טיים אאוט timeout

חשיפה לדרום: האם שוק הגלריות המנותק מתעורר סוף סוף?

| מאת: מיטל רז

גלריה הקיבוץ הוותיקה נסגרת, אך מנגד שני חללים חדשים ושאפתניים נפתחו בשיתוף פעולה יוצא דופן. האם הנדידה לגבעת הרצל תחזיר לחיים את שוק הגלריות הרדום?

גלריה גורדון החדשה ׁׁ(צילום: גיא יחיאליׂׂ)

אחרי גל משמעותי של סגירת גלריות ותחושת ניתוק מהשטח אצל אלה ששרדו, נראה שהגלריות המסחריות מתחילות להרים מעט את ראשן. בסוף החודש שעבר גלריה גורדון וגלריה אלון שגב הוותיקות פתחו שני חללים חדשים ושאפתניים בגבעת הרצל, וניערו את שוק הגלריות הרדום. האם זוהי תחילתה של עונת נדידות חדשה, אחרי אזור רוטשילד בשנות האלפיים המוקדמות וקרית המלאכה בתחילת העשור הנוכחי?

גבעת הרצל, אזור מלאכה שגובל ביפו ובפלורנטין ומשנה לאט-לאט את פניו, לא זר לגלריה גורדון שהפעילה בשנתיים האחרונות שלוחה ברחוב הפלך (בנוסף לחלל הוותיק בבן יהודה ולזה שבנתן החכם, שהיה פחות פעיל). בעל הגלריה, אמון יריב, ראה כי טוב והחליט להעתיק את כל הפעילות של הגלריה לאזור. הוא גייס את אלון שגב ויחד הם פתחו שני חללים נפרדים במבנה אחד של 800 מ"ר שהיה בעבר מפעל מתכת.

גלריה גורדון החדשה ׁׁ(צילום: גיא יחיאליׂׂ)

עוד כתבות מעניינות:
הפייבוריט של הסלבס: התערוכות שאסור לפספס בחו"ל
הפאוור קאפל של אמנות הרחוב בישראל בעלייה מטאורית
איך הפך אאוטסיידר שמת מאיידס ב־1992 לדבר הכי חם בעולם האמנות?

"היה לי חלום לעבור לחלל יותר גדול ולאזור תעשייתי", מספר שגב על הנדידה דרומה. "האזור הזה הוא היחיד בדרום תל אביב שהזכיר לי אזורים בלוס אנג'לס ובברלין. חללים כאלה אי אפשר לעשות בתוך העיר. אני לא יודע אם הייתי הולך על זה לבד, אבל ברגע שאמון הזמין אותי לחלל, זה עבד".

המעבר לאזור תעשייה מרוחק יחסית עלול להבריח את התיירים ואת חובבי אמנות שמטיילים באזורי הבילוי המרכזיים.
"אנחנו לא עובדים עם אנשים מזדמנים. ברוטשילד הייתה לנו תנועה, אבל רוב הפעילות היא של קהל קבוע והוא הולך אחרינו. חלקו לא מתגורר בישראל וכשהם מגיעים הם מתאמים פגישה, אז אני לא מוטרד. חוץ מזה, הנגישות לאזור הנוכחי יותר קלה מלרוטשילד".

גלריה אלון שגב (צילום: גדעון לוין)

שיתוף פעולה של שתיים מהגלריות הוותיקות בעיר הוא צעד יוצא דופן שלא נעשה בעבר. אין ספק שיריב ושגב מצאו דרך אפקטיבית למשוך קהל לאזור, ואולי גם מוסדות אמנות אחרים שיבואו בעקבותיהם. גם בנראות הם לא חסכו – עיצוב הפנים והחוץ של הגלריות הוא מהמושקע והראוותני שנעשה בשנים האחרונות. את חזיתן המשותפת של הגלריות עיצב רון ארד, רכש חדש של גלריה גורדון, והיא עוצבה כמו "קליפה שבתוכה חלונות המשמשים כלוחות מודעות". פנים הגלריות עוצב על ידי ארנון ניר וישי ברסלוואר (אלון שגב) ומיכל צרפתי (גורדון), וחלק נכבד מהן תופסים חללי השואו רום שסגורים לקהל הרחב ומיועדים בעיקר ללקוחות ולאספנים.

שתי הגלריות עברו דירה, אבל האם הן מביאות איתן בשורה אמנותית חדשה? אם לשפוט על פי תערוכות ההשקה, נראה שהשתיים הולכות על בטוח ושומרות על הקו השמרני שמאפיין אותן. אלו תערוכות מכירה מובהקות – גורדון פתחה תערוכה צנועה יחסית לעופר ללוש בחלל הכניסה עם עבודות פיסול ורישום שנעשו לאחרונה; אלון שגב, שהיה בתחילת שנות האלפיים אחד ממעוזי האמנות הישראלית הצעירה, מציג תערוכת יחיד שנייה לג'ואל מוריסון האמריקאי, שמתמחה בפסלי קיטש מפלדת אל חלד ממורקת. "הגלריה בת 19 והאמנים התבגרו איתה. זה נכון שבשנים האחרונות מיעטתי לקחת אמנים צעירים. במקום זה נכנסתי חזק לאמנות הבינלאומית", מסביר שגב.

תערוכה של ג'ואל מוריסון בגלריה אלון שגב (צילום: אלעד שריג)

פרידה מגלריה הקיבוץ

בצדה השני של תל אביב, לעומת זאת, נושבות רוחות מדכדכות יותר. גלריה הקיבוץ, אחד ממוסדות האמנות הבודדים בעיר ללא מטרות רווח ומהאחרונות שנותרו במתחם הגלריות המיתולוגי של רחוב גורדון, מתכוננת לנעול את שעריה בקרוב אחרי 51 שנות פעילות. התנועה הקיבוצית, שתחתיה פועלת הגלריה, טוענת כבר שנים כי היא לא מייצגת יותר את אמנות הקיבוץ והפכה תל אביבית לכל דבר. בניגוד למאבק הנחוש שמתנהל בימים אלו להצלת גלריית ברבור הירושלמית בעקבות קביעת בית המשפט כי עליה לפנות את המבנה, גלריה הקיבוץ עוברת גסיסה אטית וכמעט בלתי נראית.

סכנת הסגירה ריחפה מעל הגלריה לא פחות משש פעמים, מספרת יעל קיני, אוצרת הגלריה בתשע השנים האחרונות – אבל איכשהו היא תמיד שרדה. הפעם זה לא יקרה. התנועה הקיבוצית החליטה לסגור סופית את הגלריה הוותיקה, שפעלה בקומת המרתף של בית מגורים ברחוב דב הוז ואירחה במשך השנים אמני קיבוץ לצד אמנים שנחשבים תל אביבים. עוד כמה חודשים תהפוך הגלריה לעוד חלל משרדי, מציינת קיני, שהייתה אחראית לכמה תערוכות מופתיות בשנים האחרונות, בהן "בת בית" של תכלת רם (שריד ממנה מוצג בתערוכה הנוכחית), "פנחס" של חליל בלבין ומרב קמל ו"פועל טבעי" של ליאור גריידי.

"תיק חבצלת" של ליאוני שיין בגלריה הקיבוץ

בחודשים האחרונים נערכת שם סדרת תערוכות פרידה בשם "עוזבים". הרביעית בהן היא "תיק חבצלת" של ליאוני שיין שמוצגת בימים אלו. תערוכה פואטית, שקטה ומהורהרת, שמקיימת סוג של טקס אשכבה לגלריה הוותיקה. שיין בנתה מיצב שנראה כמו משהו בין אתר הנצחה למעבדה אלכימית. מכתבים ופרוטוקולים יבשים הופכים לאובייקטים פיסוליים עם איכויות קדושות, קטלוגים וספרים בהוצאת הגלריה הופכים לגלעדי זיכרון וכמה שרידים מעבודות שהוצגו בתערוכות קודמות מנסות להיאחז במה שבקרוב ייעלם, ולספר את סיפורה של עוד גלריה שנסגרת בדמי ימיה.

"תיק חבצלת" של ליאוני שיין בגלריה הקיבוץ

← ליאוני שיין, "תיק חבצלת", גלריה הקיבוץ, דב הוז 25 תל אביב, עד 13.10

← ג'ואל מוריסון, "מרכז היקום", אלון שגב, המנוע 7 תל אביב, עד 2.11

← עופש ללוש, "אטלייה", גלריה גורדון, הזרם 5 תל אביב, עד 20.10

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1127911d3a532