סת' טרוקסלר מסביר למה צריך להחרים את ארצות הברית

ברצלונה שינתה לדי.ג'יי סת' טרוקסלר את החיים. שם, ב־2004 , בטיול הראשון שלו באירופה Tחרי התיכון, הוא ראה בפעם הראשונה 8,000 איש רוקדים במסיבה והבין לראשונה את ההיקף והכוח של הסצנה, אפילו שהסתובב ברייבים מחתרתיים מאז שהיה נער. בחודש שעבר הוא הרקיד באותה עיר, במרחק כמה קילומטרים מאותו המקום, רחבה ענקית בפסטיבל DGTL – שכבר התפרש למוקדים באירופה ובברזיל, ומהדורה תל אביבית שלו תתקיים לראשונה במהלך סוכות.

נהיית קלאבר בגיל צעיר מאוד. איך זה קרה?

"הייתי בכיתה ז', בן 13 , ובדיוק עברנו לפרבר של דטרויט. היה לנו ערב הומקאמינג – מסיבת פתיחת השנה, שבבתי ספר באמריקה מציינים אותה עם משחק פוטבול חגיגי ואחריו נשף ריקודים. אבל אחרי הנשף חבר שבדיוק הכרתי בבית ספר אמר לי: בוא ניסע לדטרויט ונלך לרייב. אף פעם לא שמעתי על משהו כזה, אבל הלכתי איתו, ומאז בכל סוף שבוע הלכתי לרייב. פשוט איבדתי את זה. זה היה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים שלי. זה היה באזור הגטו של דטרויט, זה היה מסוכן, זה היה מרגש, ובעיקר, המוזיקה, אלוהים, המוזיקה, מוזיקת האוס. ושים את זה בקונטקסט: זה היה במחסן ענקי! מחסן שלם שפעם מרוב האוס".

>> הסדרות להעביר איתן את יום כיפור

מסיבה אחת שינתה את כל החיים שלך.

"מסיבה אחת שינתה את כל החיים שלי! נהייתי אובססיבי. היינו שותים בירות, היינו מעשנים, הייתי ילד בן 13 עם חיים סודיים. אבל גם הערצתי רייבים כמו ילד, הייתי מדביק פלאיירים על הקיר. הייתי כל כך צריך את זה בחיים שלי. ההורים שלי, באופן מפתיע, תמכו בי, בין היתר כי האבא החורג שלי היה שדרן ועורך מוזיקלי ברדיו, אז היו בבית מלא תקליטים של סול, פאנק וגם קצת האוס".

באיזו שנה כל זה היה?

"שנת 2000. זה היה הסוף של הבום הגדול של סצנת הרייב בשנות ה־90, והסצנה בדטרויט הלכה והצטמקה. מתישהו התחילו להיות מסיבות בדירות". השכנים בטח מתו על זה.

מסיבה אחת שינתה את החיים שלו. סת' טרוקסלר (צילום: בריאן פארק)

למה בעצם הסצנה הייתה כל כך קטנה?

"זה עניין תרבותי, והוא נמשך עד היום. יש תרבות מסיבות בניו יורק, בשיקגו ובמיאמי, אבל עכשיו אני גר בלונדון ויש לי יותר מסיבות בשכונה משהיו לי פעם ברדיוס 100 ק"מ מהבית שלי בדטרויט. מהרגע שהדיסקו שקע, מוזיקה אלקטרונית בארצות הברית הייתה, מבחינת הציבור הרחב, משהו של מסוממים ושל הומואים. אמריקה היא לא מקום ליברלי, ומוזיקה אלקטרונית היא משהו שדורש תרבות גלובלית. היא לא משתלבת טוב עם מסחריות, ומסחור הוא אידיאל מאוד אמריקאי".

טרוקסלר, טיפוס שמח ופטפטן, בולט לחיוב על רקע המון די.ג'ייז שיודעים לעשות קסמים מאחורי העמדה, אבל מתקשים – או לא מעוניינים – לקשור משפט למשפט. הטוויטר שלו הוא תמהיל עמוס של עדכונים על מסיבות עם פיד פוליטי ליברלי חריף, כועס ואינטליגנטי. ללייבל שלו, למשל, הוא קרא Tuskegee – מילה טעונה עבור גבר שחור בארצות הברית. "טייסי טוסקיגי" הוא כינוי לשתי טייסות מיתולוגיות, שהורכבו כולן מטייסים ואנשי צוות שחורים ואומנו בעיר טוסקיגי במדינת אלבמה והגיעו להישגי מופת במלחמת העולם השנייה. באותה עיר התקיימו גם ניסויי טוסקיגי, שבהם במשך 30 שנה נמנע במכוון טיפול בעגבת מקבוצת ניסוי של 600 איכרים שחורים עניים. כאשר פרטי המחקר נחשפו לציבור, הוא גרם לשערורייה רחבה ולהקמה של ועדות אתיקה רפואית במדינה.

לעומת הרבה די.ג'ייז, בעיקר אירופים, אתה חריג בכך שאתה מאוד פוליטי, אפילו בטוויטר.

"תסתכל על העולם, בן אדם! אנחנו חיים בתקופה הכי פוליטית אי פעם, אבל גם עם הכי הרבה הסחות דעת. אם אני רק אתקלט במסיבות, אהיה חלק מהבעיה. אסור להיות ציניים. אני ממש התרגשתי בביקורים הקודמים שלי בתל אביב, כי למרות כל הביקורת שיש לי על הממשלה שלכם, ראיתי עיר מאוד ליברלית עם תרבות מסיבות מאוד מפותחת. עכשיו כשהאידיוט הזה נמצא בבית הלבן, אני חושב שיהיה הרבה יותר קשה למישהו להחרים את ישראל בלב שלם, כי הוא יהיה חייב להחרים גם את ארצות הברית".

ואף אחד לא יחרים את ארצות הברית.

"אולי אני צריך להחרים את ארצות הברית!", הוא צוחק. "זו יכולה להיות הכותרת שלך. סת' טרוקסלר מחרים את ארצות הברית".

הכתב היה אורח של פסטיבל DGTL בברצלונה

פסטיבל DGTL , גני יהושע תל אביב, שבת ׁ5.10ׂ 14:00, 260 ש"ח