות בנייה הנדסית פשוטה אך חכמה – שלד המבנה בנוי כולו מכדי חרס המכונים "כיזאנים".
בקומת הקרקע של המבנה פועל מוזיאון אורי גלר, שברצפתו ממצאים ארכיאולוגים של המפעל לייצור סבון "מסבנה" מהמאה ה-19. קומה זו בנויה מקמרונות אבן ואילו התאטרון מעליו נבנה בקומת הכניסה מקמרונות אבובי חרס בשילוב שידרת קשתות אבן. בקומה זו נחשפה במהלך העבודות הארובה של ה"מסבנה". הקומה העליונה של התיאטרון נבנתה כולה מקמרונות אבובי חרס בלבד, כך שכל קומה של המבנה היא בעלת משקל הנדסי קל יותר מזו שמתחתיה. ייעודם של כדי החרס הוא לתת למבנה בעל הקמרונות המרשימים משקל קל למפתחים הגדולים, ובהיותם חלולים לספק גם בידוד תרמי.
לצורך שיקום השלד יוצרו בארץ בעבודת קדרות מקצועית 2,000 כדי חרס (המכונים "כיזאנים"), באמצעות קבלן השימור "קן התור" המתמחה בעבודות מסוג זה. שיטת בנייה מסורתית זו מקלה על כובד הקמרון, כך שבמקום הבניה המקובלת באבן באותה תקופה, הותקנו כדים חלולים וביניהם מיושמת תערובת על בסיס סיד שהותאמה לצרכים הייחודים של המבנה על ידי חברת פרסקו. בסיום עבודות השימור תשוב פעילות תיאטרון הסימטה אל המבנה עם הצגות ומופעים בשלושה אולמות עם טכנולוגיות במה מתקדמות. אחד האתגרים המשמעותיים היה לשלב ריבוי טכנולוגיות במה מבלי לפגוע בשלד המיוחד, כשלשם כך תוכננה על ידי משרד אורי פדן אדריכלים וירדנה אתגר מהנדסים, מערכת ייעודית בצורת קשתות שמנותקת מהשלד ורק על גביה יעברו התשתיות וייתלו מערכות סאונד, תאורה ואביזרי במה.
תיאטרון הסימטה שוכן בסמטת מזל דגים 8 ביפו העתיקה, ונוהל במשך 15 שנה בידי ניקו ניתאי, שהפך אותו לתיאטרון הפרינג' המוביל בישראל. ב-26 השנים האחרונות מנהלת את התיאטרון עירית פרנק, וגם בימי מלחמה אלה הוא מציע רגעים של הפוגה באמצעות הצגות, מופעי מוזיקה והצגות ילדים, המתקיימות עד לסיום השיפוץ באודיטוריום המחודש של קאנטרי גורן גולדשטיין בשכונת קריית שלום. אין סיבה לחכות ל-2025.
>> עוד פרטים על תיאטרון הסימטה