טיים אאוט timeout

אליזבת' מוס מספרת למה היה לה קל יותר לשחק ב"סיפורה של שפחה"

| מאת: אלי ווקר־אמוט (Time Out לונדון)

כוכבת "סיפורה של שפחה" היא אולי טיפוס שמח וחיובי, אבל חיבתה לתפקידים טעונים היא לא צירוף מקרים. צריך רק לגרד קצת את השטח, והתסכול שלה על העולם יוצא החוצה. ובצדק

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/06/sizes/UntitledH7_wo_680_382.jpg
סיפורה של שפחה (צילום מסך)

אליזבת' מוס יושבת בספרייה של מלון מפונפן בסוהו, מוקפת בוויטמינים ובסירופ נגד שיעול. השחקנית חזרה לא מזמן מפסטיבל קאן, שם סרט בכיכובה, "הכיכר", חטף את דקל הזהב והיא חטפה כמה חיידקים של איי ליסט. לפני זמן קצר היא הלכה על השטיח האדום, אבל עכשיו היא לובשת ג'ינס קרוע ומעיל עור. "רציתי יום אחד שבו אני מרגישה יותר כמו עצמי. אני אוהבת להתלבש טוב, אבל ככה יותר נוח לי", היא אומרת. למרות הגרון הכואב מוס קולנית ומצחקקת. היא מתחילה את השיחה בכך שהיא נשכבת על הספה. "אני מקווה שזה בסדר", היא צוחקת. "זה מרגיש טוב".

אתם הכרתם את מוס לראשונה בתור הפמיניסטית המדהימה פגי אולסן ב"מד מן" או בתור הבת המבריקה של הנשיא ברטלט ב"הבית הלבן". בימים אלו היא הסתיימה בדיוק העונה הראשונה של "סיפורה של שפחה" – העיבוד הטלוויזיוני בכיכובה לרומן הדיסטופי של מרגרט אטווד. "הספר הזה היה הכל. קראתי אותו שוב ושוב. שיננתי אותו", אומרת מוס. התוכנית סוחפת באותה מידה. היא טלטלה צופים בארצות הברית ובעולם עם סיפור מטריד על רפובליקת גלעד, שם נשים נגזלו מזכויותיהן ושועבדו.

את לוקחת תפקידים אפלים, אבל את אדם שמח וחיובי מאוד. מה הקטע עם זה?

"כן, אה? אנשים תמיד מופתעים: 'אבל את כל כך נחמדה!'. זה פשוט כיף לי. זה כמו לשאול מוזיקאי 'למה אתה אוהב לנגן ג'אז?'. אני פשוט אוהבת דברים אפלים".

אליזבת' מוס (Daniel Bergeron/Contour)

"אני פשוט אוהבת דברים אפלים" (צילום: Daniel Bergeron/Contour)

את נמשכת לזה גם בחיים?

"לא! אני אוהבת קומדיות וספרי טיסה. בזמן שצילמנו את 'סיפורה של שפחה' צפיתי ב'בנות גילמור'. הייתי נבוכה כל כך מכך שרק לא מזמן סיפרתי על כך לאלכסיס (בלדל, שכיכבה גם ב'סיפורה של שפחה' וגם ב'בנות גילמור' – או"א). כן, יש לי רף סיבולת גבוה לאפלה. אני לא מהאנשים שנבהלים מדוקו־פשע, אני מתה על השיט הזה".

אז לא היית צריכה בכלל לחשוב אם את לוקחת את התפקיד ב"סיפורה של שפחה".

"דווקא לוקח לי נצח להגיד כן או לא למשהו. עם ההחלטה הזאת התבשלתי שישה שבועות. ידעתי שאם אני חותמת על עוד סדרת טלוויזיה, אני רוצה גם להיות מפיקה".

היה לך קל להשמיע את הקול שלך בסדרה?

"אני חושבת שזה חשוב מאוד שיהיו כמה שיותר קולות של נשים יוצרות. וורן (ליטלפילד) וברוס (מילר, המפיקים של הסדרה) באו אליי ואמרו, 'את הקול הנשי של הסדרה ואנחנו צריכים שתישאי באחריות הזאת'. במובן הזה היה לי מזל. בעבר ניסיתי למכור רעיונות לרשתות הטלוויזיה ונאמר לי שהם נשיים מדי, כי הייתה שם גיבורה".

בזמן האחרון?

"כן. זה משוגע. אני שמחה מאוד שיש לי הזדמנות להוכיח לאנשים שהם טעו".

"סיפורה של שפחה" נכתב בשנות ה־80 ועובד לסרט בשנות ה־90. למה העיבוד הטלוויזיוני הגיע דווקא עכשיו?

"אנחנו כנשים רוצות לראות את עצמנו מיוצגות. אנחנו רוצות לראות סיפורים שמובלים בידי נשים, על החיים שלנו, בייחוד עכשיו".

מתוך "סיפורה של שפחה"

"ב'סיפורה של שפחה' מצאתי שאני מעמידה פנים פחות ופחות" (צילום מסך מתוך HOT)

אין ספק שהסדרה נראית אקטואלית מתמיד.

"בטח. טראמפ ניצח כשהיינו באמצע הצילומים, והדברים פתאום נראו מאוד, מאוד רלוונטיים. אבל הרעיונות – עבדות מינית, סחר בילדים, הפרת החוקה, הפרת זכויות אדם, חופש דת, זכויות נשים, מילת נשים – הם לא בלעדיים ל־2017".

את מרגישה שזו עוד הצהרה פוליטית?

"איך לא? זו סדרה על תיאוקרטיה באמריקה, על קבוצת ימין פונדמנטליסטי שמשתלטת על הממשל. את יודעת, אני בדרך כלל לא לוקחת את העבודה שלי אישית. כשאני משחקת אני מעמידה פנים, אבל ב'סיפורה של שפחה' מצאתי שאני מעמידה פנים פחות ופחות".

הרעיון שאנשי רפובליקת גלעד לא הרימו מבט מהטלפונים שלהם עד שהיה מאוחר מדי נשמע מוכר, מוכר מדי. גם את מבלה יותר מדי זמן במדיה חברתית?

"אה, ברור. יש הרבה דברים נהדרים באינטרנט, ומדהים לדבר עם נשים שמרגישות שאני מעצימה או מרגשת אותן. לפני כמה זמן הייתה מישהי שהתכתבתי איתה, שהתלבטה אם לחזור לשחק בתיאטרון בקולג'. אז ייעצתי לה. ואהבתי את זה ממש. אבל צריך לזכור שזו לא צורת התקשורת היחידה ושזו לא באמת אינטרקציה אנושית".

קרה שנפלת קורבן לצד האפל יותר של האינטרנט?

"יש לי רק אינסטגרם ומדיניות אפס סובלנות לטרולים. כל התגובות כפופות לאישורי ואני מוודאת שאם יש דיון, אז זה דיון שבו מחליפים רעיונות ונקודות מבט. אני לא סובלת גזענות, סקסיזם, בריונות, טרולים. איך מישהו יכול להסכים לזה? אני לא אוהבת את הטיעון שזה 'חופש הדיבור'. זה לא פאקינג חופש הדיבור, זו שנאה".

את עסוקה כל כך. איך את נחה?

"קשה לי לנוח. לאחרונה היו לי ארבעה ימי חופשה ורק לאחר שלושה ימים התחלתי ליהנות. אבל אני אוהבת לראות טלוויזיה. אני רואה הכל. 'מאסטר אוף נאן', 'בנות', '13 סיבות'. עכשיו אני רואה הרבה סרטים כי אנחנו מחפשים במאים לעונה השנייה של 'סיפורה של שפחה'".

הנה, היא שוב עובדת.

כל פרקי "סיפורה של שפחה" זמינים ב-HOT VOD

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601