טיים אאוט timeout

"סיפורה של שפחה" עונה 2 פרק 10: הרגע שהיה שווה לחכות לו

| מאת: נעמה רק

"הטקס האחרון" טמן בחובו סצנה איומה במיוחד, שאחריה הגיעו עשר דקות נדירות ושוברות לב ששוב מתכתבות עם המצב בארה"ב. "סיפורה של שפחה" עונה 2 פרק 10 (ספוילרים בנוהל)

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

אחד הפרקים העמוסים, הקשים והטריגריים של העונה הוא "הטקס האחרון", שמתחיל עם אחד כזה בדיוק. אמילי נאנסת בעוד קולה של ג'ון נשמע בקריינות ומתאר את התהליך הנפשי הדרוש כדי לשרוד את האונס הזה. "את מתייחסת לזה כמו לעבודה", היא אומרת. "את מתארת – מעשה הזדווגות, או הפרייה. בשבילך זה לא יותר ממה שדבורה היא עבור פרח (…) את מדמיינת שאת לא שם. לא בבשר. את עוזבת את הגוף שלך". את המילים המרסקות האלה מלווה צליל נשימות בלתי נעים מצד המפקד, שסופן בהתרסקותו על הרצפה. כשאשתו צועקת על אמילי להזעיק עזרה, היא משיבה שהסיכוי להפרייה יגדל אם תישאר לשכב כמה שניות אחרי. עם עזיבתה של הרעיה את החדר, אמילי מתאוששת, קמה מהמיטה ומתחילה לבעוט בגופו חסר הישע של המפקד הספק מת.

אמילי צפויה להיות משובצת מחדש – זו תהיה המשפחה הרביעית שלה מתחילת הסדרה. השמועה פרשה כנפיים ולא ברור לגמרי מדוע היא מועברת – האם רוי שרד והיא נענשת על שהכתה אותו (והאם באמת הלכה רחוק כמו שהאחרות מספרות), או שהוא אכן מת וצריך למצוא לה מרביע אחר? בכל מקרה, בגלעד כנראה ממש נואשים לנשים פוריות, כי אם זה היה קורה שנה-שנתיים קודם היא כבר הייתה תלויה במקום בולט.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

בפרקים הקודמים של "סיפורה של שפחה":
פרק 9: שתי החמצות וכאפת מציאות
פרק 8: נגמרה הקייטנה
פרק 7: יש שלישייה חדשה בשכונה

רוב הצופות כנראה לא יזדעזעו מהפגנת אלימות של שפחה נגד מפקד רגע אחרי האונס החודשי, אבל הדברים שאמילי אומרת לג'ון מאוחר יותר הם סימן מצוקה הרבה יותר ברור. היא מתעקשת שאוליבר כבר לא חושב עליה כעל אמא שלו, שגם אם תצליח להימלט לקנדה היא לא תוכל לחזור לחיי המשפחה שהיו לה. היא מדברת על אוליבר, אבל בעצם חושפת את רגשותיה שלה – התהומות הנפשיים אליהם הגיעה עמוקים מכדי שתוכל לצאת מתוכם. היא לא יכולה לדמיין שיהיו לה חיים שלווים ונורמליים שוב אי פעם. אפילו הבן שלה מרגיש כמו חלום רחוק ובלתי אפשרי, דמות טהורה שאסור לגעת בה בידיים מלוכלכות כמו שלה.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

הצירים המדומים שג'ון מקבלת אחרי השיחה עם אמילי עשויים להיות ביטוי של מצוקה נפשית או סתם צירוף מקרים, אבל הם חולפים ומשאירים אחריהם בלאגן ענקי. הבית כבר התמלא במפקדים, רעיות, שפחות וסידורי פרחים מפוארים, סרינה התארגנה על שיער-איפור-סטיילינג של זמרת קאנטרי בבת מצווה של עצמה, ורק התינוק חסר. במקום לשמוח שג'ון סידרה לה מסאז' ברגליים בחינם מכל החברות הרעיות שלה, סרינה מרגישה מושפלת ומתעקשת לזרז את הלידה. לידיה מציעה כל מיני פתרונות חמודים כמו תה מתובל וסלט מנגו (דווקא סלט? זה ממש ממש ספציפי), אבל לסרינה יש רעיון אחר שרק כמה סצנות אחר כך היא תעז להעלות בפני פרד.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

כל מי שהייתה בהריון פעם או ראתה את הפרק ב"חברים" שבו רייצ'ל מחרפנת את כולם כי הלידה שלה מתעכבת, יודעת שסקס נחשב למזרז טבעי. זה לא לגמרי מוכח מדעית, אבל ספק גדול אם אונס אכזרי הוא דבר בריא עבור אישה בחודש התשיעי להריון (או בכלל). סרינה לא מטרידה את עצמה יותר מדי בשאלות מדעיות, היא רוצה שג'ון תשלם על התחצפויות כמו "אף אחד לא יודע מה אלוהים רוצה" או על זה שהגוף שלה פועל כמו גוף אנושי. פרד צריך מעט יותר שכנוע, אבל גם הוא יוצא לא לגמרי מחוזק מהכמעט לידה. בזמן שסרינה מלוטפת על ידי חברותיה, הוא מארח את הקולגות לסשן של סיגרים ודיבור נגוע. בין כל הגברים הלבנים, המבוגרים והעצובים יש גבר אחד כהה עור וצעיר יחסית, המפקד הוראס, שמצפה לילד מאשתו. "בלי שפחות בשבילך, הא?" פרד אומר במבט שכולו קנאה. מה אתה מקנא, עלוב נפש שכמוך, איך היית מסתדר בלי היכולת החוקית לכפות את עצמך על נשים שאינן אשתך?

ובכל זאת, פרד צריך עוד דחיפה קטנה לקצה לפני שיוכל להתאחד מחדש עם אשתו סביב מזימה מרושעת. מזל שלג'ון יש בקשה נואשת אחרונה לפני שהווטרפורדים מסלקים אותה. היא משתמשת בקול הכי קטן ומניפלוטיבי שיש לה ומבקשת מפרד להפעיל קשרים ולסדר לה שיבוץ מחודש במחוז שבו מתגוררת בתה האנה. הוא מסרב מיד, אבל ג'ון באה להילחם וחשבה מראש על כל הטיעונים הרלוונטיים, כולל העקיצה האכזרית שהיא דופקת לו בסוף – "לעולם לא תדע איך זה לגדל ילד שהוא בשר מבשרך". אם הייתי המפקד הוראס, הייתי נמלטת מגלעד בהקדם האפשרי לפני שהמפקד ווטרפורד מסדר לאשתי תאונה מסתורית. אחרי שג'ון שברה את לבו (ובראש המעוות של פרד זה באמת מה שקרה שם), הוא מוכן ומזומן להצעה האלימה של אשתו החוקית, שמציעה "זירוז בדרך הכי טבעית".

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

לא אכביר במילים על מה שקורה אחר כך כי זה יאלץ אותי לחשוב שוב על הסצנה האיומה הזו, אבל אני לא זוכרת עוד סצנה בסדרה שכללה כל כך הרבה התנגדות פיזית ומילולית. זאת התגובה שצופה ממוצעת מצפה לראות כשהיא חושבת על אונס טלוויזיוני והחריגות שלה בסדרה הופכת אותה לקשה יותר, אבל גם לחד פעמית, הרי כל סצנה דומה נוספת בסדרה כבר תכהה אותנו רגשית. זה קצת דפוק, הרי האונס של אמילי בתחילת הפרק לא באמת חמור או נורא פחות, וגם התגובה האלימה שלה לא אצילית יותר או פחות מחוסר האונים של ג'ון אחרי הסצנה הזו. באופן אירוני, דווקא החזרה לנאום הדיסאסוציאציה מסצנת הפתיחה מאפשר לצופה בריחה מסוימת מהכובד והקושי ושולל מהסצנה חלק מהעוצמה שלה. אולי זה עדיף. זוויות הצילום המדויקות גורמות לפרד וסרינה להראות כאילו הם בסקס התפייסות עצבני, אבל סרינה מבינה בשלב מסוים מה בעצם היא עושה ואת גודל הטעות.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

הרגע הזה עשוי לשנות שוב את מערכת היחסים של סרינה וג'ון: לעשות אותה אפילו יותר מנוכרת, או ההפך הגמור – להפוך אותן למעין בנות ברית, כשהראשונה מרגישה צורך לכפר על ההתנהגות שלה. בינתיים אנחנו רואים את התוצאות רק על פניהם של ג'ון ופרד, שממהר לנסות לתקן את "הקשר" כמו גבר מכה שקונה פרחים ביום שאחרי. הוא מפעיל קשרים ומאפשר לג'ון לא רק לראות את האנה, אלא לפגוש אותה לעשר דקות נדירות ושוברות לב. מדובר ברכבת הרים רגשית שהצדיקה המתנה של שתי עונות.

האנה, ששמה החדש הוא אגנס, מתחילה את הפגישה מפוחדת ונרתעת מהחיבה שג'ון מפגינה כלפיה. החשש שמא היא בכלל לא מזהה אותה מתבדה ואמת כואבת לא פחות מתגלה – כדי לשרוד, האנה הדחיקה את ההורים שלה, הרגילה את עצמה לא לחשוב עליהם. כשהיא כן חושבת על זה, צפות השאלות: למה לא חיפשת אותי? למה לא חיפשת יותר טוב? אבל השאלה הראשונה של האנה דווקא נוגעת לג'ון ולא אליה עצמה – "זה כאב כשנתנו לך מכה בראש?". בהמשך היא גם מתייחסת להריונה של ג'ון ולעובדה שלא תוכל לגדל את התינוק בעצמה. היא אולי צעירה מאוד, אבל יש לה אינטיליגנציה רגשית ואמפתיה מפותחת, תכונות שהגלעדיים הבוגרים לא ממש התברכו בהם.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

גם לפגישה הזו ג'ון הגיעה מוכנה לגמרי. היא מסרבת להיפרד מהאנה לפני שתבקש ממנה לחיות חיים טובים ומלאים, להתמסר לחיים שנכפו עליה במקום לחיות בציפייה מייסרת לשובם של הוריה האמיתיים. ובכל זאת, האנה לא מוותרת עליה מיד. היא בוכה, קוראת לה אמא ושואלת האם יפגשו שוב, וג'ון משחררת אותה עם התקווה שכך יהיה. היא משביעה את המרת'ה שמלווה אותה שתדאג לה ותאהב אותה, ממש כמו ריטה שהבטיחה לה מוקדם יותר בפרק שתספר לתינוק עליה. אך לפרידה המתוכננת והארוכה מדי יש מחיר, כשלמקום מגיעים שני שומרים שמתעמתים עם ניק ופוצעים (אולי אפילו הורגים) אותו. הניק של שרדינגר נדחס לתוך אחת המכוניות והם עוזבים את המקום, משאירים את ג'ון לבדה באחוזה מבודדת באזור מושלג. נו מה, לא סבלנו מספיק בפרק הזה?!

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

כמה קטנות

1. אי אפשר לדבר על המפגש בין האנה לג'ון בלי להתייחס למה שקורה בימים אלה בארצות הברית. למקרה שפספסתן, מדיניות "אפס סובלנות" של ממשל טראמפ איפשרה בחודשיים האחרונים להפריד יותר מאלף ילדים מהוריהם אם עברו את הגבול עם מקסיקו בצורה לא חוקית. תמונות קורעות לב ממתקן כליאה לילדים בדרום טקסס הופצו בעולם, ולבסוף גם טראמפ נכנע ללחץ הציבורי. החוק שאיפשר זאת קיים כבר שנים אבל כמעט ולא יושם בעבר, והנשיא טען שהדמוקרטים הם שצריכים לשנות את החוק "שלהם". ביום רביעי, שבו שודר הפרק בארה"ב, חתם טראמפ על צו נשיאותי שאמור לבטל את המדיניות.

בישראל המפגש בין האנה לג'ון מהדהד סיפורים על חטיפת ילדים של עולים מתימן, מזרח ובלקן ואימוץ הילדים על ידי משפחות מבוססות ואשכנזיות. מה שמוביל אותי לעניין הבא.

2. בגלעד יש מפקדים, רעיות ושפחות בכל מיני צבעים. הגזע כמעט לא עולה לדיון, אבל הוא תמיד נמצא ברקע. יש סיבה שהגבר שלוהק לתפקיד הוראס שחור וצעיר, או שלתפקידי המרת'ות לוהקו נשים רבות שאינן לבנות. פרד מאוים בגלל הוראס לא רק בגלל שאינו עקר, הוא פשוט נופל לו בול אל תוך הסטיגמה שהגבר השחור הוא חזק, גברי, פראי וסקסי יותר מהגבר הלבן. גם לוק, אותו פרד פגש לראשונה בפרק הקודם, הוא גבר שחור, צעיר וחסון. הוראס מהדהד לו את שניהם. למרות שהוא מסתכל ישר אליו כשהם משוחחים, אנחנו לא מקבלות מבט ישיר וחזיתי עליו – הוא מצולם רק מהצד, מסתורי ומאיים.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

3. האנה הוא שם עם מקור תנ"כי-עברי. אגנס, לעומת זאת, הוא שם שמקורו ביוונית, שמשמעותו "טהורה" או "קדושה". הוא מזוהה עם המרטירית אגנס מרומא שנרצחה בגיל 12 בשל נצרותה. על הדרך ניסו לכפות עליה לעבוד בזנות ולהעלות אותה על המוקד, אך הגברים וגם האש לא פגעו בה, עד שלבסוף ראשה נערף. אגנס מרומא היא הקדושה הפטרונית של בתולות, ילדות וקורבנות אונס, בין היתר. אה, וגם של גננים (כמו סרינה חובבת הצמחים, לא כמו עובדות בגני ילדים).

4. לא כתבתי כלום על עלילת הצד של עדן וניק כי היא משמעותית פחות מעניינת משאר ההתרחשויות בפרק, אז הנה מילה או שתיים. הפלרטוט של עדן עם השומר החדש בבית ווטרפורד התממש. עדן בת 15, גיל נורמלי לנשיקה ראשונה ולקראש ראשון, אז הגיוני שהיא פחות מתייסרת מהעובדה ש"ביצעה חטא" מאשר מהעובדה שלבעלה ממש לא אכפת. מערכת היחסים ביניהם לא הרוסה, היא פשוט לא קיימת.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

5. שתדעו, סידני סוויני, שמשחקת את עדן, בדרך להיות כוכבת ענקית. סוויני בת ה-20 הופיעה השנה ב"הכל על הפנים!" המעפנה של נטפליקס ובקרוב נראה אותה בסרט "Under the Silver Lake" עם אנדרו גרפילד ובמיני סדרה של HBO "חפצים חדים" לצד איימי אדמס. היא לוהקה גם לעיבוד האמריקאי העתידי לסדרה הישראלית "אופוריה".

← "סיפורה של שפחה", ימי חמישי בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb