"האחיות המוצלחות שלי" יודעת לתגמל את כל הצופים – גם בעונה 2

עם פסקול לא טיפוסי לסדרות ישראליות ודמויות המשנה הכי כיפיות בטלוויזיה, "האחיות המוצלחות שלי" מצליחה להתעלות מעל שצף התכנים גם בעונה החדשה

האחיות המוצלחות שלי
האחיות המוצלחות שלי
25 במרץ 2018

"האחיות המוצלחות שלי" נתפרה למידות המדויקיות של צרכני הבינג' הכבדים. זה אולי עניין של מה בכך בעידן של נטפליקס וסדרות קומדיה היפסטר-אורבניות ("ברוד סיטי", "לאב", "גירלז", “Fleabag” ו"Insecure"), אבל בשוק הטלוויזיוני הישראלי מדובר בניסוי שהתוצאות שלו צפויות ובעייתיות. יהיו כמה אלפים שיבלסו את הסדרה באופן בולימי, ויהיו כל השאר, שיריחו את אדי ההייפ אבל יצפו בה במהירות מוגבלת ולא בגמיעה מרתונית. זה יכול היה להיות טריגר לכישלון רייטינגי, בעיקר בגלל שהעונה השנייה מפסיקה להתעסק באקספוזיציה וביישור קו רק בפרק השלישי (אז כבר מגיעים רגעים מכוננים וקאץ' פרייזים חמודים כמו "לא מזדיינים על הכורסה ולא אוכלים מקופסה"), אבל "האחיות המוצלחות שלי" יודעת לתגמל את כל סוגי צופיה; מפריקים של טלוויזיה, דרך השמרנים ועד המתנשאים על סדרות תוצרת בית.

עוד כתבות מעניינות:
"סדר אותי" היא מופת לטלוויזיה טובה
"ארץ פראית מאוד" לוקחת את הייצוג של כת על המסך לאקסטרים
"Love" פיצחה את הדרך שבה סדרות מהז'אנר הזה צריכות להסתיים

נקודת חוזק נוספת לקומדיה הבינג'ית של גלית חוגי ונועה ארנברג היא ביכולת להתבלט בשצף התכנים הגלובלי והנטפליקסיזציה בזכות העובדה ש"האחיות המוצלחות שלי" ישראלית מכף רגל עד ראש. זה מתבטא ברפרור הקבוע לתל אביב (למשל בהופעות אורח של דפני ליף ומנכ"ל הקאמרי לשעבר נעם סמל); בסחיטה האקטיבית של המציאות המיליטריסטית והטמטום ההכרחי שנלווה לה (האחות הצעירה, מור, כבר צברה פז"ם של שנה ושבעה חודשים); בטופסולוגיה המייגעת שמייצרים גופים ביורוקרטיים (האחות האמצעית, נטלי, מפיחה חיים בסניפים המדכאים של מע"מ ומס הכנסה); בהתמודדות הנבונה עם גזענות שהיא סטרייט פורוורד מול גזענות פטרונית-שמאלנית (האחות הגדולה, אורית, עוברת ללוד ומנסה ללכד אוכלוסיות ערבית ויהודית בכישלון מופתי).

כל שלב בחייהן של האחיות, אותן מגלמות בדיוק רב דנה סמו, נלי תגר וטס השילוני, מייצג שלב אחר בהוויה הישראלית – וכל אחת מהן מתמודדת עם כאב הראש הסטטי בצורה אחרת, בהתאם לאופיין. במזל ובשכל, הדמויות עוצבו היטב. הן עגולות באופן כזה שמאפשר לחזות את דרכי הפעולה שלהן בלי לחזות את הכאפה המצלצלת, הספציפית, שיחטפו לאחר מכן (אורית נותרה אנאלית ואלטרואיסטית והחיים הובילו אותה להיות עב"ם בפריפריה; נטלי נותרה פרזיטית ומפונקת, והחיים הובילו אותה לאופן ספייס; מור נותרה לבבית וזומבית, והחיים הובילו אותה לזרועותיו של בחור בלתי נסבל).

שלוש האחיות אמנם נהדרות, כל אחת בעמדת נחיתות ייחודית, אבל הרגעים הקומיים המזוקקים שמורים גם הפעם באופן בלעדי לרס"ן רוני (גל תורן) ולחיילת ליזו (עדי חבשוש) – אולי דמויות המשנה המהנות ביותר בטלוויזיה הישראלית הנוכחית. אגב, לליזו אפשר וכדאי ליצור ספין אוף – בתל אביב, בלוד, בצבא, באזרחות, איפה שלא יהיה. אפשר גם שתמשיך להוציא שחורים לעוברי אורח אם תרצה. חבשוש והיוצרות הרכיבו דמות כיפית שמרככת את טעם הלוואי שמגיע עם נושא השחיקה שאופף את הדמויות הראשיות.

חייבת ספין אוף. ליזו (עדי חבשוש)
חייבת ספין אוף. ליזו (עדי חבשוש)

עוד מעלה שעומדת על האינטליגנציה של "האחיות" היא בפסקול לא טיפוסי להפקות ישראליות, שמערבב שמות כמו צ'יילדיש גמבינו, אריק לביא וטוקינג הדס. עוד קצת אינדי ישראלי ופיין טיונינג שיגבש את הסאונדטרק וזה היה לא פחות ממצוין. ניכר מאוד שגורי אלפי, הבמאי של העונה הראשונה והשנייה, קשוב ליוצרי הקומדיה החדשה שעובדים איתו – צעירים מודעים מדי, חובבי נונסנס וצרכני תרבות – ומאפשר מרחב מספיק גדול לרפרורים מוזיקליים וויזואליים.

בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה של השנה שעברה, "האחיות המוצלחות שלי" הוכתרה כקומדיה הטובה של השנה – אז חוגי התעקשה לדבר על "עולם של קומדיות" ולא על "עולם של קומדיות נשיות". בעונה הראשונה המבקרים והקהל לא הניחו לעניין המגדרי – נגזרת של שנים ארוכות של פריבילגיה גברית. שנתיים אחרי (ועם תודעה שהשתנתה להפליא), אפשר להסתנכרן עם האמירה של חוגי – שהיתה הכרחית בזמנו – ולהתרכז רק בקומדיה מצוינת, קלילה וכיפית שיש בה גם, מה לעשות, נשים שעוברות בדיקות וגינליות בעקבות טמפון שאבד בנרתיק. לחיי זה.

"האחיות המוצלחות שלי", yes Comedy, ראשון עד רביעי 22:00; העונה זמינה במלואה ב-yes BINGE

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"