סדרות הנוער האמריקאיות עברו לצד האפל

"הבורחים" מצטרפת לטרנד סדרות התיכון שמגלות נטייה לצד האפל והמסתורי. מי זוכר שפעם בכלל ניסו ללמד אותנו על יחסי מין בטוחים ואלכוהוליזם?

"הבורחים". לא ממש על בני נוער, וגם לא בשבילם
"הבורחים". לא ממש על בני נוער, וגם לא בשבילם
4 בינואר 2018

שבת בבוקר, שנת 1990. מיליוני ילדים אמריקאים צופים בג'סי ספאנו קורסת תחת הלחצים של תיכון בייסייד ומתמכרת לכמוסות קפאין, במה שהפך לאחד הפרקים הזכורים ביותר בתולדות "הצלצול הגואל". הסצנה המוגזמת שבה היא עוברת במחי שלוש שורות משירה אקסטטית לבכי תמרורים על כתפו של זאק מוריס הרחיקה דור שלם מהכמוסות המעוררות, דור שצופה בסדרה כיום דרך קישור בכתבות בסגנון "23 דברים שיגרמו לכם להרגיש זקנים", ומרגיש גם זקן וגם אידיוט. איך נתנו לטלוויזיה של פעם להתייחס אלינו ככה?

סדרות הטלוויזיה לבני הנוער של שנות ה-80 וה-90 היו, לפני הכל, חינוכיות, שלא לומר דידקטיות. סדרות כמו "באפי ציידת הערפדים" או "אלו הם חיי", שמסמלות עד היום טלוויזיה איכותית ובלתי מתפשרת, הפכו לכאלו כשברקע סדרות נוער שמנסות לשמש דוגמה יותר משהן מקוות לעניין או לבדר. עד כמה שאהבנו את "בוורלי הילס 90210", היא זכורה גם הודות לנטייה שלה לקחת נושאים כגון אלכוהוליזם, היריון מחוץ לנישואים או הומופוביה ולסמן וי על טיפול שטחי ופשטני בהם. סדרות נעורים הן כמעט אף פעם לא על בני נוער, אלא על איך מבוגרים תופסים בני נוער. כמו "דוסון קריק" בזמנה, מספיק לצפות בעשר דקות מתוך "ריברדייל" כדי לשמוע תלמידי תיכון מנהלים שיחה שכמו מתרחשת בין שני עיתונאי תרבות מעודכנים ומרירים, מה שמעורר חשדות לגבי קהל היעד האמיתי שלה.

"ריברדייל"
"ריברדייל"

"ריברדייל" הייתה הפתעת העונה הקודמת בטלוויזיה האמריקאית. היא מבוססת על סדרת חוברות הקומיקס "ארצ'י", נכס צאן ברזל בתרבות האמריקאית, עם טוויסט אפל ומסתורי. "'בוורלי הילס 90210' פוגשת את 'טווין פיקס'", קבעו כותרות העיתונים. הטון האפלולי והאסתטיקה הקאמפית, בשילוב דיאלוגים מהירים ומתחכמים, תעלומת מותו של תלמיד והורים וילדים שמסתירים סודות כמו סקס עם המורה ופשע מאורגן, מיצבו את "ריברדייל" כצפיית חובה, גילטי פלז'ר שאין צורך להרגיש אשמה לגביו, והשכיחו את הימים של הסדרות החינוכיות.

ועכשיו מגיעה "הבורחים", סדרה שכמו נרקחה במוחם של אנשי שיווק על פי מתכון שהרכיבו מטרנדינג טופיקס בטוויטר: עם קומיקס של מארוול כבסיס, יוצרי הלהיטים המוכחים "האו.סי" ו"אחת שיודעת" שחתומים עליה, ג'יימס מרסטרס (ספייק מ"באפי") בתפקיד משנה וקריצה לסיינטולוגיה – "הבורחים" היא השחקנית הגדולה החדשה במגרש סדרות התיכוניסטים. ששת גיבוריה של "הבורחים" הם תלמידי תיכון, חברי ילדות שהזמן ומותה של אחת מהחבורה הרחיקו ביניהם. גם ההורים הם חברים טובים המשתייכים לארגון בשם "פרייד". הנערים בטוחים שמדובר בארגון צדקה, עד שהם מגלים במקרה שלא צדקה ולא נעליים. ההורים שלהם נבלי על.

"הבורחים" לוקחת את הזמן בפרישת העלילה שלה. במקביל לגילוי המטלטל שהוריהם הם לא מי שחשבו שהם, מגלה כל אחד מהגיבורים את כוחות העל הטמונים בו, והיוצרים דואגים שמטפורת ההתבגרות תהיה מעודנת אך נוכחת. הבעיה היא ש"הבורחים", כמו תיכוניסט מצוי, גם היא ברובה פוטנציאל לא ממומש. היא מנסה לשחזר את הנוסחה של "ריברדייל" בתוספת מרכיב סודי ועל טבעי. אפשר להאשים אותה בניסיון להתחקות אחר טרנד חולף במקום להתבסס בזכות עצמה, אבל גם בלי ההשוואה ל"ריברדייל", "הבורחים" לא מצליחה לסחוף אל תוך העולם שלה.

תצילו אותנו מעצמנו

הטרנד לא מתחיל ונגמר בשתי הסדרות האלו. בשנים האחרונות מגלות סדרות הנוער האמריקאיות נטייה לצד האפל. " 13 סיבות", למשל, עקבה אחרי שחזור האירועים שקדמו להתאבדותה של הנערה האנה בייקר. גם "דברים מוזרים" חוקרת תימות קודרות בעטיפה על טבעית, ולפני כן "מלכות הצעקה" ו"Sweet/Vicious" הציגו תלמידי ותלמידות קולג' שלא יהססו להרוג כשצריך. גם בישראל אפשר למצוא את הטרנד. סדרות נעורים כמו "השמיניה", "החולמים" ו"גאליס" הביאו אלמנטים של מד"ב ופנטזיה לסדרות לבני הנוער, אך הן שמרו לרוב על טון חינוכי, או לכל הפחות נמנעו מגישות ביקורתיות לנושאים חברתיים. "אופוריה" והדוקו דרמה "בלי בושה" עסקו אמנם בבני נוער ולא פחדו מהתמודדות עם הגועל הקיומי שבבסיס חוויית הנעורים, אך הן היו סדרות למבוגרים.

וכך אולי צריך לקרוא גם את "הבורחים". היא לא ממש סדרה לבני נוער וגם לא ממש סדרה על בני נוער. ההורים של "הבורחים" נוכחים בה על כל פגמיהם ונבלותם, ומראש שמים את האחריות לגאולה על הגיבורים הצעירים. עידן טראמפ הביא עמו גל של ייאוש קיומי בקרב מבוגרים שמצאו את עצמם עם נשיא סקסיסט וגזען וגל של סדרות טלוויזיה דיסטופיות. "הבורחים" היא מעין קריאה של המבוגרים לדור הצעיר, זה שעדיין אין לו זכות הצבעה והעולם עוד לא הספיק לקלקל אותו, להציל אותנו מעצמנו. המבוגרים אכזבו אתכם, בגדו בכם, גרמו למציאות להיכנס בכם הכי חזק שלה, אבל אם תמצאו את הכוחות שלכם תוכלו להציל את העולם. וזה לא דיסטופי, זה דווקא אופטימי.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד