תל אביב לא חוזרת: 8 דברים בעיר שלא התאוששו מהשבעה באוקטובר
הלב של תל אביב עדיין שבור, ולמרות הדיווחים הנלהבים על חזרתה של העיר לחיים כמעט בכל האספקטים, הסימנים בשטח מעידים שהרבה מאוד דברים בעיר לא חזרו מהשבעה באוקטובר לשגרת חירום. כי אין כאן שום דבר שגרתי ושום דבר לא באמת "חזר". אלה רק רוחות רפאים של המציאות שהייתה כאן קודם
אומרים לנו שחזרנו לשגרת חירום. אם קוראים רק את הכותרות שהתפרסמו כאן ב"טיים אאוט", בהחלט נראה שהכל חוזר. הברים והמסעדות חזרו, בתי הקולנוע חזרו, מוסדות התרבות חזרו, מערכת החינוך חזרה בדרכה המהבהבת, אפילו חלק מהאנשים שעזבו את העיר בתחילת המלחמה כבר חזרו. פרסמנו את הדברים ואנחנו עומדים מאחוריהם. זאת האמת.
אבל זה גם שקר. כי אין שום דבר שגרתי בשגרה הזאת ושום דבר לא באמת "חזר". אלה רוחות רפאים של המציאות שהייתה כאן קודם, לפני השבעה באוקטובר. משהו עמוק השתנה, ומנקודת המבט שבתוך הסערה קשה להעריך מה בדיוק, אבל הוא משפיע כאן ועכשיו ועוד יהדהד שנים קדימה. בניגוד לימי הקורונה, אין ולא בטוח שיהיה פה קאמבק עירוני מזהיר, ומספיק להעיף מבט ברשימה שלפניכם כדי להבין עד כמה עמוק השבר והמשבר.
1. שמחת החיים לא חזרה
תל אביב, כמו שיודע כבר כל העולם, היא עיר שמחה ואנרגטית. "ללא הפסקה", קראו לזה פעם. זה מה שהופך אותה לעיר סקסית, מתריסה, בעלת אופי ים תיכוני ייחודי שהוא שילוב של שאיפות מטרופוליניות קוסמופוליטיות עם התנהלות של בסטה בניו דלהי. כל זה עדיין איננו. משהו נשבר וכבה. גם המקומות הספורים שחזרו להיות הומים אינם צוהלים כלל. אם מישהו פורץ בצחוק בבר כולם מסובבים את הראש. מה מצחיק? כבר מותר לצחוק? כולם יודעים: אין לשמחת החיים של תל אביב סיבה לחזור כרגע. קודם שיחזרו החטופים.
2. חיי הלילה לא חזרו
הברים פתוחים. מרבית ברי היין ששטפו את העיר לפני השבעה באוקטובר חזרו לפעול במתכונת כזאת או אחרת. מי שממש מתעקש יכול אפילו למצוא מקום לרקוד בו בסוף השבוע. אבל אף אחד לא רוצה עדיין לומר את המילה "מסיבה" וגם מרבית הברים מקפידים על אווירה קהילתית מתנ"סית, בלי התפרעויות אל תוך הלילה. בתדר שרים בציבור ועורכים פיקניקים וירידים למען העוטף. המועדונים שבקושי התאוששו מהקורונה חטפו מהלומה שלא ברור אם ומתי יתאוששו ממנה. די.ג'ייאים מובילים מחו"ל יקח זמן עד שנראה שוב. הכל יקח זמן.
3. הפקקים לא חזרו
לא הכל רע: גם הפקקים לא חזרו למימדים המאיימים שלהם מספטמבר, ונפח התחבורה הנכנסת אל העיר ירד משמעותית ומעיד על היעדרה של כל שגרה, ולא משנה מה יגיגו לכם בטלוויזיות. זה כמובן אומר דברים לא טובים על הכלכלה וההאטה במשק, אבל צריך להתנחם בדברים הקטנים ולהיות תקועים שעות בפקקים כשבכל רגע עלולה להישמע אזעקה זה בעצם לא דבר כזה קטן.
4. יפו לא חזרה
רגע לפני המלחמה, יפו הייתה בדרך להפוך לרובע הכי לוהט בעיר. הרכבת הקלה יצאה לדרך, שדרות ירושלים עטו גלימת חג, מחירי הנדל"ן זינקו והמון מקומות טעימים נפתחו. מאז השבעה באוקטובר יפו קפאה ודממה. הציבור הערבי ביפו הפגין ומפגין סולידריות שקטה עם האבל הכבד של הציבור היהודי. לא מעט תושבי יהודים עזבו או סיבלטו את דירותיהם. התל אביבים הפסיקו להגיע אפילו לשוק הפשפשים ולשכונת נגה. במשך מרבית שעות היממה יפו מרגישה כמעט נטושה, ריקה ועגמומית. צריך לזכור: אם יפו לא תחזור אז גם תל אביב לא.
5. המסעדות לא באמת חזרו
אנחנו אוהבים מסעדות, שמחנו כשנפתחו מחדש מסעדות, הלכנו לאכול במסעדות כדי לתמוך בהן בשעתן הקשה. זה לא זה. מי שפתחו במאמץ ניכר והתאימו את עצמם לרוח הזמן ולתקציבי הזמן, מסמנים את הדרך לסצנה כולה: נגמר הסיפור של ארוחה במסעדה כבילוי מפנק שכולו פאן, לפחות לתקופה הקרובה. אף אחד לא רוצה לבלות עכשיו. מסעדות שירצו לשרוד יצטרכו כנראה למלא צורך יותר פונקציונלי במקומות מפגש ובאוכל מנחם. אנחנו מסתכלים על רשימת המסעדות שחזרו לפעול ויכולים לדמיין שהכל כמו פעם. אבל לא. הכל השתנה. התפריטים. חומרי הגלם. המחירים. האווירה.
6. הרכבת הקלה לא חזרה
ברכבת הקלה בדיוק סיימו ללקק את פצעי ההשקה והנתונים המאכזבים על השימוש בה בחודש הראשון לתפעולה, והכל היה מוכן להמונים שיגיעו אליה מיד אחרי החגים. אבל אחרי החגים בוטל, ועל פי תחקיר "זמן ישראל" התפוסה ברכבת הקלה מאז אוקטובר עומדת על כרבע מהצפי המקורי, וכ-50 אלף איש בלבד משתמשים בה מדי יום במקום ה-200 אלף שציפו להם. בהתחשב בכך שזהו הפרויקט התחבורתי החשוב ביותר בישראל שבשנים הבאות אמורה המדינה להשקיע בו עשרות מיליארדים, אלה כנראה חדשות גרועות מאוד. אבל לפחות בינתיים נעים ומרווח על הקו האדום.
7. הנדל"ן לא חזר
איום הרקטות מעזה מעט נרגע, אבל המגמה בשוק השכירות לא השתנתה: נגמרו הימים שבהם אנשים מוכנים לשלם חצי ממשכורתם תמורת הזכות לגור בתל אביב בשכ"ד מופקע ובדירות מתפוררות ללא ממ"ד. דירות בבניינים ישנים ללא מיגון נהנות כרגע מהביקוש הנמוך ביותר ב-20 השנים האחרונות, אזור יפו הפך בבת אחת למשב"ר נדל"ני עבור כל המעורבים בו, רשימות הסאבלטים בעמודי הפייסבוק עדיין ארוכות. עליית המחירים המטאורית בעיר כנראה תחזור לעצמה בהמשך – הכסף הגדול חזק מהכל – אבל נכון לתחילת דצמבר אנחנו עדיין בשבעה באוקטובר.
8. התיירים לא חזרו
וכמו שזה נראה, אנחנו לא הולכים לראות אותם הרבה מאוד זמן. חבל, דווקא היו חתיכים.